אאא

בית המשפט לענייני משפחה קיבל בתחילת החודש תביעתה של אם לפנות לאלתר את בנה ואשתו מיחידת דיור המצויה בבעלותה. בני משפחתה של התובעת גרו ביחידת הדיור במשך כ- 10 שנים, עד שמריבה שפרצה בין הצדדים הביאה את התובעת לדרוש את הפינוי.

לשאלות בענייני מקרקעין:

פנו ל-עורך דין דיני מקרקעין

מעמדם החוקי של הנתבעים בדירה היה של "ברי רשות", כלומר הם היו זכאים להחזיק בנכס כל עוד קיבלו אישור מבעליו - התובעת. יש לציין, כי לפני פנייתה של התובעת לביהמ"ש, נעשו מספר ניסיונות גישור בין הצדדים במטרה להגיע לפשרה – אך מגעים אלו נכשלו, והתובעת ביטלה הרשות שנתנה לנתבעים לגור בנכס. למרות זאת, מאז ועד היום מתגוררים הנתבעים ביחידה בין מפריע ומסרבים להתפנות.

בתביעה טענה התובעת, כי הרשתה לנתבעים להתגורר ביחידה מפאת היותם משפחה, אך אירוע שהתרחש בספטמבר 2013, במסגרתו נפלה קורבן לאלימות מצד בנה – הוביל לסכסוך. בתצהירה, היא הציגה מסמכים שהעידו על זכויותיה בנכס, כשבידה היתרי בנייה ואישורים מהוועדה המקומית לתכנון ולבנייה.

הנתבעים מצידם, העלו שלל טענו שניסו להוכיח כי היחידה שייכת. בין היתר, הם טענו כי הם דיירים מוגנים, וכי זכות המגורים הוענקה להם במתנה מכיוון שהשקיעו בשיפוץ שלה בעלות של 200,000 שקל. על כל פנים, אם תביעת הפינוי תתקבל, הם דרשו פיצוי על ההשקעה. מעבר לכך, הם ניסו לערער על הבעלות של התובעת בנכס, שלטענתם הוחזק על –ידה בנאמנות בלבד.      

דירה להשכיר

אלא לא הייתה טענה אחת שהצליחו הנתבעים להוכיח בראיות. השופט בן שלו קבע כי הם לא הוכיחו בעלות אחרת על הנכס מלבד בעלותה של התובעת, שהסבריה נמצאו ישירים ואמינים ונתמכו בראיות רבות, בעוד שעדויותיהם של הנתבעים היו מעורפלות ולא מהימנות.

גם טענת הנתבעים לכך שהם זכאים להמשיך להתגורר בדירה בשל ההשקעה בשיפוץ, או כי הדירה ניתנה להם במתנה – לא נתמכה בראיות, והשופט סיכם כי זכותם של הנתבעים להתגורר בדירה ניתנה להם אך ורק כמחווה של רצון טוב מצד התובעת, לא מעבר לכך.

לאור החסר בראיות, השופט שלו גם לא שוכנע שמגיע לנתבעים פיצוי על ההשקעה בשיפוץ. הם אמנם הצהירו על קניית חומרי בניין, אך לא ציינו אילו חומרים נרכשו ובאיזה סכום. כמו כן, הם פירטו על אודות אנשי המקצוע והספקים שעסקו במלאכת השיפוץ, אך איש מהם לא הובא למתן עדות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לפיכך, הנתבעים לא הצליחו להתגונן מפני התביעה או לערער על הזכות לבעלות של התובעת, והשופט שלו קבע כי עליהם לפנות את יחידת הדיור עד אוגוסט 2016. התביעה התקבלה, אם כן, והנתבעים חויבו בהוצאות התובעת בסכום של 10,000 שקל, כולל שכר טרחת עו"ד.

  • ב"כ התובעת: עו"ד אבי פרץ
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד מהרן אלהוזייל

עורכי דין דיני מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב:  עורך דין אבי עייש ממשרד אבי עייש וירדנה בן שלום עוסק בדיני מקרקעין ובדיני משפחה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.