אאא

היהדות החרדית נולדה בעת החדשה, בשלהי המאה 18, במרכז ומזרח אירופה, כתגובה לתהליכי המודרניזציה שעברו על היהודים. היהודים הפכו בהדרגה למעורבים יותר בסביבתם, תוך אימוץ מנהגים, לבוש, תרבות ואורח חיים חדשים ומערביים. לפתיחות לעולם הרחב נלוו תהליכים של חילון, התבוללות והתנצרות בקנה מידה גדול. מגמות אלו היו לצנינים בעיניהם של הדתיים הסוציאליזם והתנועות הלאומיות היהודיות, בהן הציונות, רבים מהצעירים במזרח היבשת.

התעוררותה של האחרונה, בעיקר, נתפשה בידי האדוקים כאיום פנימי, בגלל האופי החילוני של ראשיה ורצונה לעצב את היהדות כלאום. בהקשר היסטורי זה קמה תנועת אגודת ישראל, ששאפה לייצג את כלל החרדי שאופיינו באדיקותם לשמר אורח חיים לפי ההלכה. מן הימים ההם עד הלום החברה החרדית מאופיינת בהתבדלות מכוונת מהעולם החיצון, במטרה לשמר עצמה מפני חדירת השמרניים במרכז אירופה, שראו בהן סכנה ברורה. לקראת סוף המאה 19 סחפו ערכים שאינם מקובלים עליה.

למפלגות החרדיות יש תפקיד וחשוב, לייצג נאמנה את הקול החרדי בהמון החילוני הנוגס ולהמשיך ולשמר את האינטרסים וזכויות החרדים. אך בד ובד עולה וגוברת השנאה כלפי הציבור החרדי. אותה אוכלוסייה שתרומותיה המשמעותיות לציבור, כגון זק"א, יד שרה, הצלה ועוד אינו זוכה ליחס הראוי לה מהציבור הכללי. פעמים אף יותר גרוע מאויבינו. הפערים בין התדמית לבין המציאות היא תהומית כאשר המפלגות החרדיות, שתולדותיהן, בשימור החרדיות באופן שעסקניהם מציגים אותה, הן הולידו את האויב המר, הבלתי מעורער, שמכוון להחלשת עטרת היהדות, בטיעונים לוגיים, סקרים, מדע, נאורות ועוד.

אמת היא שהפוליטיקאים החרדיים הם פרלמנטרים מהשורה הראשונה, רובם אנשי מעשה שמקבלים גם פידבק חיובי מהציבור הכללי. אך הם באו לייצג גרעין מאוד ספציפי במדינת ישראל ובמבחן התוצאה תדמיתם היא של פרזיטים אוכלי חינם, גוזלים את מיסי הציבור, מפקפקים בבסיס הלאומי ישראלי, מתבדלים מכלל הציבור ויוצרים הילת אנטגוניזם שמתעצמת מיום ליום. אותם גופים פוליטיים האמורים לשמר את ערכי היהדות וצביון יהודי משניאים את היהדות ואף מרחיקים רבים וטובים.

יוצא, שכל דבר הקשור במסורת יהודית הפך למשהו שישר מקשרים עם מפלגות דתיות וחרדיות ואוטומטית מקוטלג לכפייה דתית. אותה כפייה שמאכילה את אותם מפלגות שנלחמות בריש גלי לכל מה שיקר וחשוב לציבור החרדי. אם כן, האם זה הגיוני שנמשיך באותה טקטיקה של האכלת גלי הסתה ובו זמנית נקווה שהרצון לכלותינו יתפוגג? האם לא קצנו באווירת אשמה תמידית עם הצורך להתגונן בפני כל ציוץ אנטישמי?

ההנחה החרדית המוטעית היא אידאליזציה של המפלגות החרדיות, כישות נחוצה ממש, שבלעדיה אין מציאות קיומית לתורה בישראל.

לו נוכל לדמיין מצב שבו אין מפלגות חרדיות. מציאות בה ישנם חברי כנסת ומן הסתם חברי כנסת שהם גם חרדים ומשולבים במפלגות הכלליות. כמובן שאותם חברי כנסת חרדים מקדמים ענייני דת ויהדות, אך הדאגה לדת הינה כבר כלל מפלגתית. אין פה ישראליות נגד הדת, אלא הדת כאינטרס לאומי שאת פועלו דואגים כלל המפלגות שיש להם אינטרס לקנות את הקול הדתי והחרדי ואף מסורתיים רבים עם זיקה לדת.

כמו כן, חדירת החרדים למוקדי השפעה בתוך מסגרות פוליטיות כלליות ובתוך העולם בכלל, תקדם אותנו הן ברמה הפוליטית והן מבחינת יחסינו עם ערוצי התקשורת השונים, כי ברצות התקשורת היא תשפיל אך גם בכוחה לרומם. קרבה ושותפות שלנו עם הגורמים השונים בהחלט תרומם ותבליט את כל היופי שלא חסר, אך טמון במגזר החרדי. עם הסרת מכשולי האנטגוניזם וההתבדלות יכול להיווצר פה שיתוף פעולה ייחודי, שגם אתאיסט גמור מקדם ענייני יהדות במרץ וברצון.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ההמון החרדי הוא כבר לא מיעוט נרדף, ולא צלע מעורער. המגזר החרדי חי, קיים בועט ולא הולך לשום מקום. הקול החרדי משמעותי בכל מערכת בחירות וכל מפלגה שתבין שיש לה סיכוי לצבור קולות אלו, המאבק כבר יהפוך לריצוי המגזר, דאגת יתר לצרכים, הקמת שדולות חרדיות במפלגות ותחרות בריאה בין המפלגות. במודל זה שירותי הדת יינתנו על פי היצע וביקוש והרי יש ביקוש אדיר לשירותי דת וליהדות ולא רק של החרדים.

הקול החרדי יכול להתפלג בין המפלגות הימניות והשמאליות, בהתאם להשקפת עולם מדינית וחברתית וכן מי מקדם את האינטרס החרדי, הניכור ירד משמעותית ואולי תהיה סיכוי לקירוב הלבבות.

העלמת המפלגות החרדיות מהנוף הפוליטי בישראל, תביא להישג של מניעת שנאת אחים בין המגזרים, תעצור את זרם האנטגוניזם הצובר תאוצה מיום ליום, ויכולים להיפתח ערוצי תקשורת נוספים עם הנגשה אפקטיבית יותר של צרכי המגזר ההולכים ומתעצמים עם הריבוי הטבעי.

אריאלה פישר, אם לארבעה ילדים, פעילה חברתית וחברת "נבחרות" - נשים חרדיות לייצוג שוויון וקול.