אאא

מחדל חמור: כתב האישום החמור והמזעזע שהוגש נגד "המשגיח" מישיבה ירושלמית ביום חמישי שעבר בגין עבירות חמורות שנמשכו לכאורה במשך שנים כלפי קרובות משפחתו, כלל בתוכו - ככל הנראה בעקבות טעות הגהה - גם מספר פרטים שעלולים באופן כזה או אחר לזהות את המתלוננות בפרשה. הפרטים המזהים אסורים לפרסום ו"כיכר השבת" נמנע מלפרסם אותם, אלא שחרדים שנחשפו לכתב האישום עשויים לזהות את המתלוננות בעקבות המחדל.

יצויין, כי כתב האישום החמור ביותר שמכיל פרטים מזעזעים וקשים לקריאה, "זכה" בימים האחרונים לתפוצה רחבה ביותר במגזר החרדי. עותקים שלו מחולקים בציבור הן בצורה דיגיטלית באמצעות האפליקציות השונות והן בצורה מודפסת. חלקים בציבור אף מפיצים אותו בכוונה תחילה, כך שהמחדל העלול לכוון אל זהותן של המתלוננות עלול לגרום להן נזק קשה. יובהר, כי עם הגשת כתב האישום הוצא צו איסור פרסום גורף על כל פרט שעלול לזהות את המתלוננות.

כתב האישום החמור הוגש בעקבות שיתוף פעולה מיוחד במהלכו הובטחו המתלוננות כי פרטיהן לא יחשפו בשום צורה. הפרקליטות והמשטרה התחייבו לפעול בהתאם לכך ובהתאם לחוק האוסר את חשיפת שמות המתלוננות. בעקבות מעמדו של "המשגיח" בציבור החרדי, עותק של כתב האישום החמור כאמור הופץ בעותקים רבים.

תגובת פרקליטות מחוז ירושלים: "בכתב האישום הושמטו הפרטים שעלולים להביא לזיהוי המתלוננות. בכל מקרה, יובהר כי החוק אוסר לפרסם כל פרט שיש בו כדי לזהות מתלוננת בעבירת מין, וכך גם לגבי קטינים אשר נפגעו מעבירות במשפחה. איסורים אלה חלים כמובן גם על עיתונאים".

"אכן לא הושמטה בכתב האישום אחת המילים המעידות על הקשר המשפחתי בין הנאשם לאחת המתלוננות. עם זאת, נציין שהפרקליטות ביקשה לאסור פרסום שמו של הנאשם ושמו אכן לא פורסם במסגרת ההודעה לתקשורת וגם לא בגירסה הפומבית של כתב האישום (גם לא בראשי תיבות)".

"יודגש כאמור כי בכל מקרה על כלי התקשורת לנהוג על פי החוק, לשמור על כבודן ופרטיותן של המתלוננות, ולפעול בהתאם לאיסורים שנקבעו בחוק וכן בהחלטת בית המשפט. אנו קוראים לכל הנוגעים בדבר ולכתבים המסקרים לנהוג באחריות ובזהירות מירבית".

כזכור, ביום חמישי הוגש כתב האישום שמייחס ל"משגיח" עבירות חמורות ביותר. על פי כתב האישום, מעשיו של הנאשם, שהינו דמות רוחנית מוכרת, החלו בהיותה של אחת המתלוננות כבת 6 ונמשכו במשך שנים ארוכות גם בבנות משפחה נוספות תוך שימוש במצגי מרמה ומניפולציות מסוגים שונים.

הנאשם טען באוזני הנפגעות, על פי כתב האישום, כי המעשים מותרים על פי ההלכה ואף מהווים מצווה, וכן הסביר כי בכך הוא מתקן תיקונים בנשמת הנפגעות. על פי כתב האישום ניצל המשגיח את סמכותו הרוחנית ואת מעמדו המכובד בקהילה לצד היותו תומך כלכלי במשפחה על מנת להעצים את התלות בו ובמעשיו החמורים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בין היתר, מתאר כתב האישום כיצד באמצעות טיעונים הלכתיים שקריים, שכנע הנאשם את אחת הקורבנות בצדקת מעשיו, זאת לאחר שהתלוננה בפניו כי מעשיו נוגדים את ההלכה.

הנאשם הציג בפניה על גבי מחשב נייד ובגמרא אסמכתאות הלכתיות כביכול המתירות את המעשים. "הנאשם הסביר כי ביקוריו אינם מהווים עבירה של "ייחוד" שכן קיים היתר הלכתי של "בעלה בעיר" המתיר לנאשם ולב' לשהות לבדם בבית" מתאר כתב האישום. "כמו-כן הסביר הנאשם לב' כי מעשיו מותרים מדין "עד אחד נאמן באיסורין" שכן הנאשם מהווה עד אחד אשר מתיר את האיסור".

בנוסף, טען בפניה התוקף האכזרי כי "שאלותיה מהווים זלזול בגדולי ישראל וכי שאלות אלו נובעים מתוך בעיית ה"נרווים" שלה", ולפיכך אסר עליה להמשיך ולשאול".

עורך דינו של החשוד, עו"ד יהודה פריד אמר בשיחה עם "כיכר השבת" כי החשוד לא שמר על זכות השתיקה וסיפק גרסאות משלו לחלק מהמקרים כשהוא שולל את האספקטים הפליליים במעשים בהם הודה.