הכרעה גורלית

האם הילדה תישאר בישראל או תוחזר לאביה שבחו"ל?

זוג שמתגורר בחו"ל הגיעה לחופשה, שבסופה האישה התעקשה להישאר עם הילדה בארץ. בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל חלקית את ערעורו של האב והורה לבית המשפט למשפחה לבדוק מחדש אם האב באמת "השלים" עם אי החזרת הילדה (משפט)

עו"ד נטלי זץ-חורש | כיכר השבת |
אילוסטרציה (צילום: unsplash)

השניים נישאו ב-2009, וכעבור שנה עברו להתגורר בארץ אחרת. האיש עסק בהוראה והאישה עבדה בנספחות הצבאית באותה מדינה.

לשאלות על דיני משפחה:

פורום דיני משפחה

ב-2012 נולדה להם בת. בסוף השנה שעברה, הגיעה המשפחה לחופשה בישראל, שהייתה אמורה להימשך שבועיים, והסתיימה בדרמה בעלת השלכות גורליות.

ביום האחרון של החופשה הם הגיעו לנתב"ג, ושם פרצה ביניהם מחלוקת. בסופה, האב עלה על הטיסה, ואילו האם והבת נשארו בישראל.

האם פנתה לבית המשפט למשפחה בתל-אביב בתביעה למשמורת, ובאותו יום נקבע לה משמורת זמנית. בהמשך היא הגישה נגד האב תובענות להתרת הנישואין ומזונות.

במקביל, האב הגיש בבית משפט לענייני משפחה בחדרה תביעה להחזרת בתו למקום מגוריה הקבוע, על פי הוראות חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים).

לאחר דיונים וניסיונות לגשר בין הצדדים, השופט טל פפרני דחה את תביעתו של האב. השופט קבע שאמנם התקיים אירוע "חטיפה", אולם האב השלים עם אי החזרת הילדה.

בשל כך, קבע השופט כי חלה ההגנה שבסעיף 13 לאמנה, ולפיו במצב שבו ההורה מסכים או משלים בדיעבד עם מקום הימצאו של הילד, אין הצדקה להפעיל את הוראות האמנה.

השופט ביסס את מסקנתו על הודעות ומסרונים שהחליפו הצדדים ביניהם במסגרת ניהול משא ומתן לפשרה. כך למשל, באחד המסרונים נכתב בין השאר: "אני גם לומד לשחרר. אני גם רוצה לישון בשקט ולדעת שהיא בידיים טובות אצלך".

האב, שסבר שהפסיקה מוטעית, הגיש ערעור בבית המשפט המחוזי בחיפה, בו טען כי לא השלים עם החטיפה, אלא פעל באופן מידי ועקבי לשינוי המצב.

הוא טען, בין השאר, כי ההתכתבות בין הצדדים נעשתה במסגרת משא ומתן ואסורה להצגה בבית המשפט.

עוד טען המערער כי בית המשפט לא אפשר לו לחקור את אשתו בנוגע להקשר שבו נכתבו המסרונים, או להציג מסרונים אחרים.

סוגיה קשה

אב"ד השופט סארי ג'יוסי הסביר שעל "השלמה" יש ללמוד ממכלול הנסיבות, ולפעמים גם ממשא ומתן שהתנהל בין הצדדים. השופט הוסיף כי לא כל אמירה או הודעה בין צדדים בזמן שמתנהל ביניהם הליך משפטי, חוסים בהכרח תחת "משא ומתן", ובכך דחה את הטענה שלפיה צריך היה להוציא את המסרונים מהתיק.

"השלמה" אינה חייבת להיות מפורשת, המשיך השופט. ואולם, החלטת בית המשפט צריכה להתקבל על יסוד כל החומר והמסרונים, ותוך מתן זכות טיעון לצדדים.

לפיכך, הבהיר השופט, לא היה מקום להכריע בסוגיה כה קשה, מבלי שניתנה לאב הזדמנות נאותה להשמיע את כל טענותיו. "בכך היה מתאפשר למערער לכלכל נכונה את צעדיו ואת זכויותיו הדיוניות, לסוג ההכרעה שתתקבל", כתב השופט.

לכן, השופט ביטל את חלקו של פסק הדין העוסק בחריג ההשלמה, והחליט להחזיר את התיק לבית המשפט למשפחה, על מנת שיכריע בשאלה זו בשנית. "לשם כך, תינתן הזדמנות שווה לשני הצדדים להגיש לפני בית משפט קמא את מלוא חליפת המסרונים והתכתובות ביניהם, תוך 5 ימים מהמצאת פסק דין זה לידיהם", סיכם השופט.

השופט חננאל שרעבי והשופטת עפרה ורבנר הצטרפו לפסק הדין. לא נפסקו הוצאות.

  • ב"כ המערער: עו"ד טל איטקין
  • ב"כ המשיבה: עו"ד גיא נוימן, עו"ד אריאלה רוזנטל סודרי

עורכי דין דיני משפחה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבת: עורכת דין נטלי זץ-חורש עוסקת בדיני משפחה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותבת לא ייצגה בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר