מהיכן שואב ליצמן את הכוחות / מני צור

מני צור מתפעם מול כולם כיצד הפך יענקל ליצמן ל'מאמי הלאומי' של התקשורת הכללית. אז הוא הלך לחפש את 7 הסיבות שהפכו את ליצמן לאחד השרים המשפיעים והאהובים בישראל (דעות)

מני צור | כיכר השבת |
יעקב ליצמן (Hadas Parush/Flash90)

א. אז מהיכן שואב ה׳ליצמן הרפואי׳ הזה, את הכוחות לדלות ולהשקות את כל העדרים?! ו׳כמעט׳ ללא הבדל והעדפה בין הרחלים, הכבשים האווזים והעיזים, איש איש לחצרו, לשבטו השקפתו, כולם קדושים, כולם טהורים וכולם מקבלים שירות vip זה וגם זה ואין מלכות נוגעת במלכות חברתה.

טיפולי שיניים, MRi, סל תרופות רחב, וכו וכו׳.

מהו בעצם, סוד בית מדרשו העסקני הכמוס, אם ישנו?!

האם זהו עוזרו הבבצ׳יקאי הצנום והעממי שעונה לכל אזרח ומטה אוזן לכל זב חוטם?!

או שמא איש סוד וצללים שטרם נחשף, הלוחש את אוזן אדונו הגדול דברי טעם היגיון והסדרים חברתיים, שגם חברה מערבית מתקדמת משתוממת מול נחיצותן ויישומן על ידי היענק׳ל ׳המיושן׳.

ואולי זו בכלל הגישה הגוראית הדוגרית עניינית שלו שאומרת ללא כחל וסרק, על מותר מותר ועל הרינג הרינג?!
שהן ליצמן הוא ללא ספק, אחד הפוליטיקאים הפחות שקרנים (בכל זאת בפוליטיקה, שקר במידה ובמשקל הם מימד התנהלות חיוני שאין בילתו, כמשל המקל והזקן שזקוקים זה לזה) במשכן השחקנים.

ב. ושמא זה הציבור?! הוא הוא, זה שאוהב את נבחריו כמות שהם, בלי שהנבחר יתאים עצמו אליהם כזיקית!?
ואולי זה באמת הציבור שמצביע ברגלים, למי ששם את הדברים על השולחן, בשפתו העילגת, במראהו הטיפוסי.
ומה תגיבו על כריך האבוקדו הפשוט, שמביא ליצמן מהבית בתמימות של ילד מסולסל פאות, שרץ לחיידר כולו גיל ורינה, לשנן את האלף בית׳, בפעם האלף בהתמדה וביושרה.

אולי אלו הן המוטיב שמגבירים את האוטנטיות שבמנהיגות צנועה זו של האיש?!

הרי כל איש ציבור המכבד עצמו, כוסף היה מאד לדעת, מהו המתכון הליצמני שנלחש בסודי סודות אי שם בין חברי הכוורת...

ג. זהו רבותי, שזה לא סוד ולא תבלין נדיר מהודו הרחוקה, זהו ׳באג׳ שעליו עלה ליצמן (או מי מאנשי אמונו) אך לפני עשור, פלוס מינוס.

היום, עם התואר הקטיפתי והחמים משהו של ׳המאמי הלאומי׳, קשה יהיה לליצמן לחזור לימים בהם מותג ובצדק על ידי לבלרי אנ״ש ובכלל, עם התכונה הקוטבית כל כך למאמי.

׳איש כוחני׳! כך כונה.

כן כן, כמה שקשה לנו לזכור, ליצמן היה פעם איש כוחני!

מחודד מרפקים ומחלק שפיציות ביד נדיבה וברוח קרב, לכל דורש את נתיבו ואף מי שרק היה נדמה היה לו, כמאיים על מעמדו הטריטוריאלי/חצרי ולא נרחיב.

במשקפת מיראנס עמד היענק׳ל על משמרתו, לבל יתקרב הזר הקרב...

ד. ואז בא הטוויסט! הבין מי שהבין לחש מי שלחש, שמפרקים היו טובים בשעתם אולי בורשה היהודית ומלחמותיה על קופות הצדקה החצי מדובללות ומכורסמות.

הסביר מי שהסביר, נימק מי שנימק, שבמדינת היהודים המתחדשת בגליל ויהודה זה חצי יובל שנים כבר, פוליטיקה ותככים של ה׳מקוה נייעס׳ מועילים לטווח הקצר, אולי, אך לטווח הארוך רק הורסים ומדשדשים את המערכת כולה, בבחינת דרך קצרה שהיא ארוכה.

למה שלא תשקיע את יכולותיך בעשייה למען הכלל?! שכן ׳בתוך מאתיים מנה׳. לימדונו חז״ל! יעץ לו החכם, מדוע שלא תכוון לליגה אחת מעל הכאן והזמין, תהיה שר ברמה הלאומית, איש גדול מהחיים של כולם, עושה שלום במרמיו כזה, סוג של דון יצחק אברבנאל בזמנו, מנהיג לאומי יהודי מפורסם לטוב אחיו, טרם גירוש ספרד ובמהלכה.

ה. ואין לך צומת, בה כל הנפשות השבוזות, מבקשות נפשן לרחמים לפני אדון כל, כמו פרוזדור מאיים בבית החולים, המדיף ריח מתעתע של נעלם אחד גדול.

ומכאן הכל היסטוריה ליצמנית וורדרדה, השקעה השקעה השקעה, שהביאה לקצירה קצירה ושוב קצירה.
הבחירה הזו של ליצמן ואנשיו, לא היית רנדומלית של, ״יאללה איך מקוששים רייטינג וקולות?! נלך על שירות לציבור״!?
בעולם ציני בו אנו חיים, שם לכל תנועה יש צרור פלפולים למה מדוע וכמה, קשה לפרגן בלב תם לח׳ברה הצעירים הללו קרדיט לדוגמא ולחיקוי, לאנשים בוגרים שחושבים תודעתית וברצינות, מה יעזור לציבור!

באמת לציבור!

קודם לציבור!

ולכל הציבור!

ו. אז בהחלט הגיעה הזמן לשדרג את השיטה צעד נוסף, אולי אינך רוצה/ראוי/יכול להיות ראש ממשלה כמו שאמרת השבוע, ולו לדקה אחת.

תלמד מבנט חתירה ובטחון עצמי למנהיגות מהי ובמקום לבוא כל פעם להרכבת הממשלה כמו ועושים לך/לנו טובה.
שמא ועד הבחירות תהיה (ויש סקרים מחמיאים לכך) קונצנזוס כלל ישראלי שיראה בך, אוטונומיה של עשייה אטומית, כך שלא משנה איזה שתיל תשים בעציץ שתעלה על מעל ראשך, הציבור הכללי יראה בך דוגמא לשליח ציבור הראוי בזכות כישרונותיו פועלו והצלחותיו ולא בזכות קשריו/ תחבולותיו/ תחמוניו/מראו/ השתייכותו המגזרית/...

בפוזיציה פוליטית שכזו, ׳שברי לוחות׳ שתעביר לשולחיך, יהיו שווים עשרת מונים, מלוחות שלמים שהינך מעביר כעת...

ז. והשיטה הזו פתוחה גם לך איש צעיר, שדם העשייה הציבורית זורם בעורקיו, אם תסגור את היד חזק חזק חזק ולא תפרגן לקולגות, גם דברים טובים לא יוכלו להכנס מבעד היד הקפוצה איתן (מה שנכון לכל חיי המעשה), שחרר אחי, שחרר.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר