אאא

האם חשבתם פעם מה תפקידו של נציג ציבור ברשות עירונית? אני לתומי חשבתי שתפקידו לטפל בטובת האזרח שגר בעירו.

אני רוצה ללכת כמה שנים אחורה לנציגות העירונית הירושלמית שאני זוכר אותה: הרב שמואל שאולזון, הרב אריה ליבל גולדקנוף, הרב שלמה זלמן דרוק, הרב שמחה בונם קליין ועוד, שעסקו בעירייה אך ורק לטובת האזרח.

היו מקרים חריגים של טיפול בחילולי שבת או הכנסיה המורמונית ועוד ולזה היה נציג מיוחד - הרב אברהם יוסף ליזרזון, אבל כעיקרון: גו'רה [ניקיון], מים, תאורה, תחבורה ציבורית, רשיונות בניה, אירועי תרבות תורנית, רישום לבתי ספר.

אף פעם איש מהם לא עסק בתכנים שמלמדים במסגרות החינוך ובעיקר בנעשה בעולם הישיבות.

האם נציג עירוני התערב פעם במה לומדים בחברון, מיר, שפת אמת, פורת יוסף? באירועים של עולם התורה ישב הנציג העירוני בקצה הבמה כי שם היה מקומו.

היום, הדור התחלף ובעירייה יושבים נציגים שיכולים להפוך את ירושלים למשהו אחר. יש נציגים שלא ישנים לילות וכל המחשבות שלהם זה לטובת האזרח החרדי, החברים יוסי דייטש, צביקה כהן, יצחק פינדרוס, ישראל קלרמן, שלמה רוזנשטיין, שאת מעשיהם וקולם נשמע ברחבי ירושלים.

לעומת זאת ישנם נציגים שלא שומעים את קולם בעשיה למען האזרח החרדי, אלא בדיוק ההיפך. כל יום שלהם זה נזק לציבור החרדי! אותם תשמעו בישיבת מועצת העיר, כשנכנס צלם, כשהם צועקים משהו לא ברור.

כשיושבים בדיוני תקציב, לא פעם הם מרימים את ידם לתקיצוב מופעי תרבות מהגרועים ביותר בירושלים או בבנית מגדליי זוועה בירושלים.

למה הדברים נכתבים?

בירושלים יש למעלה מ-4,000 נערים ונערות נושרים וברוך השם קמו מסגרות שונות שנותנים מענה חלקי לנעשה ברחובות העיר.

מתי ביקרו הנציגות החרדית בכיכר החתולות או בפאבים בתלפיות או בבתי קפה בתחנה המרכזית?

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

אבל יש נערים יותר איכותיים שהלימוד בישיבה במתכונת שהיא קיימת היום קשה להם, קם יהודי בן תורה ולקח יוזמה והקים משהו בחכמה. במקום לעזור לו, אז יש נציגים בעירייה שפעילותם לטובת האזרח שואפת לאפס והם נלחמים היצירה החשובה הזאת, כשהם עדיין לא הציעו פתרון הולם לעזור לנוער הזה שבורח מהישיבות ומסתובב ברחובות.

אמת, צריך לשמור על עולם התורה מכל משמר, ולא לאפשר דעות חדשות שיחדרו בבתינו, אבל... בבית שיש שם מספר בנים שלומדים בישיבות וקורה שאחד הבנים נפלט, מה אנחנו אמורים לעשות, אחרי שראש הישיבה שלח אותו מהישיבה או כשהאבא רואה שהבן חלש בלימוד?

תפקידה של הנציגות החרדית לעזור להם ולא לבעוט בהם, ולא רק בימי בחירות לבוא אליהם ולחבק אותם, צריך שכל השנה הנושא יהיה בראש דאגתינו כדי לעזור להם.

יש עוד ישיבות שהם בבעיה של מבנה ראוי וגם להם צריך לדאוג אבל המסגרות האלו הם פיקוח נפש!