אחרי שנות פולמוס

פסק תקדימי יזניק במאות אחוזים את דמי הכתובה לאשכנזיות?

פולמוס הלכתי גרם לכך שעד היום בעלים אשכנזים שהתחייבו בכתובה ל'200 זקוקים' מבלי לפרט את הסכום, שילמו לגרושותיהם 7,000 ש"ח בלבד. פסיקה חדשה של ביה"ד הגדול יוצרת תקדים (הלכה)

חיים אבני | כיכר השבת |
אילוסטרציה, למצולמת אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: shutterstock)

אחרי שנים של פולמוס הלכתי - פסיקה תקדימית עשויה להיטיב עם מתגרשות אשכנזיות: בפסיקה תקדימית והיסטורית של בית הדין הגדול בירושלים המתפרסמת לראשונה ב"כיכר השבת", נקבע כי בעל אשכנזי שמתחייב בכתובה על "200 זקוקים" מבלי לפרט את הסכום בשקלים - חייב לשלם לגרושתו את הסכום הגבוה של 100 אלף שקלים.

פולמוס הלכתי סבוך אודות הסכום העכשווי ל"200 זקוקים" בימינו הנע בין 7,000 שקלים לפי חלק מהפוסקים ועד ל-200,000 שקלים לפי פוסקים אחרים, גרם לכך שעד עתה נהגו בבתי הדין לפסוק כי מגרש אשכנזי שהתחייב בכתובה ל-200 זקוקים, יכול לטעון "קים לי" שהסכום עליו הוא התחייב הוא דווקא הסכום הנמוך. המצב הביא לכך שרבות מהמתגרשות האשכנזיות קיבלו דמי כתובה בגובה של כ-7,000 שקלים בלבד, זאת בניגוד למקובל בעדות המזרח, שם מתחייבים הבעלים על פי רוב על סכום הכתובה בשקלים.

הדיינים שהעניקו את הפסיקה התקדימית, דנו בערעור שהגיש בעל אשכנזי נגד החלטת בית דין אזורי בפתח תקווה לחייב אותו בפיצויים על סך של 100,000 שקל בגין "200 זקוקים" אותם התחייב לשלם לגרושתו בכתובה. פסק הדין ההיסטורי העניק לאישה שיוצגה על ידי הטוען הרבני הרב ניסים אברג'ל פיצויים בגובה של 100,000 שקלים, כשבית הדין פסק כאמור כי במקרה זה הבעל לא יוכל לטעון "קים לי" ולהסתפק בסכום הנמוך.

הרב ניסים אברג'יל שייצג את האשה בבית הדין, אמר ל"כיכר השבת" כי "הבשורה והקריאה היוצאת מפתחו של ביה"ד הרבני הגדול הינה תקדימית לכל אלו הנישאות לאשכנזים ושכתובתן נקובה בסך 200 זקוקים כסף צרוף, כנהוג וכמקובל. אילו עד היום כל בעל המשתייך לעדת בני אשכנז, לא משנה מה היה עושה ובמה היה חוטא, כל "הסיכון" לגביו הסתכם ביכולת "הפסד" בסך 7,000 ש"ח, הרי שמעתה מסתכן הוא בתשלום של מאות אלפי שקלים, גבוהים משמעותית מ-7,000 שקלים אותם מקבלים רוב הגרושות האשכנזיות".

אילוסטרציה. למצולמים אין כל קשר לנאמר בכתבה (צילום: Kobi Gideon / FLASH90)

"ביה"ד הרבני הגדול מנמק זאת בפסק דינו, שהרי עיקר הדין של כתובה הוא על מנת "שלא תהא קלה בעיניו לגרשה" (כתובות ל"ט ע"א) וכי איך לא יהיה קל בעיניו לגרשה לו מסתכן הבעל רק בהפסד הסך הנמוך? ובלשונו של ביה"ד הגדול בפסק הדין: "דאם נאמר שצריך לגבות עבורם שיעורים נמוכים, א"כ לבני תורה שכותבים בכתובה רק מאתים זקוקים כסף, אין בכתובתם שיעור מזערי שמחמתו ניתן לומר שלא תהא קלה בעניו לגרשה", מסביר הרב אברג'יל.

לצד התקדים ההיסטורי של בית הדין הגדול, יצויין כי פסק הדין המקורי של בית הדין המחוזי בפתח תקווה קבע את הסכום הגבוהה בשיקול פיצויים בעקבות העובדה כי תיק הגירושין עסק במקרה סבוך. עם זאת, הרב אברג'יל מדגיש כי העובדה שבית הדין הגדול החליט לפסוק את הסכום הגבוה נבעה בעקבות פסיקת הדיינים כי הבעל לא יכול לטעון "קים לי ההלכה בסכום הנמוך".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר