לאחרונה, בעקבות שורת החלטות מחודשות בבתי המשפט, מסתמן שינוי מגמה בישראל שעשוי להוביל למפנה משמעותי ביחסי הכוחות בין הצרכנים פה לבין חברות גלובליות, כמו פייסבוק, אמזון וסמסונג.
שופטת בית המשפט המחוזי-מרכז קבעה בשבוע שעבר, כי ניתן יהיה לנהל תביעה ייצוגית נגד פייסבוק בישראל. התביעה הייצוגית התמקדה בעיקר בטענה לפגיעה בפרטיות משתמשי פייסבוק, בכך שהחברה הפעילה מנגנון לקריאת הודעות המשתמשים, ועשתה בתוכן ההודעות שימוש פסול ללא קבלת הסכמה מדעת של המשתמשים.
הטיעון שבעזרתו פייסבוק התגוננה היה קודם כל פרוצדורלי: לטענתה, יש בינה לבין משתמשיה חוזה שבו הסכימו המשתמשים כי כל תביעה שתהיה להם תתברר בבית המשפט בקליפורניה. מדובר כמובן על מדיניות השימוש בפייסבוק, שכל אחד מבעלי החשבון ברשת החברתית הקליק שהוא מסכים לה, בלי לטרוח לקרוא אותה.
השופטת קבעה כי מדובר בסעיף מקפח בחוזה אחיד, ולכן יש לבטלו. כמו כן היא קבעה, כי מטרת הסעיף היא "להרתיע את הלקוח הישראלי מפני מימוש זכויותיו המשפטיות". להחלטה יש השלכות על כל חברות האינטרנט המחייבות את הצרכנים לאשר בהקלקה הסכמה להתדיין בארצות המוצא של התאגיד. כמעט לכל אתר יש סעיף כזה.
עוד החליטה השופטת, כי הפורום המתאים לבירור טענותיהם של הצרכנים הישראלים נגד פייסבוק הוא ישראל, ולא ארה"ב, בסיס הפעילות המרכזי של החברה. ברקע קביעה זו עומד פסק דין של בית המשפט העליון מ-2009, שבו נקבע כי תייר ישראלי שניזוק בחופשה בטורקיה רשאי להגיש בישראל תביעה נגד כפר הנופש שבו אירעה התאונה. דנציגר קבע כי לבתי המשפט בישראל יש אינטרס לסייע לתובעים צרכניים קטנים בישראל מול נתבעים זרים גדולים וחזקים המנסים לגרור את התביעות לחו"ל. התיק הזה, עודנו רחוק מסיום.
גם עמותת הצלח"ה (תנועה צרכנית), הגישה תביעה ייצוגית תקדימית נגד שורת חברות ענק זרות, כמו סמסונג, שארפ, ואחרות, בטענה שגרמו בעקיפין נזק לצרכנים בישראל. לפי התביעה, הנתבעות הקימו קרטל בחו"ל, מה שגרם לייקור מחירים גם בישראל.
לפני כמה חודשים אישר בית המשפט המחוזי-מרכז, לנהל את התביעה הייצוגית בישראל. השופט קבע כי אף שהחברות מצויות בחו"ל, שלא הן שיווקו את המסכים ושהקרטל התרחש בחו"ל - היתה לו השפעה כאן. על בסיס זה התיר השופט להמציא את כתב התביעה לנתבעות בחו"ל. החלטתו מרחיקת לכת עוד יותר מההחלטה הקודמת, היות והיא חסרת תקדים. זאת יש לזכור, כי בית המשפט העליון קבע במקרים רבים שמי שמבקש להגיש תביעה נגד מזיק השוהה בחו"ל חייב להוכיח כי כל השתלשלות העוולה התרחשה בישראל.
מאחר והשופט כנראה הבין את תקדימיות ההחלטה, הוא טרח לנמק באריכות את החלטתו, וביסס אותה על התפישה שלפיה מדובר בתביעה בדיני הגבלים העסקיים. בתחום הזה קיימת גישה שלפיה מותר לפעול בכלים משפטיים נגד קרטל גם כשהקושרים בו מצויים בחו"ל, אם לקרטל היתה השפעה בישראל. זוהי החלטת אמיצה, חדשנית ומעוררת מחלוקת. אין פלא שכל החברות הזרות, המיוצגות על ידי מיטב עורכי הדין בפירמות היוקרתיות ביותר בישראל, כבר ערערו על ההחלטה.
ההחלטות האחרונות מצטרפות לכמה החלטות קודמות, שחשפו תאגידים גלובליים שמוקד פעילותם בחו"ל לתביעות בישראל. באחרונה אישר בית המשפט העליון כי גם אמזון תתמודד בישראל עם תביעה שהוגשה נגדה על ידי חברת פרמייר, הקובלת על שיווק לא הוגן של מוצרי ים המלח על ידי אמזון. בקיץ שעבר הוחלט שתביעה נגד חברת האינטרנט הבינלאומית בוקינג.קום ותביעות צרכניות באופיין נגד חברת התשלומים המקוונים פייפאל יתברו גם הן בישראל.
מעניין, כי חברת גוגל לא מופיעה ברשימת החברות המנסות לחמוק מתביעות בישראל. הם השכילו להבין את הכיוון המשפטי החדש לפני כל השאר, וכבר כמה שנים שגוגל מקבלת על עצמה את סמכותם של בתי המשפט בישראל.
על פי הסקירה הזאת, המתפרסמת בעיתון 'דה-מרקר', יתכן שאנחנו נמצאים על סף תפנית. אם לא תסוכל בערעור התביעה הייצוגית הזו נגד פייסבוק על הפגיעה בפרטיות - ואם היא לא תסתיים בפשרה חסרת משמעות - זה יכול להיות צעד ראשון וחשוב בהבטחת זכויות הפרטיות של משתמשי הרשת.
גם המלצת המשטרה להעמיד לדין את רמי לוי בחשד לשימוש לא חוקי במידע על משתמשי רשת הסלולר שבבעלותו, היא צעד חשוב וסמלי באכיפת הזכות לפרטיות.