אאא

בבעלות התובע היו שלושה מגרשים במזכרת בתיה. בשנת 1999 הוא חתם על הסכם למכירת אחד המגרשים מול שלושת הנתבעים, אשר ייסדו בו גן אירועים בשם "בין הכרמים".

לייעוץ בתחום:

פנו לעורך דין מקרקעין

לטענת התובע, בהסכם נקבעה תקופת "אופציה" בה ניתנה לנתבעים אפשרות לקנות את המגרש הסמוך לגן האירועים והוסכם כי בתקופת זו הם יוכלו להשתמש במגרש למעבר וחנייה.

לדבריו, הנתבעים לא הודיעו לו על מימוש האופציה ולמרות זאת פלשו למגרש הסמוך והרחיבו אליו את פעילות גן האירועים ועשו גם שימוש בחלק מהמגרש השלישי לחניית אורחים.

בסוף שנת 2003 שלח התובע לנתבעים דרישת פינוי אך הם בתגובה תבעו אותו בבית המשפט המחוזי והוציאו נגדו צווי מניעה זמניים שאסרו עליו להפריע לפעילות גן האירועים בכל שלושת המגרשים. צווים אלה היו בתוקף עד שנדחתה התביעה שהגישו, מקץ שבע שנים.

בתביעה הנוכחית דרש התובע כי הנתבעים יפצו אותו על התקופה בה עמדו נגדו צווי המניעה וישלמו לו סכום של כ-1.6 מיליון שקלים כ"דמי שימוש" – החל מפברואר 2003, מועד פקיעת תקופת האופציה, ועד לפברואר 2011, מועד הגשת התביעה.

הנתבעים טענו מנגד כי יש לדחות את התביעות האישיות נגדם שכן מי שעשה שימוש בפועל במגרשים הוא גן האירועים. עוד נטען כי התובע לא זכאי לפיצוי כלשהו כי הוא לא ניסה לעשות שימוש במגרשים הסמוכים לגן האירועים ולא נגרם לו נזק.

בכל מקרה, טענו הנתבעים, באוקטובר 2009 נסגר גן האירועים והתובע לא זכאי לפיצוי ממועד זה.

התובע השיב כי הנתבעים הם שחתמו על חוזה המכר וניהלו את גן האירועים בפועל ואינם יכולים להסתתר מאחורי "מסך ההתאגדות" של החברה.

הסגת גבול

השופט נחום שטרנליכט מבית משפט השלום בפתח תקווה כתב כי אין ספק שמי שפלש לשטחים הסמוכים היה גן האירועים והתובע לא הוכיח כי הנתבעים פעלו במכוון כדי להונות אותו ולכן אין לחייב אותם באופן אישי על הפלישה.  

עם זאת, השופט ציין כי יש בסיס לחיוב אישי של הנתבעים בגין התקופה בה היו בתוקף צווי המניעה הזמניים, שכן הם אלו שפעלו להוצאתם.

לדברי השופט, הנתבעים הודו כי פעילות גן האירועים פלשה למגרש הסמוך וקבע כי מכיוון שמדובר בהסגת גבול התובע לא נדרש להוכיח "נזק" כלשהו כדי לזכות ב"דמי שימוש".

לעניין משך תקופת השימוש קיבל השופט את טענת התובע ברובה וקבע כי הוא זכאי לדמי שימוש עבור התקופה של שבע השנים שקדמו להגשת התביעה.

לנוכח הפערים בין עמדות הצדדים השופט מינה שמאי לקביעת דמי השימוש הראויים וחייב את הנתבעים בהתאם לחוות דעתו בסכום של 380,852 שקל. גן האירועים חויב בנוסף ב-1,972 שקל עבור התקופה שממועד פקיעת צווי המניעה.  

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

השופט הורה לנתבעים לפנות את המגרש אליו פלשו ופסק לחובתם הוצאות של 15,000 שקל ובשכ"ט עו"ד של 30,000 שקל.

  • ב"כ התובע: עו"ד מיכל וולדיגר ועו"ד שי שגב
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד שני פלד

עורכי דין דיני נדל"ן • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב:  עורך דין נמרוד טאובר שותף במשרד עורכי דין אלוני דוידוב-טאובר העוסק בתחום המקרקעין והמשפט האזרחי-מסחרי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.