אאא

בצוואה שהותיר אחריו האב, בן 99 במותו, הוא הוריש לבתו ובעלה את כל כספו, בעוד את יתר הרכוש שצבר חילק באופן שווה בינם לבין ילדיו ונכדיו.

מספר חודשים לאחר מכן, פנתה בתו לבית המשפט למשפחה בתל אביב בתביעה לקיום הצוואה, אך נתקלה בהתנגדות נחרצת מצד אחיה, שטען כי מדובר בצוואה שנערכה בנסיבות לא חוקיות.

לשאלות בענייני צוואה:

פנו ל-עורך דין משפחה

הבן סיפר כי אביו היה אדם חולה שסבל מבעיות רפואיות רבות, הוא היה מרותק לכיסא גלגלים ב-15 השנים האחרונות לחייו, ונזקק לסיוע צמוד של מטפלת. הוא היה בן 93 בעת עריכת הצוואה ולא ייתכן כי במצבו יכול היה לבטא את רצונו החופשי.

לדבריו, בשנים האחרונות אביו היה תלוי באחותו באופן טוטאלי – כלכלית, פיסית ונפשית, ונראה כי היא ניצלה זאת כדי להשתלט על כספו ולהשפיע על עריכת הצוואה באופן לא הוגן.

הוא אף הוסיף כי בשנים האחרונות אחותו עשתה בכספי האב "ככל העולה על רוחה", והייתה היחידה שידעה על הצוואה המסתורית.

התובעת דחתה את טענות אחיה, וסיפרה כי מאז ומתמיד, אף בתקופה בה אמם הייתה בחיים, היא זו שטיפלה בכל ענייניהם הכספיים של הוריה, לבקשתם. התובעת סיפרה שאחיה כלל לא שמר על קשר עם הוריהם, ו"נזכר" להעלות את טענותיו בנוגע להתנהלותה רק לאחר פטירת אביהם.

לדברי התובעת, המנוח אכן סבל מבעיות רפואיות פיזיות, אך היה צלול ואיתן בדעתו, נהג ללכת לבית הכנסת ולשחק קלפים עם חבריו.

במהלך אחד הדיונים בתיק התברר כי בניגוד לגרסת הבן, הצוואה כלל לא הייתה "מסתורית", ואנשים אחרים ידעו עליה, כולל אחות נוספת. עוד התברר כי הצוואה נערכה כדין בפני נוטריון והוצגו מסמכים רפואיים שמעידים כי המנוח היה כשיר לערוך אותה.

צוואה הגיונית

השופטת שפרה גליק הסבירה כי כדי לבטל צוואה שנערכה כחוק, המתנגד חייב להוכיח שעורך הצוואה – המנוח – לא ידע להבחין בטיבה מפאת מצב מנטלי וקוגניטיבי לא תקין, או שחתם עליה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד אחד הנהנים (היורשים על פי הצוואה). אלא שבתיק זה לא הובאו בפניה ראיות המוכיחות אחת משני תנאים אלה.

למעשה, בניגוד לטענות הבן המתנגד, הוכח בפניה שהמנוח היה צלול בזמן עריכת הצוואה, וחתם עליה מרצונו החופשי.

"המנוח לא היה 'תלוי' בתובעת", התנהגותה אכן הייתה התנהגות של בת מסורה, אך לא היו יחסי תלות, והוכח כי המנוח היה עצמאי", כתבה השופטת בפסק הדין.

השופטת ציינה כי נראה שלמנוח היו סיבות לכעוס על הבן, שמיעט לבקר אותו ולא שמר על קשר, ונראה כי הצוואה – ש"העדיפה" את הבת המסורה – הייתה הגיונית בנסיבות העניין.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לפיכך, התביעה לקיום הצוואה התקבלה, והבן חויב בהוצאות התובעת, לרבות שכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.

  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עורכי דין דיני ירושות וצוואות • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבת:  עורכת דין חיה רונה לוי ממשרד עו"ד לוי-וייס עוסקת בדיני משפחה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותבת לא ייצגה בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.