הערה פנים חרדית ברנז'אית על סכסוך חיים כהן - אריה דרעי.
אני שומע הרבה ניסיונות להסביר את המניעים האפלים של חיים כהן למתקפות של דרעי. רוצה להציע את הראייה שלי: אין מניעים אפלים. אם יש מניע אישי במתקפות של חיים כהן, הרי שהוא לא באמת אישי. חיים כהן מאד מאד רצה להיות ליד דרעי ולעזור לו. לא רצה תפקיד, לא רצה כסף, לא רצה כלום. אידיאולוגיה.
צריך להגיד: מדובר באחד האנשים הכי אידיאליסטים ומחוייבים לרעיון השוויון לציבור הספרדי ולאידיאל עולם התורה החרדי ספרדי. במשך השנים הכי קשות הוא עזר לדרעי מאחורי הקלעים, לא מתוך אינטרס, אלא מתוך אמונה שדרעי הוא היחיד שיכול וצריך להוביל את הציבור הספרדי.
ואז דרעי חזר להנהגת שס וחשש מהקו שמוביל חיים כהן ומהעובדה שאין לו באמת שליטה עליו ועל המהלכים (המזהירים לעתים והמסוכנים לעתים) של אחד מהעסקנים הספרדים הכי מוכשרים שצמחו בדור האחרון, והרחיק מסביבתו הקרובה גאון פוליטי עם מחויבות אידיאולוגית ספרדית מהסוג של דרעי עצמו שעוצבה והתחזקה דווקא מתוך עמדת כוח בקודש הקודשים של הציבור האשכנזי: בית הרב אלישיב.
* את המילה ''גאון'' אפשר להחליף גם במילה "מספר'' כהגדרת הרב המרוקאי-חב''די הנעים הרב שמעון אליטוב את דרעי בדרשתו לפני מספר שבועות ב'יזדים': ''הוא 'מספר' רציני, איך הוא מצליח להביא תקציבים. איזה 'מספר' זה'' – לקרוא בחיוך סבאי.
מתוך עמוד הפייסבוק של אבישי בן חיים.