אאא

צלם מקצועי הוזמן על ידי עו"ד לצלמו כשהוא ישוב במשרדו. עורך הדין שילם עבור הצילום, והפך להיות בעל הזכות הקניינית בו. לאחר מכן, העביר את הצילום לאנשי יחסי הציבור לשם הפצתו. בעל מקומון השתמש בצילום בכתבה שנערכה על אודות אותו עורך דין מבלי שנתן קרדיט לצלם. האם הצלם זכאי לפיצוי בגין הפרת זכויותיו המוסריות?

לייעוץ בזכויות יוצרים:

עורך דין זכויות יוצרים

הצילום של עורך הדין הועבר לכלי תקשורת שונים בדוא"ל לצד מבזק חדשותי לפרסום על פעילות משרד עורך הדין. בשולי ההודעה נרשם קרדיט +שם הצלם. בין מקבלי ההודעה הייתה מוציאה לאור של מקומון בשם "עובדה", המתפרסם בעפולה – עיר מגוריו של עורך הדין.

לפני כשנה אכן פורסמה במקומון כתבה על עורך הדין, ובשוליה הופיע הצילום, ללא קרדיט לצלם. העניין חזר על עצמו בארבעה פרסומים נוספים – שלושה במקומון ואחד בפייסבוק – באותו קיץ.

בעקבות זאת הגיש הצלם תביעה לפיצויים בביהמ"ש המחוזי בנצרת, בה תבע 90,000 שקל –  15,000 שקל בגין כל הפרה. התביעה הוגשה נגד המוציאה לאור ואנשיה.

הנתבעים טענו כי היה הסכם עם התובע שהוא אינו נותן קרדיט לצילומיו, כיוון שלא רצה לפגוע בקריירה שלו כצלם במעריב.

לטענתם, התביעה כולה מהווה "סערה בכוס מים", תוך שהתובע אינו מכוון אלא להכפיש ולהוציא את דיבתם הרעה.

עוד נטען, בין היתר, כי אותו צילום הפך להיות נחלת הכלל, כיוון שהוא פורסם במקומות אחרים ללא קרדיט.

כמו כן, לשיטתם, הפרסום נעשה בתום לב. גם אם בוצעה עוולה, הרי שהיא בגדר של "מעשה של מה בכך שאינו בר פיצוי".

הפרסום שירת בעלי אינטרס

סגן הנשיא השופט בנימין ארבל הבהיר כי לפי חוק זכויות יוצרים, קרדיט לצלם – מה שנקרא בשפה המשפטית "הזכות המוסרית" – מהווה זכות אישית שלא ניתן להעביר או לוותר עליה  (בשונה מזכות הבעלות). כלומר גם אם התובע העביר או מכר את זכותו הקניינית בצילום, עדיין לזכויותיו המוסריות יש "תוקף בלתי פגיע", כלשון השופט.

השופט דחה את גרסת הנתבעים לעניין "מעריב". במישור המשפטי, כתב השופט: "איני סבור כי פרסום יצירה של צלם מקצועי שעיסוקו בצילומים הזוכים לפרסום בכלי התקשורת הכתובה והדיגיטלית, יכול להיחשב כדבר של מה בכך שאינו ראוי למתן קרדיט. התובע הסביר בצורה ברורה את העובדה כי למעשה פרנסתו מבוססת על שמו כצלם עיתונות".

כמו כן, השופט ציין כי העובדה שהפרסום בא במטרה לשרת את האינטרסים של העומדים מאחורי המקומון, במסגרת מאבק לא ברור בינם לבין אותו עורך דין, רק מוסיפה נופך נוסף של חומרה לעצם הפרת זכותו של התובע ושרבובו למחלוקת שאינה קשורה אליו.

בסיכומו של דבר, השופט פסק לתובע פיצויים בסך 7,000 שקל בגין כל הפרה, ובסך הכל 35,000 שקל, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בנוסף, השופט הורה לנתבעים להסיר את הפרסומים המפרים תוך שבעה ימים, ולחילופין להוסיף להם קרדיט מתאים לתובע, שייכתב "בצורה מכובדת ומכבדת".

עורכי דין דיני זכויות יוצרים • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב:  עורך דין אבי מורה ממשרד עו"ד מורה-טובים עוסק בקניין רוחני 

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.