אאא

הסיפור החל במרץ 2014 כאשר התובע קיבל הודעה לפיה חשבונו עוקל. בירור שערך העלה כי עיריית רחובות אחראית למעשה, ופתחה נגדו בהליכי גבייה עקב אי תשלום חוב ארנונה בסך של כ- 1400 שקל משנת 2005, עת התגורר בעיר.

גם לך עיקלו את החשבון בגלל חוב ארנונה?

עורך דין מיסוי עירוני

בתביעה שהגיש נגד העירייה לבית משפט השלום בראשון לציון דרש התובע לבטל את החוב משום שהתיישן, ולפסוק לטובתו פיצוי על הוצאת לשון הרע, עגמת נפש והחזר על ההוצאות שנגרמו לו בעקבות מעשי העירייה.

התובע לא הכחיש את קיומו של החוב, אך טען כי הטלת העיקול לא הייתה חוקית מאחר שבוצעה אחרי למעלה מ-7 שנים מיום היווצרותו. עוד הוא טען כי המהלך הסב לו נזק רב והכפיש את שמו, שכן מספר שיקים שמסר חזרו ללא כיסוי.

עיריית רחובות ביקשה לדחות את התביעה. היא טענה כי בפעולתה לא היה פסול שכן לטענתה, בין השנים 2005 עד 2014 היא נקטה בשלל הליכי אכיפה ושיגרה לכתובת התובע 7 דרישות תשלום. העיקול נבחר כ"מוצא אחרון" משהתובע בחר שלא להסדיר את חובו.

עיקול – אמצעי דרקוני

השופטת ד"ר איריס סורוקר דחתה את טענת התובע לפיו החוב התיישן,  והסבירה כי כל הודעה שהעירייה משגרת לבעל החוב עוצרת את "מרוץ ההתיישנות" והספירה של 7 שנות ההתיישנות מתחילה מחדש.

ואולם, השופטת קבעה כי גם אם לא חלה התיישנות השופטת קבעה שהעירייה בהחלט השתהתה בגביית החוב. רשות מחויבת לשגר הודעת חיוב בתוך 15 יום ממועד היווצרות החוב, ואילו במקרה הזה העירייה שלחה את דרישת החוב הראשונה לתובע רק כעבור שנתיים.

השופטת הבהירה כי השיהוי המשמעותי הזה פגע באפשרות של התובע להתגונן מפני הטענות כלפיו. הליכי גבייה קיצוניים ופוגעניים כמו הטלת עיקול על חשבון בנק, צריכים להיעשות במהירות ובנמרצות ולאחר שהעירייה ערכה איזון בין האינטרס שלה לגבות חוב ביעילות לבין האינטרס של הפרט להתגונן מפני אמצעי דרקוני, חד-צדדי ומרחיק לכת כמו עיקול.

עם זאת, השופטת לא חסכה ביקורת מהתובע וקבעה שגם הוא אחראי לתוצאה הקשה. זאת, משום שלא טרח לוודא מול העירייה שסילק את מלוא חובותיו לפני שעזב את הדירה. "לו נדרש לעניין מבעוד מועד, דומה שניתן היה למנוע את עגמת הנפש שהוסבה לו בשלב המאוחר", כתבה השופטת בפסק הדין.

בנוסף, השופטת לא סברה כי העירייה פגעה בשמו הטוב של התובע, שכן היא בהחלט הייתה רשאית לפעול לגביית הכספים שמגיעים לה ממנו, בפרט כשהתובע לא הוכיח שהחוב התיישן. משכך, התביעה התקבלה רק ברכיב עגמת הנפש. "אין צורך לומר כי הטלת עיקול יש בה כדי להסב עגמת נפש, טרדה וטרחה, ואף מבוכה בפני הבנק ובפני צדדים שלישיים", הדגישה השופטת.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

עגמת הנפש הוערכה ב-3,000 שקל אולם השופטת ניכתה מהם 1,000 שקל בגין אשם תורם. לסיכום, העירייה חויבה לשלם לתובע 2,000 שקל ובנוסף הוצאות אגרה, וכן שכ"ט עו"ד של 500 שקל.

  • ב"כ התובע: עו"ד שלומי אדמוני
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד ליטל שילה

עורכי דין דיני מיסוי עירוני • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב:  עורך דין גיא אבידן מייצג בתיקי מיסוי עירוני

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.