אאא

קצין בכיר חושף: בחמשת הימים הראשונים של מלחמת לבנון השנייה, לפני עשור, מערכות ההתרעה לא פעלו כראוי. רקטות וטילים נפלו בישראל מבלי שמערך הגילוי זיהה את השיגורים או הפעיל את מערך הצופרים באופן יעיל - מגלה הקצין.

"תוך כדי המלחמה", מוסיף הקצין ומסביר, "החלו בצה"ל להציב מכ"מים מתקדמים ומצלמות כדי לצמצם את פערי הגילוי, אך המענה אפילו לא התקרב להיקף סביר. מעט מהצופרים להתרעה על נפילת רקטות הופעלו בשליטה מרחוק, אבל רובם הופעלו באופן ידני".

כיום, בעקבות רכש נרחב והתקנת מערכות טכנולוגיות מתקדמות, יש ברחבי ישראל 256 אזורי צפירה שונים, לעומת 25 אזורי התרעה שפעלו באופן לא רציף במלחמת לבנון השנייה. תוך שנה וחצי מהיום, יהיו כבר כ-3,000 אזורי התרעה - על פי התכנית הרב-שנתית של צה"ל - כדי לשפר את אמינות המערכות ואת דיוקן.

הקצין הבכיר מבהיר עוד לאתר וואלה שמפרסם את הידיעה: "המטרה של פיקוד העורף היא שלכל יישוב, שכונה בעיר גדולה כמו באר שבע, תל אביב וחיפה, או בסיסי צה"ל תהיה התרעה ממוקדת". הוא מגלה כי "במבצע 'צוק איתן', במקום ש-2,000 תושבי באר שבע יעברו למרחב מוגן, הייתה נשמעת צפירה וכל 200 אלף תושבי באר שבע היו עוברים למרחב מוגן. זה גורם לנזק כלכלי, פחד וחרדה, ומזה אנחנו נימנע". הנתון שעלה ממחקר שביצע פיקוד העורף עולה, כי ככל שההתרעה תהיה ממוקדת יותר, היא תהפוך לאמינה יותר בעיני האזרחים ורבים מהם יצייתו לה ולא יהיו שאננים לקול הצפירות.

לעומת 1,200 בלבד במלחמת לבנון השנייה, כיום ברחבי ישראל יש 3,300 צופרים. היקפם נמצא כעת בעלייה מתמדת, בין היתר בשל בניית שכונות חדשות ברחבי המדינה. מערך הצופרים, שכונה על ידי מפקד פיקוד העורף אלוף יואל סטריק "סוס העבודה" של הפיקוד, לא צפוי להתחלף באמצעים חדשים בעשור הקרוב. בתוך כך, משולבים במערך אמצעי הפעלה אוטומטיים נשלטים מרחוק ומערכי אבטחה, כולל הגנה מפני תקיפות סייבר.