המקרה המצער אירע לפני כארבע שנים וחצי, בעת אימון קרב מגע במכון "נוקאאוט" באשדוד. המתאמנים התחלקו לזוגות וביצעו תרגול בעיטות רגליים. רצה הגורל ואחד מהם בעט בחברו באזור רגיש. לאחר המכה, הנפגע הופנה למיון, שם נאלץ לעבור ניתוח של ניקוז שטף דם ותיקון של האזור הרגיש.
לייעוץ בנזקי גוף:
בעקבות זאת הוא הגיש תביעה בבימ"ש השלום בראשון לציון, בה ביקש פיצויים בגין הפסדי שכר לעבר, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות וכאב וסבל. התביעה הוגשה נגד חברת "מנורה מבטחים", שביטחה את המאמן בפוליסת אחריות מקצועית.
"מעולם לא הונחינו לעטות מגן לאזורים רגישים אלא מגני שיניים ומיגון לידיים ולרגליים בלבד. בהתאם, בדרך קבע לא הייתי משתמש במגנים לאזורים רגישים בזמן האימון", טען התובע, והדגיש כי היה קונה מגן לאזור הרגיש אילו המאמן היה מבקש זאת.
הנתבעת לא הכחישה את האירוע, אולם ביקשה להטיל את האחריות על התובע, שלטענתה לא לבש מגן לאזור רגיש בניגוד להוראות המאמן.
המאמן העיד כי לפני האימון הנחה את כולם "להתמגן", והוסיף שאינו יכול לוודא שכולם אכן לובשים מגן אזור רגיש, אלא הדבר מבוסס על "אמון וכבוד".
בתחום הרפואי, התובע הגיש את חוות אורולוג שהעריך כי הוא סובל מנכות קבועה בשיעור 30% בגין תסמונת כאב כרוני באזור הרגיש. הנתבעת הגישה חוות דעת נגדית שלפיה לא נותרה נכות כתוצאה מהתאונה. השופטת ד"ר איריס סורוקר מינתה מומחה מטעם ביהמ"ש, שאף הוא העריך כי לתובע לא נותרה נכות.
סיכון מיותר
התובע עורר רושם אמין בעיני השופטת סורוקר. "אין סיבה להניח כי התובע בחר במודע לזלזל בכללי המיגון. אין חולק כי עטה עליו מגני שיניים, שוקיים וכפפות", ציינה השופטת.
בסיכומו של דבר, השופטת קבעה כי התאונה קרתה בשל העובדה שהמאמן לא הקפיד על הנחת מגן באזור רגיש. "המאמן לא הנחה במפורש ולא תיזכר את המתאמנים לפני האימון, ולא שאל אותם שאלה ברורה אם עטו עליהם מגנים באזור הרגיש. לו עשה כן, היה בכך כדי להעמיד את התובע על חובת המיגון וחשיבותו, ולהמריצו שלא ליטול סיכון מיותר, בר-מניעה", כתבה השופטת.
עם זאת, השופטת לא פטרה את התובע מאחריות, והחליטה להטיל עליו "אשם תורם" בשיעור 20%. בקביעה זו השופטת התחשבה בכך שהתובע מתאמן באומניות לחימה מגיל צעיר ומחזיק בחגורה שחורה. הוא יכול היה לשים מגן באזור הרגיש מיוזמתו, או לפחות לברר עם המאמן על הצורך במגן כזה.
לאחר שניתחה את נזקיו, השופטת פסקה לתובע פיצוי בסך 28,000 שקל בגין כאב וסבל והוצאות רפואיות, ממנו ינוכו 20% בשל "אשמתו". בנוסף, הנתבעת חויבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 23.4 אחוז מהפיצוי.
בתוך כך השופטת דחתה את טענות התובע לפיצויים על הפסדי שכר לעבר, מאחר שהוא לא צירף תלושים או אישורי זכאות לפדיון ימי מחלה, ויש להניח כי ניצל ימי מחלה להם היה זכאי כזכות סוציאלית.
- ב"כ התובע: עו"ד שחר יריב
- ב"כ הנתבעת: עו"ד שרית מזרחי
עורכי דין דיני נזיקין • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין אליעזר פודורובסקי ממשרד פודורובסקי עוסק בדיני נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.