אאא

בגמרא ראש השנה דף טז. תנן בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על פירות האילן ובר"ה כל באי עולם וכו', ובשל"ה במס' שבועות כתב בשם ספר תולעת יעקב וז"ל, ודע כי כמו שבר"ה רצה הקב"ה להשגיח ולדרוש מעשה בני אדם כי הוא יום הבריאה הראשונה וכו' כן רצה ביום מתן תורה שהוא מורה על חידוש העולם להשגיח ולדרוש על מעשה העולם ולדונו על פירות האילן וכו', (ענין חידוש העולם ביום מתן תורה נתבאר במקומו שהרי קיום העולם הוא רק בזכות התורה ואמרו חז"ל כי כ"ו דורות שהי' העולם קיים עד מתן תורה הי' בחסדו וא"כ יום מתן תורה הוא באמת חידוש העולם שמעתה כבר מתקיים כדינו וכעיקר ענינו).

וכבר ביארנו כי הפירות ההם הם הנשמות הפורחות מאילנו של הקב"ה, והעולם נידון ביום זה על התורה שניתנה בו שבטלו עצמם ממנה והוא אמרם על פירות האילן בלא השלימם בתורה ובמצוות כראוי וכו' עכ"ל, והנה דברים אלו הם על דרך הסוד שהרי פשוטו של ענין הוא פירות האילן ממש. וכמבואר בר"ה שם ועי' ברש"י שהוא ענין הבאת שתי הלחם, והם פירות האילן כפשוטו, אך גם יש לעי' שאם חג השבועות הוא יום הדין על התורה מה שייך לזה הענין שהנשמות הם פירות אילנו של הקב"ה כלשונו שם.

ובחי' אגדות להמהר"ל על ר"ה כתב כי התורה נקראת עץ חיים לכן נידונין בעצרת על פרי העץ, ובשפת אמת עה"ת בפ' במדבר (שנת תרס"א) כתב לבאר ענין פירות אילן שהוא על התורה שהתורה נקראת עץ חיים וכמו שאילן מוציא פירות בכל שנה ושנה כן התורה מתחדשת פירותי' בכל שנה והוא ענין בעצרת נידונין על פירות האילן, ועוד כתב שם (שנת תרל"ה) כמו שאמרו חז"ל שכל הנביאים והחכמים קבלו נבואתם ותורתם מהר סיני כמו כן בכל שנה ושנה מקבל כ"א מישראל בחג הזה כל מה שעתיד לחדש בתורה, ע"כ.

הדבוק בתורה מתחבר הוא לעץ החיים

ונראה לפי"ז דמפני שהתורה היא עץ חיים הרי כל ת"ח הדבוק בתורה נעשה בעצמו חפצא של  תורה, כמש"כ בבית הלוי (ח"ב דרוש י"ח) וכמבואר בד' חז"ל הרי זוכה הוא להיות עץ חיים העושה פירות כתורה עצמה וחידושיו של אדם הם פירותיו, וא"כ כבר יש לפרש ענין אילן על האדם עצמו כי הוא עץ חיים ע"י שזכה להדבק בתורה ולקנותה להיות עמה כחד, וכ"ה ברעיא מהימנא פ' פינחס עה"כ כי האדם עץ השדה, מעלת פירות האילן הם שהאילן עצמו הוא מציאות קיימת ואין גזעו מחליף ונותן פירות בכל שנה, ואינו כירקות אשר אין קיומם וצמיחתם אלא פעם אחת וגזעם מחליף ואין לה שורש קיים, וכך היא גם המדה הנכונה בתורה ומצוות שהאדם צריך להיות כעץ שתול על פלגי מים, "כי האדם עץ השדה", שהוא יציב וקיים ותורתו נקראת פירות האילן, ושלא כפרי האדמה שאין להם קביעות, והוא הרמז שבעצרת נידונים על פירות האילן שהם התורה והמצוות וכל חידושי התורה של אדם הם פירותיו, ועליהם הוא נידון בעצרת.

ובמדרש תנחומא בפ' בחקתי (פיס' ה) תניא פרי צדיק עץ חיים וגו' אם יהי' אדם צדיק ואע"פ שהוא צדיק ואינו עוסק בתורה אין בידו כלום, אלא פרי צדיק עץ חיים זו תורה וכו', יעו"ש, והרי הדבר מפורש כי לא יתכן ענין עץ חיים שעושה פירות אלא ע"י שהעוסק בתורה נעשה כתורה עצמה וכמש"נ.

ומעתה נראה כי כל ענין זה שחג השבועות הוא יום הדין שנידון על פירות האילן אין זוכה להיות בכלל דין זה אלא ת"ח הדבוק בתורה שהוא עץ חיים והוא אילן העושה פירות ואינו אילן סרק ועליו חל ענינו של חג השבועות להיות נידון ולזכות בדינו, אבל מי שאינו דבוק בתורה אינו אילן כלל ואינו שייך לכל תורת חג השבועות ודינו, וא"כ אשרי מי שזוכה להיות חג השבועות יום דינו על עיקר חייו שהיא  התורה ופירותי'.