אאא

במהלך 2015 קיבלו שני אנשים מספר מיסרוני SMS והודעות דואר אלקטרוני שהציעו להם להשתתף חינם בהגרלות של מפעל הפיס.

לייעוץ בתחום:

עורך דין צרכנות 

הם השיבו להודעות ואיתרו את המפרסמות: מגה, לוטנט וניו ספורט, חברות פרטיות המוכרות מנויים להשתתפות קבוצתית בהגרלות.

מקבלי ההודעות הגישו נגד החברות ובעלי השליטה בהן תביעה ייצוגית בסך 50 מיליון שקל על "משלוח הודעות פרסומת ללא קבלת אישור מהנמען" בניגוד לחוק התקשורת.

בסוף ינואר השנה אישר בית המשפט המחוזי את התביעה הייצוגית.

החברות ובעלי השליטה הגישו בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. לטענתם, למקבלי ההודעות לא נגרם  נזק כלשהו ולכל היותר מדובר באי נוחות זניחה שאינה מצדיקה פיצוי.

בנוסף נטען כי סכום התביעה מופרז וחסר פרופורציות.

המבקשים הוסיפו כי לא היה מקום לאשר את התביעה גם כנגד נושאי המשרה שכן אין להטיל עליהם אחריות אישית.

לבסוף טענו המבקשים כי התוכן שנשלח לא מהווה "דבר פרסומת" על פי חוק התקשורת שכן הוא הציע לנמענים להשתתף בהגרלה בחינם וללא התחייבות.

המשיבים טענו מנגד כי חוק התקשורת הכיר בכך שמשלוח המוני של דברי פרסומת למי שאינם מעוניינים בכך מהווה מטרד וגורם לנזק שיש לפצות עליו.

לדבריהם, החברות ובעליהן לא הציגו נתונים ביחס למספר האנשים להם נשלחו ההודעות ולכן אין בסיס לערעור שלהם על סכום התביעה.

המשיבים הוסיפו כי הטענה שלא מדובר בחומר פרסומי היא "אבסורדית" שכן ברור שההודעות נועדו למשוך לקוחות ואף נכתב בהן במפורש שהן מכוונות רק למחזיק כרטיס אשראי.

טריקים פרסומיים

השופטת אסתר חיות הסבירה כי הוראות החוק האוסרות על משלוח חומר פרסומי למי שלא הסכים לכך מראש ובכתב נועדו להיאבק בתופעת ה"ספאם" בה ראה המחוקק מטרד מזיק אותו יש למגר.

לדבריה, הודעות "ספאם" מעוררות בעיות במספר מישורים ובהם, בעיות אבטחת מידע, פגיעה בפרטיות המשתמש והטרדתו, פגיעה בהתפתחות המסחר האלקטרוני ובעסקים, בשל אבדן זמן והשקעת משאבים.

לקביעת השופטת, טענת המערערים כי לא נגרם כל נזק מתעלמת "מהטרדה, הפגיעה בפרטיות ואי הנוחות שהם מנת חלקם של מי ששוגרו אליהם דברי פרסומת בניגוד לרצונם".

השופטת הוסיפה כי הוכח ברמה הנדרשת בשלב זה, כי החברות אכן שיגרו דברי פרסומת בניגוד לחוק ולכן אין להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי לאשר את התביעה הייצוגית.

בהבעת דעה תקדימית, השופטת גם אישרה את ניהול התביעה נגד נושאי המשרה באופן אישי, שכן מדובר בבעלי המניות והדירקטורים היחידים בחברות ו"יש אפשרות סבירה שייקבע כי הם אחראים". 

השופטת דחתה בתוקף את הטענה שלא מדובר ב"דבר פרסומת" וציינה כי החוק ביקש לטפל גם ב"טריקים פרסומיים" כדוגמת ההודעות ששלחו המבקשים.

לבסוף, השופטת לא התערבה בסכום התביעה, אך צמצמה את הקבוצה המיוצגת והגדירה אותה כ"תובעים ששוגרו אליהם דברי פרסומת אשר תוכנם עשוי לפרסם את עסקיהם או לקדם את מטרותיהם של המבקשים".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בסיכומו של דבר הערעור נדחה והמערערים חויבו בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 שקל.

  • ב"כ המבקשים: עו"ד איתי אנשל, עו"ד איתי רוט, עו"ד רון אובוז, עו"ד תומר בורלא
  • ב"כ המשיבים: עו"ד שגיא דותן, עו"ד נפתלי גרוס

עורכי דין דיני תביעות ייצוגיות • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב:  עורך דין יעקב בטש ממשרד זאבי-בטש עוסק בתביעות ייצוגיות

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.