אאא

משפטו של סמל אלאור אזריה - החייל שמואשם בהריגת מחבל פלסטיני בחברון - התחדש היום (שלישי) בבית הדין הצבאי ביפו. המפקד לשעבר של גדוד שמשון בחטיבת כפיר, סגן-אלוף דוד שפירא, הוא העד המרכזי היום. כזכור, בגרסתו המלאה והראשונית של שפירא ניתן היה למצוא נקודות דווקא לטובת אזריה. "למיטב זיכרוני לא עסקנו במצב שכזה של מחבל עם חגורת נפץ בהוראות הפתיחה באש", אמר המג"ד לחוקרי מצ"ח, "דיברנו על מה עושים במצב של סכנת חיים אך בפירוט של סכנת חיים לא ציינו את אופציית חגורת הנפץ".

היום מול בית הדין, התחיל שפירא, שמשמש כיום כמפקד גדוד בבה"ד 1, בציון הקושי של הלוחמים בתעסוקה המבצעית בחברון, ואז הדגיש בנוגע לנאשם כי "אלאור בלט בפלוגה, והשקיע לאורך כל המסלול וגם באימון. אלאור נבחר כמצטיין פלוגתי, ולכל אורך הדרך התגלה כאחד החיילים הטובים ביותר בגדוד, ללא אירועי משמעת. הוא השקיע בכל פלוגה שאליה תרם. בתקופה שלפני התקרית", סיפר שפירא, "האב צ'רלי התקשר אליי ואמר לי שהוא מזהה מצוקה מאלאור בגלל עומס גדול מהתפקיד החדש שהוטל עליו, הוא אמר לי שירד לו החיוך מפניו. העובדה שהוא גם היה קשר וגם חובש פלוגתי השפיעה עליו".

"הדיווח הראשוני היה על חייל פצוע, מחבל פצוע ומחבל הרוג", סיפר שפירא ביחס לאירוע עצמו. "ההנחיה של מפקד חטיבת יהודה הייתה לפנות את המחבלים כמה שיותר מהר, בין אם הם חיים ובין אם הם מתים וכך הנחיתי את המ"פ. כשהגעתי לזירה שני המחבלים נראו לי די גמורים. המ"פ תיאר לי את תמונת המצב על הפיגוע. הוא לא תיאר לי באותו שלב את הירי של אלאור. חילקתי את הכוחות בזירה לבידודה ופינוי שני המחבלים. כשחלפתי על יד שני המחבלים לא ראיתי דבר שמצריך 'זיכוי חבלן' ולכן הנחיתי לפנותם מהזירה".

עוד הוסיף שפירא, כי "בזמן שנתתי את ההנחיות, המח"ט פנה אליי ואמר לי שקיבל דיווח מרבש"צ היישוב היהודי על ירי חריג מאוחר יותר שבוצע על אחד המחבלים וביקש שאבדוק זאת. שאלתי את המ"פ בכלליות אם היה משהו חריג אחרי הירי במחבלים, והוא אמר לי שהאירוע חריג יותר ממה שאני חושב. הוא תיאר בפניי שתחילה הוא התעסק במרחב החיצוני לבידוד הזירה ובשלב הבא הוא הספיק לראות תנועות של המחבל וכמה שניות לאחר מכן, עוד לפני שהספיק לעשות עם זה משהו, הוא רואה את גולגולת המחבל מתנפצת 60 ס"מ ממנו. אמרו לו שאלאור ירה. לפי המ"פ, אלאור אמר לו: 'הוא מחבל והוא צריך למות'".

"שעה וחצי אחרי האירוע שוחחתי אישית עם אזריה", העיד שפירא. "שאלתי אותו למה הוא ירה? אלאור ענה שהוא זיהה שהמחבל זז בראשו ושלידו הייתה סכין. שאלתי את אלאור, אתה היית קרוב אליו, למה לא ניגשת לבעוט את הסכין ממנו? אלאור השיב 'חשתי בסכנה'. אמרתי לאלאור שיש לי תחושה שהוא לא בדיוק אומר את האמת, כי סמוך לאירוע הוא אמר למ"פ משהו אחר לחלוטין. אלאור שתק. אמרתי לו שזה אירוע חריג של ירי במחבל פצוע ושהוא מושעה מתפקידו עד לסיום הבירור. זה אירוע חריג כי הירי בוצע לא בשלב הראשוני של האירוע שבו הכוח הותקף אלא בשלב שבו המחבל לא היווה איום, לכן הירי הזה היה במחבל פצוע שלא היווה סכנה".

"אלאור לא דיבר איתי בשיחה הזו על חשש ממטען אלא רק על חשש מסכין שהייתה מונחת סמוך למחבל", הדגיש סא"ל שפירא בעדותו. "אף אחד לא התריע בפניי על חשש למטען. לא זיהיתי דבר חריג מכיוון המחבלים. אלאור דיבר על חשש מסכין ולא על חשש להפעלת נשק. הוראות הפתיחה באש מבדילות בין זיהוי ודאי של מטען לבין חשש ממטען".

עו"ד אייל בסרגליק, הסנגור (מטיח בשפירא): "אין כל ספק שלא הכנת ולא דיברתם על הסוגיה של התמודדות עם מטען". על כך השיב המג"ד: "מעבר על הוראות הפתיחה באש בפני החיילים וההדגשה הייתה על פתיחה באש רק במצב של אמצעי, כוונה ויכולת והיא ממצה באופן מספיק בשביל שחייל יידע אם מותר לו לפתוח באש כתוצאה מסכנת חיים".

שפירא לא נותר חייב והוסיף: "אני כמו יהודי טוב עונה על השאלה". בסרגליק טען כנגדו: "אתה הופך את המילים מעדותך במצ"ח 'לא עסקנו בעניין חגורת נפץ', לבין אמירתך היום על 'לא הדגשנו את הנושא". ושפירא השיב: "אני לא רואה בזה בעיה, אמרתי זאת גם פה וגם פה. אין לי צל של ספק שבמהלך החודשיים שבהם היינו בגזרת חברון לפני האירוע אלאור היה נוכח לפחות בתדריך אחד של הוראות פתיחה באש. האיומים המרכזיים שבהם עסקנו בתדריך לפני כל משימה היו דקירה וירי. גם אם הייתה סכין בסמוך, הירי לא היה מוצדק מכיוון שאלאור יכול היה להרחיק את הסכנה ללא הירי. בכל ההתייחסויות שלי לחיילים דיברתי על החריגה בהוראות הפתיחה באש בירי כלפי מחבל פצוע".