אאא

זוג הורים אימץ ילד הסובל מפיגור שכלי וגידל אותו באהבה. האב נפטר לפני שנים רבות. האם האריכה ימים והלכה לעולמה ב-2009. כחודש לאחר פטירתה, מונתה עמותת "שפר" כאפוטרופסית על גופו ורכושו על פי צו בית משפט.

לייעוץ בענייני ירושה:

עורך דין ירושות וצוואות

בשנותיה האחרונות, ערכה האם המנוחה ארבע צוואות (ועוד אחת שביטלה לאחר מכן). בשתיים הראשונות (מ-1999 ו-2002) היא הורישה את רכושה לבנה, ומינתה את אחותה, ולאחר מכן את בן אחותה למנהלי העיזבון ולאפוטרופסים של בנה.

ב-2006 ערכה צוואה שלישית, בה ביטלה את הקודמות, הורישה את כל עיזבונה ישירות לאחיין (ובן דודה של בנה), והתנתה את קיומה של הצוואה בכך שידאג לבנה.

לאחר שנפטרה הוציא האחיין צו קיום צוואה והעביר את ביתה על שמו.  

עמותת שפר הודיעה שישנה עוד צוואה, מ-2007, בה הורישה המנוחה את כל עיזבונה לבנה, והגישה בקשה לביטול הצוואה מ-2006. האחיין התנגד, והעניין עבר להכרעת בית המשפט למשפחה בנצרת.

העמותה טענה שצוואת המנוחה מ-2007 משקפת את רצונה האחרון, ונחתמה כדת וכדין, כשהמנוחה צלולה לגמרי.

העמותה טענה עוד שיש להוקיע את מעשהו המחפיר של הנתבע, שהוציא צו קיום לצוואה ומיהר לרשום את הבית על שמו ללא כל הערה להבטחת בן דודו החסוי.

בנוסף נטען, בין היתר, כי הנתבע לקח כספים ללא רשות מחשבונותיה של המנוחה, ובכך רמס ברגל גסה את כבודה ורצונה, ואף התעמר בבן דודו והילך עליו אימים.

מנגד הנתבע טען, בין השאר, כי יש לקבוע שב-2007 המנוחה לא הייתה כשירה לצוות ולהורות על קיום צוואת 2006, המשקפת את רצונה האמיתי.

פחד מהנתבע

השופטת רונית גורביץ' אימצה חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, שלפיה המנוחה הייתה כשירה לערוך את צוואתה מ-2007. מסקנה זו קיבלה חיזוק בעדויותיהם האמינות של עורכי הדין שהיו עדים לצוואה, וסיפרו שהיא נחתמה כשמנוחה בדעה צלולה, בלי אונס או כפייה.

השופטת הסבירה שאפילו אם צוואה נראית לא מוסרית או כפוית טובה, זכותו של המצווה לעשות זאת, אז קל וחומר שאין מקום להתערב במקרה הנוכחי, שבו המנוחה בחרה להותיר את רכושה לבנה ובבת עינה, שהיה יורש את רכושה גם בהיעדר צוואה.

בנוסף, השופטת העירה כי הצוואה האחרונה מתיישבת היטב עם שתי הצוואות הראשונות, הואיל וגם בהן ציוותה המנוחה את כל רכושה לבנה.

לאחר מכן, השופטת סקרה את עדויות גורמי הרווחה שהכירו את המשפחה, וכן את המסמכים הבנקאיים, והגיעה למסקנה שהבן אכן פוחד מאד מהנתבע, משדר מצוקה ולא רוצה אותו בחייו. "עדותן של העובדות הסוציאליות לא הותירה מקום לספק בדבר תלונותיו של החסוי כנגד התנהלותו של הנתבע כלפיו", נכתב.

כמו כן, השופטת השתכנעה שהנתבע רוקן את חשבונות המנוחה כשהייתה סיעודית, ולא הוכיח שעשה שימוש בכספים אלה אך ורק לטובת המנוחה ובנה.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לכן, בסיכומו של דבר, השופטת דחתה את התנגדות הנתבע לקיום הצוואה האחרונה – צוואת 2007. עוד נקבע, בין היתר, כי הנתבע ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של כ-53,000 שקל, בהתחשב בהוצאות שנגרמו לחסוי בניהול מספר תיקים בעניין.

  • ב"כ התובעת: עו"ד עופר קאופמן
  • ב"כ הנתבע: עו"ד הילה יד-שלום
  • ב"כ היועמ"ש לממשלה במשרד הרווחה: שירי אלוני- זרחיה

עורכי דין דיני צוואות • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין רועי ויסמן עוסק בירושות וצוואות

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק..

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.