אאא

נושא חטיפת הילדים התימנים עלה מחדש לכותרות וחשף מחדש את הפצע הפעור של העדה התימנית. עצם העלאת הנושא מחדש לדיון הציבורי חשף כי לא רק התימנים סבלו מהעניין, עולים מעדות נוספות כעולי הבלקן ואף עולי פרס סבלו אף הם ממקרים דומים.

"אנחנו לא תימנים, אבל יש אצלנו במשפחה מקרה דומה מה שהוביל אותנו להבנה כי ההעלמות הילדים לא התרחשה רק בקרב עדת תימן אלא גם בעדות נוספות אלא שבהיקפים קטנים יותר", מספר ל'כיכר השבת', הרב ראובן זכאים שאף כתב על הדברים ספר זיכרון 'ימי ניסן' על שמו של גיבור הפרשה דודו ניסן. 

כידוע, רוב התינוקות שנחטפו היו ממשפחות דתיות ושומרות מסורת חלקן ממשפחות חרדיות ממש שלא האמינו שייתכן שתינוקות יחטפו פשוטו כמשמעו מידי אמותיהם.

הרב זכאים מספר כי בשנת תש"ו (1946) עלה אבי סבו, ר' רפאל גדניאן ואשתו וכל ילדיהם מפרס אל ארץ הקודש משאת נפשם. הם שוכנו באוהל רעוע מבד, שהרוחות העזות היו מעיפות אותו למרחקים, כשהם מותירים את יושביו נתונים לחסדי הגשמים שירדו בשצף. "ארץ ישראל נקנתה להם ביסורין וחבלי קליטה קשים, שאת מקצתם תיאר בפנינו הדוד היקר גדעון: "כשהגענו ארצה, שיכנו אותנו באהלים רעועים עשויים בד. דומה שתהיה זו משימה בלתי אפשרית לתאר, ולו על קצה המזלג, את הצער והיסורין שהיו מנת חלקנו, החום המעיק בקיץ, הקור המקפיא בחורף שהיה מלווה לעיתים ברוחות סערה קשות, שלפעמים עקרו את האוהל לגמרי והעיפוהו הרחק הרחק, כשהם מותירים אותנו חשופים לקור המקפיא. ועל הכל, פגיעתם הרעה של השודדים שהטילו את חתתם עלינו, שנהגו ברוע לב להסתובב בין האוהלים עת היינו נמים את שנתינו, ולחטוף מכל הבא ליד משמיכות ועד... תינוקות. כך שהיינו צריכים לשים את עריסת התינוק שלנו בין שתי המיטות של הגדולים שלא יגנבוהו..." רק כעבור זמן ארוך קיבלו קורת גג ראויה לשמה בישוב 'תל מונד' בשרון ושם קבעו את משכנם".

הרב זכאים חושף את סיפור החטיפה שמסופר במשפחתו כפי שסיפר דוד אמו גדעון שתיאר את התעקשותו של אחיו ניסן שמנעה את האסון והביאה באורח פלא להחזרת אחיו התינוק לידיהם. "ניסן זכה בתושייתו הרבה למנוע את חטיפת אחינו הצעיר. כאילו לא די בכל הצרות שסבבונו בהגיענו ארצה, קפצה עלינו רוגזתם המפורסמת של אנשי הממסד, אשר נטלו עוללים מחיק אימותיהם להתעמר בהם ולמכרם, אמת שבעיקר אירעה טרגדיה זו לילדי העלייה מתימן, משום כך קיבלו הדברים הד ציבורי נרחב דווקא בהקשר אליהם, אך זאת לדעת שגם בילדי העולים משאר עדות שלחו את ידם, והצרה הצרורה הזו לא פסחה גם מביתנו", סיפר גדעון. 

קיצוני מימין: ר' ניסן גדניאן. הקיצוני משמאל: האח אברהם שנחטף והוחזר
קיצוני מימין: ר' ניסן גדניאן. הקיצוני משמאל: האח אברהם שנחטף והוחזר
הגדלה

 "יום בהיר אחד הגיעו אל ביתנו שליחי המדינה ה'מסורים', ובתואנות שונות ומשונות לקחו עימם את אחינו התינוק אברהם, כשהם מתעלמים באדישות מתחנוניהם של הורינו. הורינו לא ידעו את נפשם מרוב צער, ואנו הקטנים שלא יכולנו לעשות מאומה להקל על סבלם ישבנו עצובים ומכונסים בתוך עצמנו. עד שבא ניסן הביתה. הוא אך שמע מאתנו את סיפור המעשה ומיד הצהיר חגיגית: לא אנוח ולא אשקוט עד שאשיבו בריא ושלם לחיק הורינו".

"נדהמנו, למרות שכבר אז היה ניסן המוציא והמביא בכל עניני הבית ועל פיו יישק כל דבר, אבל עדיין תמהנו לעצמנו איך יוכל נער צעיר כנגד ממסד משומן ואכזרי?! התברר שטעינו", סיפר גדעון גדנאין.

"ניסן הלך להיכן שהלך, נדחה מפקיד למשנהו בטענות שווא ומדוחים, אבל לא אמר נואש, הוא התעקש על שלו עד ששבר את לב האבן שלהם, והם גילו את אזנו שאחיו נמסר ל'אימוץ' בבית משפחה אמידה בחיפה. אחינו ניסן לא חשב פעמיים ומיד בדרך לא דרך הגיע לחיפה". 

הגה
הגה"צ רבי מנצור בן שמעון (חמיו של מרן רה"י הגר"ש כהן) עם ר' ניסן גדניאן
הגדלה

 בזיכרוני שהלילה כבר ירד והתאחרה השעה אך ניסן טרם הגיע, ומתוך שחרדנו לשלומו החלטנו לצאת לכביש הראשי להמתין לשובו. ומה מאוד גדלה שמחתנו בראותנו כעבור שעה קלה את דמותו התמירה קרבה אלינו מחויכת. הוא היה עייף, ניכר על פניו שלא קלה הייתה המשימה שנטל על עצמו, אבל מרוצה. הוא סיפר לנו שהלך לבית שאליו נמכר אחינו, ושכנע את הקונים שעה ארוכה שמדובר בתרמית, ואחיהם בן הוא להורים חיים וקיימים הממתינים בכיליון עיניים לשובו, עד שהצליח  לשכנעם בצדקת טענותיו והם הסכימו להחזירו. וכך אכן קרה", מצטט הרב זכאים את הסיפור כפי שסיפר לו דודו.

"למחרת היום הגיע אחינו התינוק לביתנו בריא ושלם ולשמחתנו לא הייתה קץ. דבר נוסף המעיד על טוב ליבו ופקחותו אירע אז, ניסן דאג באותה הזדמנות להחזיר עוד שני תינוקות שנמסרו לאימוץ בנסיבות דומות, לחיק הוריהם המאושרים שהיו שכנינו לאוהל...". סיפורה של משפחת גדניאן נדיר למדי ברוב המקרים לא הוחזרו התינוקות שנחטפו ושעל פי הטענות חלקם אף הועברו לחו"ל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

ר' ניסן עם מורה דרכו מרן הגר
ר' ניסן עם מורה דרכו מרן הגר"ע יוסף
הגדלה

אחד הגופים הבולטים שמובילים את המאבק כרגע היא עמותת עמר"ם שנוסדה לפני כשלוש שנים ע"י שלומי חתוכה ופעילים נוספים במטרה לקדם את התרבות המזרחית ולהילחם באפליה העדתית בישראל.

"אחד העיסוקים המרכזיים של העמותה הוא בחשיפת פרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח ובלקן, ובהנצחה ותיעוד של הקורבנות", מספר חתוכה ל'כיכר השבת' ומוסיף כי "לפני שנתיים יזמה העמותה את ציון יום המודעות השנתי לפרשה באירועים ברחבי הארץ, כשהשנה האירועים קיבלו הד ציבורי משמעותי, הוזכרו בכל אמצעי התקשורת ואף בכנסת התקיימו דיונים בעניין הפרשה ובנוגע לדרישה לחשוף את הפרוטוקולים של וועדת החקירה שחקרה את הפרשה".

"אנו בעמותה מצפים לחשיפת הפרוטוקולים ללא כל דיחוי, ובעיקר ללקיחת אחריות של המדינה על הפשעים שנעשו. העמותה הקימה מאגר עדויות המתעד משפחות שילדיהם נעלמו, בכתב, בתמונות ובווידאו", אומר חתוכה ומספר כי ישנן פעילויות משמעותיות נוספות שנעשות סביב הפרשה שעדיין מוקדם להרחיב עליהן מטעמים שונים.

בעמותת עמר"ם מבקשים מהציבור לפנות לאתר האינטרנט שלהם כדי לתעד בעדות אישית את סיפורם. אלו שיכולים להעיד ממקור ראשון על סיפורי חטיפה הם אנשים מבוגרים כבר חלקם מעל גיל 80 ויש צורך לתעד אותם באופן דחוף לפני שילכו לעולמם ואיתם גם סיפור החטופים.