אאא

לפני זמן לא רב, בהיותי במקום מסוים, שמעתי לפתע את קריאתו אלי של פרופ' צבי מרק, אחיו של הרב מיכאל מרק הי"ד שנרצח על ידי מחבלים. הוא ביקש לומר לי שהאלמנה והמשפחה נפגעו מטור שכתבתי באתר זה, שכותרתו הייתה שדמי הרב מרק והנערה אריאל זועקים אל המתנחלים מן האדמה.

הוא הסביר לי שעיקר הפגיעה, הייתה בטענתי שהמתנחלים - ובכללם, כפי שהשתמע, גם משפחת מרק – דוגלים בכך שקדושת הארץ עדיפה מקדושת החיים, וערך האדמה גובר על ערך האדם. לטענתו, תפיסה אידיאולוגית זו אכן הייתה רווחת מזה שנים, אך כיום היא רק נחלת השוליים של המתנחלים ונחלת העבר.

הרב מרק טען, שהסיבה העיקרית שהמתנחלים נמצאים על גב ההר, ורוצים ליישב את חלקי יהודה ושומרון, נובעת מההנחה שזוהי החזית השומרת על מדינת ישראל מפני מתקפה של הפלסטינים וחמאס, בעיקר באזור המוגדר כמותניים הצרות שלה. זוהי כיום האידיאולוגיה הרשמית של המתנחלים, וניתן להיווכח בכך במאמרים רבים שכתבו, כך אמר לי. במובן זה, המתנחלים תופסים עצמם כאידיאליסטים שומרי הסף של המדינה, המוכנים לסכן את חייהם כדי שבתל אביב יוכלו לישון בשקט.

זו הסיבה העיקרית שמשפחת מרק נפגעה מהטור שכתבתי. כי הרי ייחסתי לה, כביכול, תפיסה שהם אינם מאמינים בה, ומתוכה הסקתי את מסקנותיי באשר לסיכון החיים של המתנחלים. לא התכוונתי לייחס דווקא למשפחת מרק אידיאולוגיה זו, וביקשתי מצבי שיעביר זאת. הוא הציע שאכתוב מכתב התנצלות למשפחה. במקום זאת, החלטתי לכתוב הבהרה. היא התעכבה עד כה, מסיבות שונות.

כך חוסל אחד מרוצחיו של הרב מרק הי"ד (דובר צה"ל)

וזו היא ההבהרה. את משפחת מרק פקד אסון נורא, עם הירצחו של אבי המשפחה. אסון זה, משנה את חייהם של האלמנה, הילדים והמשפחה לכל משך חייהם. גם הידיעה שהרב מרק נרצח על קידוש השם, ואין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתו, אין בה כדי לנחם. חייהם כבר אינם אותם חיים. זהו שבר שלא ניתן לאיחוי ולניחום.

דווקא בנקודה זו ביקשתי לדבר אל ליבם, ואל לב משפחתה של הנערה אריאל, שחוותה אותו אסון מזעזע.

כי האידיאולוגיה של המתנחלים, המנחה אותם להימצא היכן שהינם אינה משנה כלל. לא אכנס כאן לדיון, עד כמה התפיסה של קדושת הארץ בכל זאת מנחה את ישיבתם שם, גם אם הם לא אומרים זאת בפה מלא. מה שכן משנה, היא העובדה שאידיאולוגיה שלהם, תהא אשר תהא, מסכנת מידי יום חייהם של אלפי יהודים. רק בחודשים האחרונים, היו שלושים אירועי ירי בכבישי יהודה ושומרון. התקשורת מדווחת רק כשיש הרוגים. מדי יום, נזרקים אבנים. מושלכים בקבוקי תבערה. נדקרים יהודים. בכבישים, ביישובים ובכל מקום. זוהי שיגרת חייהם של עשרות אלפי מתנחלים.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

וזאת ביקשתי לשאול – עד מתי? עד מתי יסכנו המתנחלים את דמם של יהודים. את חייהם שלהם ושל גדודי החיילים השומרים עליהם. את חייהם של יהודים בשאר חלקי הארץ, הנפגעים מהקיצונית של תפיסתם האידיאולוגיות של המתנחלים, שהיא בית היוצר ללא מעט מחבלים. עד מתי יפרפר לבה של אשה, כשבעלה יוצא לעבודתו, או להיפך. עד מתי יחרדו לב ההורים, כשהילדים הרכים חוזרים מבתי הספר או מטיול מאורגן. עד מתי יגדלו ילדי ישראל שם, בין אלפי פלסטינים שונאים ועוינים. מי נתן רשות לסוג זה של סיכון חיים?

זה מלבד זאת, שתפיסה ביטחונית זו, רק מזינה את מעגל השנאה, ואת הסחרחרת הבלתי נפסקת והבלתי נתפסת של הרג ופציעה בין שני עמים. זה לא המכשול היחיד לשלום, אבל הוא מהגדולים שבהם. והם קוראים לזה ביטחון.

אני יודע שלא מעט אנשים וודאי טופחים על כתפיהם של בני המשפחות השכולות, ואומרים להם שטוב למות בעד גבעותיה וטרשיה של יהודה ושומרון. אבל זה לא טוב למות בשביל זה. ממש לא. זה סיכון חיים נטול אחריות ונטול פשר. וצריך להתריע על זה כל רגע וכל יום. לא יתכן להעמיד ילדים ומבוגרים כמעין בשר תותחים, למען ערך ביטחוני שאינו אלא אשליה מקוממת ועגומה.

וזאת ביקשתי לומר. דווקא המשפחות שנפגעו כל כך קשה, שאין די מילים לתאר את צערן, צריכות להיות נושאות הדגל של קדושת החיים. דמי הרב מרק זועקים מן האדמה, ומבקשים לומר הרף לסיכון החיים המוטעה וחסר התוחלת הזה. יהיה הרב מרק הי"ד מליץ יושר להצלת חייהם וגופם של רבים אחרים, בזעקתו למתנחלים שינטשו מיד את מקומותיהם בין מאות אלפי הפלסטינים השונאים. זוהי ההבהרה. זוהי זעקתי.