אאא

עומרי שניידר, הוא בחור ישיבה הלומד בישיבת "אוצרות חיים" בשכונת הדר גנים שבפתח תקווה. היום הוא בן 21, אבל כבר כשהיה בגיל בר מצווה הוא חזר בתשובה. בהמשך, בגיל 16 - כמי שבא מבית מסורתי - הוא עזב את בית הספר החילוני למשך שלושה חדשים. התאריך הזה - כפי שהוא יגלה בהמשך - יקשה עליו לקבל פטור מגיוס, מאחר ורק עד גיל 16 יכול בחור שעובר למסגרת חרדית לקבל פטור. לאחר מכן זה כבר קשה יותר.

האם, אתי שניידר, מספרת ל"כיכר השבת" את השתלשלות הדברים החמורה עם בנה, לאחרונה: "אצלנו במשפחה, כולם שירתו בצבא בתפקידים בכירים ואף נטלו חלק במלחמת לבנון. הבן שלי, עומרי, החליט לחזור בתשובה. בהתחלה לא רצינו בזה, והתנגדנו לדרך הזו - עד שראינו שגם בחופשה הוא לומד בישיבה, לא יוצא לטיולים ומעביר שיעורי תורה בבית הכנסת 'תהילות ה'' בהתנדבות. הוא חיזק את כל המשפחה, אנחנו אוכלים כעת רק בד"ץ, שומרים שבת ומקיימים הלכות, הכול בזכותו".

והאם עוברת לתאר את שהתרחש לאחרונה בין עומרי לבין רשויות הצבא: "בהגיעו לגיל גיוס ציידנו אותו במסמכים על כך שהוא לומד בישיבה, ישן בה ומגיע לפעמים לבית בהתאם לסדרי הישיבה. כשהוא הגיע לצבא, נאמר לו שמאחר והוא עזב בית ספר חילוני בגיל 16 ושלושה חודשים, הוא לא עומד בתנאים של בן ישיבה. בינתיים, הם ביקשו אישור מוועד הישיבות בירושלים. הוא נסע לוועד הישיבות והביא לצה"ל את האישור שלהם על כך שהוא לומד בישיבה ואת כל המסמכים שצריך. הם, בצבא, איבדו את המסמכים, וכשהם התקשרו אליו לטלפון, הוא בדיוק היה באמצע הלימוד ולא ענה. אחר כך, כשהוא רצה לחזור לשיחה שלא נענתה לא יכל כי זה היה ממספר חסוי".

"לאחר חודש וחצי", ממשיכה ומתארת האם, "התקשרתי לבדוק מה קורה בתיק שלו, והפקידה בצבא אומרת לי 'נאבדו המסמכים, אז אנחנו מגייסים אותו והוא חייל מן המניין'. אפילו שטענתי שזה רשלנות שלהם ושניסיתי לדבר עם בכירים בצבא - כלום לא עזר. 'אנחנו רוצים לגייס אותו', הם אומרים".

אתי שניידר מגלה, כי הרבנים בישיבה אמרו לו תחילה לחכות עד שתוקם הממשלה עם החרדים, שאז אולי ישחררו אותו מהצבא, ובינתיים שימשיך ללמוד בישיבה כרגיל ונסדר לך בהמשך את הפטור. "הוא שמע בקולם והמשיך בלימודים, אבל מדי פעם היו באים חיילים לבדוק אם הוא בבית, אפילו בשעה שתים בלילה באו לבדוק וכמובן לא מצאו. עד שהחיילים באו והודיעו שהוא נקרא עריק והם מחפשים אחריו".

"ואז", מתארת אמו של עומרי, "החלטנו, במשפחה, להסגיר את הילד לצבא, כדי שיקבל את העונש ואחרי כמה ימים - כך אמרו לנו - ישחררו אותו".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

וכאן הפרשה מסתעפת: ביום שלישי הגיע עומרי שניידר לרשויות הצבא, בליווי משפחתו, לריצוי עונשו בכלא הצבאי. "עומרי הביא אתו מעט אוכל ביתי שנתנו לו - וכן בשמים לשבת - אך לקחו לו את הכול ונתנו לו אוכל שלהם. כשהוא ביקש דווקא אוכל בהכשר בד"ץ, הביאו לו אורז והוא אכל אותו אף שהוא חולה צליאק, מחוסר ברירה, ואכן נגרמו לו מכך כאבי בטן עזים, מאחר והוא חולה צליאק. למחרת, ביום רביעי, הוא ביקש שוב בד"ץ אבל הפעם הם לא הביאו לו, והסיבה: הוא לא דווח להם כ'אוכל בד"ץ'. בעקבות כך, במשך יום שלם הוא לא אכל כלום. בערב הביאו לו לחם לבן ופסטרמה, אבל הוא כמובן שוב לא אכל, כי זה גם היה ללא הפלומבה (חותמת הכשרות. נ.ט.) של בד"ץ וגם לא התאים לו כחולה צליאק".

כשאתי התקשרה לצבא, ענו לה, לדבריה, במילים הללו: "זה בעיה שלו - אם הוא רעב שיאכל גם לא בד"ץ".

"אני מבקשת מכל מי שיכול לעזור ולדאוג לבן שלי: תדאגו לו שיהיה עבורו אוכל בד"ץ, לפחות לשבת הבאה", מסיימת האם את פנייתה הנרגשת.

תגובת דובר צה"ל כפי שנמסרה ל"כיכר השבת": תלמיד הישיבה נכלא בכלא 4 בעקבות השתמטות משירות. הוא קיבל אוכל אשר מתאים לצרכיו הרפואיים בהכשר בד“ץ, כאשר ההכשר מוטבע על האריזה. במהלך השבת הוא ביקש לראות רופא, אך לאור העובדה כי הרופא איננו נמצא בכלא בשבת, התייצב התלמיד למסדר חולים בבוקר יום ראשון וקיבל מענה רפואי הולם.