אאא

השניים נישאו ב-1999, ונולדו להם שלושה ילדים. לאחר נישואיהם התגוררו הצדדים בדירה שנרשמה על שניהם. לפני כשלוש שנים עזב הבעל את הבית, ולאחרונה אף הגיש תביעת גירושין.

לשאלות על חלוקת רכוש:

פורום דיני משפחה

בתביעה שהגישה האישה בבימ"ש לענייני משפחה בתל-אביב בסמוך לאחר מכן, בעניין חלוקת הרכוש היא ביקשה, בין היתר, להצהיר שהדירה שייכת לה בלבד.

התובעת טענה כי הדירה נרכשה כולה מכספים שחסכה לפני הנישואין, בצירוף כספים שקיבלה במתנה מאימה ומשכנתא ששילמה מחשבונה האישי.

בנוסף, היא טענה שבעלה בגד בה בגלוי, התנהג כלפיה באלימות ובגסות, גם בנוכחות זרים. היא סיפרה שפעם היכה אותה עד זוב דם לעיניהם של הילדים המפוחדים. עוד טענה התובעת שבמשך השנים בעלה הסתיר את הכנסותיו.

מסיבות אלה היא ביקשה להצהיר שהדירה שייכת רק לה, או לחלופין לאזן את הרכוש המשותף תוך הפעלת חלוקה אחרת – לא "חצי חצי".

הבעל-הנתבע טען כי "תביעת רכוש זו הינה המשך ישיר לפנטזיות של התובעת", וכי הדירה נרכשה במשותף.

הוא אף סיפר שהוא מרוויח רק רבע ממה שטענה התובעת ומתגורר בבית אמו. בנוגע לאלימות, הוא הכחיש וטען בהרחבה כי ההפך הוא הנכון. לדבריו, הוא נתון כל הזמן לאיומים פיזיים ונפשיים מצד התובעת, שצועקת, מקללת וזורקת עליו חפצים, ואף מסיתה את הילדים נגדו.

הבעל הוסיף שאין לו חשבון בנק, ולכן תשלומי המשכנתא שולמו מחשבון התובעת, אך לטענתו, זו אינה הוכחה לכך שהתובעת שילמה לבדה עבור המשכנתא, דבר שגם לא הגיוני לנוכח מצבה הכלכלי.

"לא עסק בגמילות חסדים"

השופטת שפרה גליק הבהירה כי דירה שרשומה על שני הצדדים מהווה רכוש משותף. מרשם המקרקעין מכריע כל עוד לא הוכח אחרת.

לאחר שניתחה את הטענות והראיות, בהן דפי חשבונות בנק, קבעה השופטת כי "איש מהצדדים לא הוכיח את אופן הרכישה". במצב כזה, הבהירה: "איני יכולה להורות שכל הזכויות בדירה תהיינה לתובעת".

עם זאת, השופטת ציינה שבמקרים נדירים יש אפשרות לערוך איזון לא שיוויוני בין בני הזוג, למשל במקרים של אלימות קיצונית, הברחת רכוש ועוד.

למרות הבעת הסתייגות מהתנהגות הבעל, השופטת סברה שאלימותו אינה "חמורה" מספיק על מנת לקבל את טענת התובעת במלואה.

ואולם, השופטת כן השתכנעה שהבעל השתכר כספים רבים במזומן והבריח אותם מהתא המשפחתי, בין היתר, על ידי "עסקאות סיבוביות".

כך למשל, השופטת דחתה את טענתו שלפיה הלווה לחברים כספים בלי ריבית. "נראה לי שהנתבע אינו דובר אמת, ברור מאליו שעסק בהלוואת כספים, וחרף דבריו שמטעמי דת לא לקח ריבית, הדבר אינו סביר, שהרי, הנתבע לא עסק בגמילות חסדים", כתבה השופטת.

בסיכומו של דבר, בשל הצירוף של הברחת כספים ואלימותו של הבעל, השופטת קבעה כי אם הדירה תימכר, התמורה תתחלק כך ש-60% יועבר לתובעת ו-40% לבעל. אותה חלוקה תבוצע גם בזכויות הפנסיוניות, והנתבע אף חויב בהוצאות משפט בסך 7,500 שקל.

בתוך כך השופטת מתחה ביקורת על באי-כוח הצדדים. "מן הראוי שכתבי תביעה בבית המשפט לענייני משפחה יהיו מאופקים יותר. כתבי טענות המשרטטים בקווים כה גסים את הסכסוך, רק מלבים את הסכסוך במקום להשקיט אותו", כתבה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

  • ב"כ התובעת: עו"ד ליאור כספי ואח'
  • ב"כ הנתבע: עו"ד ליבנה קציר ואח'

עורכי דין דיני גירושין • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין יעקב בלס עוסק בדיני משפחה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il