אאא

צריך שיהיה גבול למנטרה הקובעת שמה שרואים משם, לא רואים מכאן. אבל אצל נשיא המדינה, רובי ריבלין, אין כל כך גבול. הוא היה רוויזיוניסט מושבע. מאלו ששרים בלהט ובערגה, שתי גדות לירדן. הגדה המערבית והגדה המזרחית. שתיהן שלנו. זו שלנו, זו גם כן. 

הוא גם השתתף בעליה להר הבית, יחד עם שרון. אותה עליה קיצונית, שרבים הסבורים שהביאה עלינו את האינתיפאדה השנייה. דם רב נשפך אז. הארץ מלאה מחבלים מתאבדים. אבל הוא הרי היה רוויזיוניסט. איש ארץ ישראל השלמה. ועוד איך שלמה. 

הוא גם התנגד נמרצות להתנתקות. הזדהה עם המתיישבים. השתתף בפועל במחאותיהם. ביקר שם. בכלל, רובי ריבלין היה איש בית"ר אמיתי. ימין אוטנטי. התנגד בתוקף למדינה פלסטינית. מאלה שניתן לסמוך על האידיאולוגיה שלהם. נחרצת. ברורה. עקבית. 

ואז, כמו בסיפורים ובאגדות, משהו קרה לפתע פתאום. לפתע פתאום רובי ריבלין שינה את עורו. מאז ששימש כיושב ראש הכנסת, משהו קרה. האיש הנחרץ, הפך לכל כך מפויס. מתון. סובלני. משהו בו התחיל לאהוב את הערבים.

ריבלין הבין שכדי להיות נשיא המדינה, הוא צריך להשתנות. כי הרי מה שרואים משם, לא רואים מכאן. וזה הצליח לו. הוא הפך לאיש בין אנשים. בעיקר אנשים ערבים. הוא התבלבל בין יחס הוגן לערבים, לבין כמעט הזדהות. 

ריבלין זכה לחיבוקים ואהדה בקרב הערבים. ולא רק אצל הערבים, אלא בעולם כולו. נשיא המדינה היה ריבלין אחר. יש ריבלין א', וריבלין ב.' ריבלין א', הוא הריבלין מכאן. וריבלין ב' הוא הריבלין משם.

פתאום הוא בעד מדינה פלסטינית. הוא התחיל לשיר, שתי גדות לירדן, זו לא שלנו, וזו גם כן. פתאום הוא כל כך מבין את הנרטיב הערבי. הוא גם רואה משם, כיצד אנחנו, היהודים, הופכים לעם שאוהב טרור. כך הוא כינה אותנו. כי זה מה שהוא רואה משם, הערבים טובים והיהודים טרוריסטים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'חדשות' ותישארו מעודכנים

הוא החליט להחיש את השלום. כלומר, את הקמתה של המדינה הפלסטינית. העולם התחיל לאהוב אותו. את ריבלין ב'. הוא ביטל ביקור נשיאותי באוסטרליה. פגע בהם באופן בלתי נסלח. בייש את כולנו. ולמה? כי הוא צריך להיפגש עם פוטין. כי עם פוטין גדלה ההשפעה, והסיכוי להיות מעורב בהקמת מדינה פלסטינית.

הוא התרפס בפני אבו מאזן. נשא את נפשו להיפגש אתו. לזרז את הקמתה של מדינה פלסטינית. אבו מאזן ברח מהמלון. הוא שוב בייש את כולנו. הוא גם לא קיבל מחיאות כפיים בפרלמנט האירופי. למרות הרפיסות המתונה. דווקא האנטישמי הנועז, אבו מאזן, זכה למחיאות כפיים. העולם לא אוהב רופסים. 

לריבלין ב', מתאים משהו אחר. הוא הרי לא רוצה להיות נשיא של כולם. הוא רוצה להיות סוג של פוליטיקאי. ריבלין ב', רוצה לתת לערבים את הכול. אחרי הכול. הרוויזיוניסט הדגול, הוא זה שיוריד את כל ההתיישבות ביהודה ושומרון. כי הערבים הם מתונים, ואנחנו טרוריסטים.

יום יבוא וריבלין ב' יקים את מדינת פלסטין, ואולי אולי, הוא גם יזכה להפוך אז לנשיא המדינה שהוא כל כך שוחר, נשיא מדינת פלסטין.