"אם לאבא שלך יש מספיק כסף לטוס עם החברה שלו לטורקיה – הוא יקנה לך את נעלי הספורט"; "מצטערת יובל, אבא היה בטקס סיום הטירונות, לסיום מסע הכומתה אני מגיעה עם סבתא".
משפטים מעין אלו, לצערנו הרב, מוכרים מאוד לילדים להורים גרושים והרבה מהם גדלים במציאות לא פשוטה בה הם מייחלים למעט שקט נפשי ולרגע בו הוריהם יפסיקו להילחם ביניהם.
לייעוץ בתחום:
פנו לעורך דין משפחה
עד היום, בני זוג שהחליטו להתגרש פנו כל אחד בנפרד לעורך דין ופתחו בהליך גירושין בבית משפט. בהליך זה כל צד רואה בדרך כלל רק את האינטרסים שלו ונלחם עליהם, והמלחמה עשויה להיות ממושכת, כואבת ובעלת נזקים כספיים ונפשיים ארוכי טווח, הן לבני הזוג והן לילדיהם.
כיצד ישפיע החוק החדש על בני זוג המחליטים להתגרש?
גישור הוא הליך ליישוב סכסוכים בו צד שלישי ניטראלי (המגשר) מסייע לצדדים לנהל ביניהם משא ומתן ישיר במטרה להגיע להסכם משותף.
הליכי גישור בסכסוכי גירושין קיימים מזה שנים, אך הם פחות נפוצים והתאפשרו בקושי בתוך הזירה המלחמתית הנהוגה.
בחוק "הסדר התדיינות בסכסוכי משפחה" שהתקבל בשנת 2014 ואשר תקנותיו תכנסנה לתוקף בעוד כחודשיים, המדינה מבקשת מצד אחד לגונן על בני הזוג וילדיהם מפני הסתבכות מיותרת במלחמה ארוכה ומזיקה, ומאידך לעודד אותם להתגרש בדרך של הידברות.
על פי ההסדר החדש, בני זוג המחליטים להתגרש יפנו לאחת מ'יחידת הסיוע' שליד בתי המשפט למשפחה ובתי בדין הרבניים ויגישו "בקשה ליישוב סכסוך" – בטרם פנייה להליכים משפטיים רגילים.
עם הגשת הבקשה יוזמנו בני הזוג לארבע פגישות גישור ללא תשלום, שבמהלכן הם יקבלו הסבר על יתרונות הליך הגישור לעומת הליך משפטי רגיל וינסו ליישב את המחלוקות ביניהם בדרך של משא ומתן לקראת הסכם גירושין משותף.
בני הזוג ישבו סביב שולחן באווירה רגועה ובתיווכו של מגשר (אשר עבר הכשרה מתאימה) ידונו בנושאים הקשורים בגירושין כגון: חלוקת הרכוש, המשמורת על הילדים ונושאים אחרים החשובים להם.
מטרת ההליך היא להביא את בני הזוג לנסח יחד את הסכם הגירושין שלהם, מתוך התחשבות הדדית בצרכיו והעדפותיו של כל אחד מהם ובצרכי הילדים.
אם הצדדים לא יצליחו להגיע להסכם בתוך ארבע הפגישות הראשונות, הם יוכלו לקיים פגישות נוספות בעלות נמוכה עד לסיום ההליך.
במקרה בו פגישות הגישור בין בני הזוג לא הצליחו, הם עדיין יוכלו כמובן לנהל את ההליך בבית המשפט בדרך שהייתה מקובלת עד כה.
יתרונות הגישור בהליכי גירושין
בתי המשפט בישראל עושים שימוש רב ומועיל בגישור בתחומי משפט שונים, אך נראה כי הליך זה חיוני במיוחד מקום בו מדובר בסכסוכי גירושין, שכן מרגע בו ניתן הגט 'המיוחל' – מתחילה דרך משותפת ארוכת שנים של בני הזוג – סביב הילדים ו"המשפחה המגורשת" החדשה.
כאשר הליך הגירושין נושא אופי "מלחמתי"– בני הזוג נותרים פגועים ומלאים ברגשות כעס ונקמה והדבר משפיע לרעה על המשך התנהלותם המשותפת סביב הילדים.
לעומת זאת, כאשר בני זוג בוחרים להתגרש בדרך של הידברות וגישור הם למעשה 'תופרים' לעצמם את 'חליפת הגירושין' המתאימה ביותר עבורם.
מדובר גם בהליך זול וקצר יותר בו הצדדים מקבלים את ההסכם המתאים ביותר עבורם ומסיימים את הסכסוך, בדרך כלל, עם פחות רגשות שליליים ונזקים נפשיים.
מעבר לכך, הליך הגישור מחייב את בני הזוג להדברות ישירה ומכבדת וסביר כי סגנון תקשורת זה ילווה אותם גם בהמשך.
לסיכום
תרומתו העיקרית של ההסדר החדש היא בשינוי "כללי המשחק" באופן כזה שהזוגות המתגרשים מחויבים להידבר ביניהם ב"שפת הגישור" בטרם פתיחת ההליך המשפטי.
מכל מקום, על זוג שפניו לגירושין לזכור כי השופט, עורכי הדין והמגשר – לא יהיו שם לאחר סיום ההליך והתנהלות המשפחה "החדשה" היא באחריותם בלבד. לכן, לא משנה מהי הדרך בה הם בוחרים להתגרש, עליהם לשמור על כבוד הדדי וערוצי תקשורת טובים, למענם ולמען ילדיהם.
הכותבת: עורכת דין סיגלית יפה היא מגשרת משפחתית מוסמכת ועוסקת בדיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.