יחד בחדר ניתוח

ילד יהודי טהור מתחת לסכין המנתחים / אבי בנטוב

"בנטוב נדב, אנחנו הולכים לניתוח", קורא הסניטר - וילדי מיד מתמתח כולו, מביט בי, תולה בי את כל יהבו, מחזיק לי את היד חזק. אבי בנטוב בטור מרגש מחוויותיו השבוע לצד ילדו בבית החולים (דעות)

אבי בנטוב | כיכר השבת |
אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

הבן שלי הקטן, מה שנקרא 'בן הזקונים', כמעט בן 14, עבר בשבוע שעבר ניתוח באוזן, בהרדמה מלאה. סוג של התמודדות. עיניו תלויות בך, השאלות שלו נכונות: אבא זה יכאב? אבא, אתה תהיה לידי כל הניתוח? אבא, הרופא הזה עשה כבר ניתוחים כאלה? התשובות שלי מהולות בהמון אהבה וסבלנות, כי עיניו תלויות בי, הוא לחוץ, הוא במתח מפני הבלתי נודע. האמת, גם אני לחוץ, אבל כלפי חוץ - כלפיו, כלפי זוגתי שיחדיו ליווינו אותו - חייבים לשדר בטחון, לשדר בריאות, לשדר רגישות ונחישות, כי מה שמוקרן ממך עובר לכולם.

הסניטר מגיע לחדר שלו, אומר בקול, בנטוב נדב, אנחנו הולכים לניתוח, הוא מתמתח כולו, מביט בי תולה את כל יהבו בי, מחזיק לי את היד חזק, אני מחייך אליו חיוך אוהב, ונעמד מול הסניטר לבוש בכחול תכלת בהיר כזה, מתקדמים לכיוון חדר ההמתנה לפני חדר הניתוח, שם מגיעים הרופא המנתח, הוא לבוש בירוק, שואלים את כל השאלות, אתם ההורים, אתה נדב, הוא מסמן בטוש שחור חץ לכיוון האוזן הנכונה, שחלילה לא יטעו, הוא והצוות בתוך חדר הניתוח, לאחר מכן מגיע המרדים, עם מבטא רוסי לא כל כך רדום, ושואל שוב את אותם שאלות, הוא, נדב כבר עונה כבקי ורגיל, סוג של ניצחון מתפשט על פניו, אז פונה המרדים לגיבור שבחבורה, אתה נכנס אתנו לחדר הניתוח, ברוררררררר.

שם, כבר כל הצוות בהיכון, נדב שוכב על מיטת הניתוחים, שוב מחזיק את ידי חזק, אני לוחש לו מילות אהבה, מלטף את ראשו, אומר לו, נדבי, תבקש מה שבא לך אבא יקנה לך, הוא חושב, הצוות מכין את המזרקים, מכוון תאורה, הערכה כולה מוכנה, אני מסכים למה שהוא מבקש, לוחש לו באוזן שלא ידאג כי אתמול היינו יחד אצל ר' חיים קנייבסקי לקבל ברכה, בירך בחום, התעניין לשלומו, החדר עצר מלכת, כולם התרגשו מגדול הדור שבסבלנות ובהוד והדר, הרגיע ילד קטן, אמר לו, ילד שהולך עם ציציות בחוץ לא צריך לפחד מהניתוח, המזרק בראשון דקר אותו, הוא התחיל להתערפל, אמרתי לו בקל חנוק, אבא אוהב אותך הכי בעולם, חייך חיוך טהור ונרדם.

אנחנו בחוץ במתח, מחכים שעה ועוד שעה, פרק תהילים ועוד פרק תהילים, משפחה וחברים מתקשרים לברך ולעודד, בהמתנה מחכים עמך ישראל, ולצערי גם עמך לא ישראל, מבני דודנו הישמעאלים, רופא יהודי מטפל בילד ערבי, מי יודע כשיגדל מה ילד יום, איך ידקור את הילד שלי, במספרים או בסכין.

השעות חולפות, הדריכות נותנת בנו את אותותינו, סיימתי את כל הספר תהילים, רחמי וליבי נתונים לאהוב שבפנים, אני מנסה לאסוף שבבי מידע מחדר הניתוח, הנה הרופא יוצא, חיוך על פניו, אדיבותו מיוחדת, בפיו בשורות טובות, נכנסים פנימה לחדר ההתאוששות, מחכים שהשפעת הסם תפוג, הוא מתעורר כזה, חצי ער חצי ישן, אבל מזהה אותנו לידו, אבא תביא לי סידור לוחש לי הצדיק הקטן, למה ? אני רוצה לומר הגומל, הדמעות חונקות אותי, מתוק שלי, הגומל נגיד בבית הכנסת, תתאושש ותגיד "נשמת כל חי".

ברוך השם ותודה לבורא עולם על החסד שעשה איתו ואיתנו, הכל עבר בשלום, ברכתו של מורנו ורבנו ר' חיים לוותה אותנו לכל אורך הדרך, מכאן שלוחה התודה לכל המשפחה החברים על התמיכה, ולבן דודי הרב שמעון בן טוב שליט"א שהגיע באישון ליל לחזק את ידנו, ולפרופסור ג'אן איב סישל, שמלאך הרפואה ליווה אותו לכל אורך הדרך, ולבית החולים שערי צדק ירושלים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר