אאא

הטרגדיה הקשה שמסעירה את המדינה מאז היעדרותה ומותה של אסתי וינשטיין ע"ה, הופכת בימים האחרונים למסע צלב בכיכר העיר, כשעל המוקד - הציבור החרדי, הקורבן המלוהק בקביעות לתפקידו זה, עד שלעתים נדמה כי הוא עצמו כבר התרגל לכך.

מה שפחות ידוע, הוא עד כמה המסע הזה תוכנן מראש על ידי אלו שמציגים כעת חזות של "נרדפים", שרק מבקשים מעט אמפתיה תקשורתית, אותם המאורגנים לסייע בידי היוצאים בשאלה. הוותיק שבהם, נמצא בשנים האחרונות בצל, מאחר וצץ לו ארגון נוסף מאותו זן שמאפיל עליו בתודעה הציבורית.

סביב וינשטיין היו בשנים האחרונות כמה חברים-לוחשים, נוטפי חיוכים ודאגה "כנה", אך מה שאירע לבסוף לאסתי הוא כנראה פרי מעשיהם הישיר והמתוכנן. "נשוחח איתה כל העת על מצוקותיה האישיות ועל מצב יחסיה הרעועים עם בני משפחתה החרדים", זממו להן מוחות שוחרי רע, "כך נעצים את הסבל שהיא חווה באופן תמידי, עד שלא תעמוד עוד בעוצמת הרגשות המעיקים, ותקרוס אל תוך עצמה באבדון מוחלט".

והמטרה - שקופה: כך נסית ונלבה שנאה, כך נשחיר את בני הציבור החרדי, שיוצגו אחת ולתמיד כשטניים במקרה הטוב וכהזויים במקרה הפחות טוב. מבחינתם, כמובן. תוך ניסיון לטשטש את כל העבר של המנוחה או את הצד השני, את בני משפחתה החרדיים, שהתגלה במלוא יופיו במסע הלוויה הכואב.

ההספד של הבת החרדית: "הרעפת אהבה לכולנו" (צילום: ישראל כהן, כיכר השבת)

אלא שהם לא צפו מראש שהכל יחזור אליהם כבומרנג: מתחולל בימים אלו גם משהו טוב, לנו, לציבור היראים. בעקבות המקרה הפרטי המצער של וינשטיין, מזדחלת לה ומוטמעת אט אט התובנה הפשוטה, כי מי שנוטש את אורח החיים החרדי - בל יצפה לחיים שלווים ומחויכים.

ממתינים לו שם, בדשא "הירוק יותר", כל תסבוכיו האישיים שעתידים לצוף על פני השטח; כל קשיי המצפון - האנושי והרוחני כאחד - שיזכיר כל רגע את קיומו; כל דמויות העבר המוערכות, להם הוא עדיין שומר פינה חמה, שהוא יחוש כאילו הם מניפים מולו אצבע מאשימה כל העת, וכמובן "חברים" טובים מהסוג שהקיפו את אסתי וינשטיין עד למותה שלמרבה הבושה משמח אותם, והקמפיין התקשורתי יוכיח.

לכן, כמה שקוף הוא הספין הנדוש של הסטת האש לכיוון אחר, לכיווננו, מצידם של חברי ארגוני היוצאים בשאלה למיניהם. אל לנו, ההולכים בדרך אבות מסומנת ובטוחה, להתרגש מידי ולבזבז אנרגיה בכעס מיותר על הטיפוסים הללו.

הם מטים לנפול בלעדינו. רק רחמים בליבנו עליהם, ותפילה על שפתותינו: שלא יגמרו כמו אסתי ז"ל.