אאא

מפרקי בטר פלייס, עורכי הדין סיגל רוזן רכב ושאול קוטלר, וכן עו"ד משה קפלנסקי הפועל עמם, יזכו בשכר טרחה שינוע בין 19% ל־21% מהסכום שייפסק בתביעה שהגישו נגד מנהלי החברה, ובהם המייסדים שי אגסי ויו"ר החברה לישראל עידן עופר — כך קבע שופט בית המשפט המחוזי מרכז בלוד אילן שילה. מכיוון שהתביעה שהוגשה בחודש שעבר מוערכת ב־200 מיליון שקל, הסכום המרבי שבו יכולים לזכות השלושה הוא כ־40 מיליון שקל, לא כולל מע"מ.

חברת בטר פלייס הוקמה ב־2007 בקול תרועה רמה, כשהמייסדים אגסי ועופר מבטיחים לגמול את המכוניות הפרטיות מדלק ולאפשר תנועה חופשית בכלי רכב חשמליים באמצעות נקודות הטענה ותחנות להחלפת סוללות. אולם למרות השקעה שמוערכת בכ־850 מיליון דולר, הלקוחות נמנעו מלרכוש את המכוניות וב־2013 החברה ביקשה את פירוקה. המפרקים רוזן רכב וקוטלר מכרו את החברה בחלקים.

בתביעה שהגישו בסוף מאי נגד ראשי ומנהלי קבוצת בטר פלייס, טענו נגדם המפרקים שהם הובילו את החברה לקריסה ברשלנות, במחדלים ובהצגת מצגי שווא. "הנתבעים", נכתב בתביעה, "לא פעלו בדרך הראויה, הזהירה והסבירה והתרשלו במסגרת תפקידם, עד אשר הביאו לפירוק החברות תוך הותרת חובות אדירים לקופת הפירוק בהיקף של מאות מיליוני שקלים".

"הליך משפטי סבוך"

תביעה של מפרקים נגד מנהלי החברה דורשת את אישור בית המשפט. בבקשה שהגישו, הסבירו מפרקי בטר פלייס שלאחר מכירת החברה הם החלו בחקירת הנסיבות שהובילו לקריסתה. לדבריהם, בחקירה תושאלו 50 גורמים בישראל ובחו"ל, בהם דירקטורים, נושאי משרה, עובדים וגורמים נוספים לאורך מאות שעות, שהסתכמו בכ־3,000 עמודי פרוטוקול.

בסיום החקירה הגיעו המפרקים למסקנה שקיימת עילת תביעה וראוי להגיש אותה כדי להקטין את הנזק של קופות הפירוק והנושים. לשיטתם, הניהול התאגידי הפיננסי הלקוי של נושאי המשרה והתנהלותם הרשלנית הובילו את החברה לחובות כבדים. להערכת המפרקים, חובות החברה נאמדים ב־690 מיליון שקל, כשבקופת החברה כ־84 מיליון שקל.

בפנייתם לבית המשפט המחוזי ביקשו המפרקים שיאושר להם ולעו"ד קפלנסקי שינהל את התביעה שכר טרחה בגובה 25% (ועוד מע"מ) מהסכום שבית המשפט יפסוק בתביעה. בנוסף ביקשו לאשר למשרד החקירות MNS שערך את החקירה שכר טרחה של 300 אלף שקל, ולקפלנסקי שהכין את התביעה שכר טרחה של 90 אלף דולר — מעבר ל־175 אלף השקלים שקיבלו יחדיו בעבר.

דרישת שכר הטרחה הגבוהה נומקה בכך שמדובר "בתביעה בהיקף של מאות מיליוני שקלים ובמערכת סבוכה של חברות וגורמים רבים. ניהול הליך משפטי סבוך זה יחייב השקעה של אלפי שעות עבודה גם של משרד עורכי הדין וגם של המפרקים. אין מדובר בפעולה שגרתית של בעלי התפקיד, אלא בהליך שיהיה כרוך בעבודה מאומצת".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

תקדים אגרקסקו

בבקשתם התבססו המפרקים על התביעה שהגישו מפרקי אגרקסקו נגד המדינה. באותו מקרה אישר השופט איתן אורנשטיין לעורכי הדין שלמה נס ופיני רובין שכר טרחה של 21% בתוספת מע"מ מהסכום שייפסק בתביעה בגובה חצי מיליארד שקל — כך ששכר הטרחה של המפרקים עשוי להגיע ל־100 מיליון שקל רק בהליך התביעה.

מאז מונו רוזן רכב וקוטלר למפרקים, אישר להם בית המשפט בתחילת 2015 שכר טרחה של 750 אלף שקל, כשליש מ־2.5 מיליון שקל שביקשו.

בדיון שהתקיים בסוף מאי ובו הוצגו גם הערות נציג הכנ"ר, קבע השופט שילה ששכר הטרחה ינוע בין 19% ל־21%: המפרקים יקבלו שכר טרחה של 21% (בצירוף מע"מ) מכל סכום שייגבה כתוצאה מהתביעה, וסכומים שייגבו לפני תום שנתיים מיום הגשת התביעה ישולם עבורם שכר טרחה בשיעור של 19% (בצירוף מע"מ).

בנוסף, הפחית בית המשפט 20% מדרישת שכר הטרחה למשרד החקירות ולעו"ד קפלנסקי, כך שמשרד החקירות יקבל שכר טרחה של 240 אלף שקל בצירוף מע"מ ועו"ד קפלנסקי יקבל כ־290 אלף שקל בצירוף מע"מ.