אאא

כתר ארם צובא מוצג בתפארתו בהיכל הספר במוזיאון ישראל שבירושלים. כתב היד של התנ"ך, החשוב ביותר בעולם, שזכה למבקרים רבים שהתפעו ממנו במשך אלף שנה, היהלום בכל כתבי היד עד שזכה לכינוי המרשים - "הכתר".

והוא רק חלק מהאוצרות היהודיים המרשימים שנמצאים בהיכל הספר. כך גם ספר ישעיהו שנכתב על מגילה במלואו, לפני אלפיים שנה, בעברית, כאילו נכתב בימינו.  גם המגילה הגנוזה הזו, כמו חברותיה שמשמרות את כתבי היד היהודיים העתיקים ביותר שנתגלו, מוצגות עבור המבקרים באולם היכל הספר במוזיאון ישראל.

מוזיאון ישראל הוא מהאתרים התיירותיים ביותר בארץ, בכל הגילאים והמגזרים, חיילים, ילדים, מנהיגי אומות ועוד אלפים מכל רחבי העולם שבאים לחזות באמנות יהודית ואוצרות הרוח שנמצאים במוזיאון.

בבין הזמנים הקרוב, כיכר השבת מציע לכם חוויה ייחודית ואמתית לכל המשפחה. חופשה עם ערך מוסף, ערך חינוכי. לחזות במו עינכם במסורת היהודית האדירה שעברה מדור לדור במשך אלפיים שנה!

המוזיאון פותח את שעריו לכלל עם ישראל, ובייחוד למגזר שמחויב למורשת ישראל ומעריך את האוצרות היהודיים והרוחניים שבהיכל הספר.לאורך כל חודש אוגוסט כניסה חינם לילדים. לבוא ולהתפעם. באמת.

בקרו באתר מוזיאון ישראל בירושלים

כתר ארם צובא, באדיבות מכון בן צבי
כתר ארם צובא, באדיבות מכון בן צבי
הגדלה

 

בראיון מיוחד חושף בפנינו ד"ר רויטמן, שמשמש כאוצר המגילות מאז 1994,  את נבכי היכל הספר, חשיבות כתבי היד, ואיך דרך המגילות הגנוזות אפשר להגיע לשלום עולמי. ועל הדרך ניסינו לברר למה ברק אובמה מגיע להיכל הספר ולא רק עם הספר.

המסורת הנצחית של העם היהודי במקום אחד

 כבר בכניסה למוזיאון ישראל בירושלים אתם תרגישו בהבדל. רוב המוזיאון מורכב מבניינים בצורת קוביות, על פי האופנה הארכיטקטורית בשנות הקמתו, וכולו בצד מזרח. רק מבנה אחד נמצא בצדו המערבי של מוזיאון: כיפה לבנה שזרמי מים ניתזים עליה. 

המבנה המרשים עומד כנגד קיר שחור, מובנה ומוכן לקבל עליו לפידי אש – ההפך המוחלט מהכיפה הלבנה והצחה שניצבת מולו. היחסים הנגדיים האלו הם המסמלים את היכל הספר: מוות מול חיים, שואה מול תקומה, והחייאת העם היהודי דרך שימור האוצר הרוחני החשוב לו ביותר. 

היכל הספר שמאגד בתוכו את כתבי היד, משחק תפקיד מרכזי גם בפוליטיקה ובמדיניות החוץ הישראלית. מנהיגי מדיניות שבאים לארץ, מבקרים לרוב במוזיאון יד ושם, אבל בנוסף גם בהיכל הספר. כך למשל נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, בביקור של 48 שעות בישראל ב2013, ביקר רק בשני מקומות: יד ושם והיכל הספר. 

בעוד מוזיאון יד ושם מסמל את המוות, הקורבנות, היכל הספר מסמל את החיים ותקומת העם היהודי ושמירת מורשתו ההיסטורית. 

 אז על מה אנחנו מדברים פה בעצם? היכל הספר הוא מוזיאון בעל שם עולמי שהוקם במיוחד כדי להציג, לשמר ולחקור את שבע המגילות שנתגלו במערה ב1946. המגילות מכונות בשם "מגילות ים המלח", או "מגילות קומראן", על שם מוצאם – כקילומטר מצפון לחרבת קומראן על החוף המערבי הצפוני של ים המלח. 35 ק"מ מזרחית מירושלים. 

סיפורם התגלותם של המגילות היה אקראי לחלוטין, כאשר בדואים נכנסו למערה לחפש עזים סוררות ומצאו כדים סגורים ובתוכן מגילות כתב יד. 

רוב רובן של המגילות כתובות בעברית, ועל עור כמו ספרי תורה. מה יותר טבעי ליהודים מאשר לכתוב כך גם לפני אלפיים שנה? 

בין המגילות הגנוזות ישנם 230 כתבי יד של התנ"ך הכי קדומים בעולם, גם מהמקרא וגם בנ"ך. 30 קטעים מספר דברים, 37 מספר תהילים, והתגלית הגדולה מכול: כתב יד אחד שם של ספר ישעיהו, על כל ס"ו פרקיו לפי סדר המסורה. 

כל מי שמבקר בהיכל הספר יכול לחזות בעצמו כיצד הוא קורא בעברית את ספר ישעיהו שנכתב לפני אלפיים שנה, ממש כאילו נכתב בימינו. המסורת הנצחית של העם היהודי מתנקזת למקום אחד ומיוחד.

 

תחילת מגילת ישעיהו. היכל הספר במוזיאון ישראל, ירושלים
תחילת מגילת ישעיהו. היכל הספר במוזיאון ישראל, ירושלים

 

למה בכל זאת לבוא למוזיאון?

 ד"ר אדולפו רויטמן, אוצר המגילות הגנוזות ומנהל היכל הספר, רואה בעצמו שליח ציבור שתפקידו לקרב את האוצר הרוחני החשוב בעולם, ולעם היהודי בפרט, לכולם. כאיש חינוך עם צוות מסור, הוא משקיע את מרצו בקירוב המגילות הגנוזות לעבר כלל ישראל והעולם.

"יש פה תופעה מעניינת מבחינה תרבותית" אומר ד"ר רויטמן, "איך יכול להיות, מוזיאון שהוא מהחשובים בעולם, נמצא בבירת ישראל, לא ברוסיה ולא בקנדה, עם אוסף של האמנות היהודית החשוב בעולם, כתבי היד החשובים בעולם, איך קורה שאין זה המקום הראשון לבקר בו?".

האמת? גם לי לא היה ברור. על עצמי אני גם יכול להעיד שאולי פעם אחת הייתי בילדותי. התעלומה הגדולה ניצבת מולי בלי תשובה כרגע: מדוע כל אחד מישראל לא מתחייב לבוא פעם אחת לפחות בחייו לחזות באוצר היהודי העתיק ביותר? לימוד התורה הפשוט ביותר ניצב מולנו באופן מרשים למדי: שפתם של התנאים בארץ ישראל.

במוזיאון ישראל כפי שנוכחתי לדעת נמצאת האמנות היהודית החשובה בעולם, יחד עם אמנויות של עמים אחרים, סינית, אירופאית. בנוסף יש במוזיאון גם ארכיאולוגיה מארץ ישראל, אבל גם מהאיזור: מצרים, טורקיה ועוד. 

אבל היכל הספר הוא המתחם היחידי שנמצא עוד לבדו בחלק המערבי של המוזיאון. יש בו משהו סימבולי: הוא שונה מכולם, הוא מעל כולם, אבל האם נגזר עליו להיות הבודד מכולם? (כמובן ישנם מבקרים רבים, השאלה היא מדוע המגזר הדתי והחרדי לא פוקד אותו).

בהיכל הספר תמצאו  גם מודל הולילנד. כן, השם מוכר לכם מפרשיות פליליות כאלו או אחרות. 

בשנות ה60' היה מלון בשכונת בית וגן בירושלים, בשם הולילנד. בשנת 1966 נבנה שם מודל של ירושלים בתקופת בית שני. המודל נקרא על שם המלון - מודל הולילנד. לאחר שהתחיל פרוייקט הבנייה שמוכר לנו היום, רצו להרוס את המלון אבל לא את המודל, ועל כן הוא הוצע כעסקה - לא כתרומה - למוזיאון והוא הועתק משם להיכל הספר.

מודל הולילנד. מבט להיסטוריה של הורדוס ורבן יוחנן בן זכאי. צילום: אלי פוזנר, מוזיאון ישראל, ירושלים
דגם ירושלים בימי בית שני, המודל שהועבר מהולילנד למתחם היכל הספר. צילום: אלי פוזנר, מוזיאון ישראל, ירושלים
הגדלה

 

אבל המוצגים החשובים ביותר בהיכל הספר הם כמובן כתבי היד: המגילות הגנוזות וכתב היד של תנ"ך החשוב והמקורי בעולם - כתר ארם צובא. "אלו כתבי יד מן החשובים ומשובחים בתולדות האנושות, והם כאן. המקום הזה הוא גולת הכותרת של המוזיאון" מתגאה ד"ר רויטמן.

למה להציג כתב יד? זו אמנות? מה החשיבות של החפץ עצמו?

"מוזיאון - מה תפקידו? מוזיאון אמנות זה רק אחד מהתחומים. מוזיאון זה למעשה מקום שתפקידו להציג קודם כל ביטוי לתרבות חומרית. אתה בא לראות דברים. יש למשל את הצד החזותי. באמנות - ציורים, פסלים, פסיפסים וכו' אבל בעצם מוזיאון זה מקום שהרוח האנושית בא לידי ביטוי.

לכן יש מוזיאון למוזיקה. אתה לא בא להציג כלי נגינה, אלא להסביר ולקרב אנשים לתחום המוזיקה. אתה אמנם תציג את הכלים, אבל לא רק בגלל שהם יפים, אלא בגלל שהם עתיקים ומיוחדים. רוח היצירה של האדם באה לידי ביטוי במישורים שונים.

יש מוזיאון לצה"ל, לחיל האוויר - אתה לא בא לראות יצירות אמנות אלא מטוסים. אתה בא לקרב את הקהל לנושאים מסויימים. 

מוזיאון הוא מקום מפגש בין המוצג לקהל, לקרב את האנשים וגם לחנך אותו ולשם כך יש דרכים שונות. במוזיאון ישראל, למשל, יש את אגף הנוער, אגף חינוכי שכולל סדנאות, הדרכות, ביקורים בגלריות. כל זאת כדי לקרב אנשים לנושאים מסויימים. וגם כמובן כתבי יד - ברור שכתבי היד זה עוד ביטוי לרוח האדם".

"יש בכתבי היד גם מימד של יופי. כתבי יד מאויירים למשל. ניסיונות להמחיש את סיפורי המקרא והמדרשים. דרך האיורים אתה רואה איך יהודים בהיסטוריה דמיינו את סיפור המקרא, ובכל ביטוי אמנותי יש גם פרשנות איך הוא הבין את הסצינה שהתרחשה.  גם לעבודתו של הסופר יש מימד של יופי, כלומר: אתה רואה את כתב היד של הסופר, רואה את כתב יד יפה".

רוצים לראות משהו מיוחד? מכתב מקורי חתום על-ידי הרמב"ם!

"בנוסף, לכתבי היד יש מימדים של מיוחדות היסטורית, התרומה לתולדות הטקסט, דת ישראל והחברה. לדוגמא: אחד הגילויים של כתבי יד, לפני המגילות, היה גילוי הגניזה הקהירית בסוף המאה ה19. האוסף נמצא באוניברסיטת קיימברידג'. בשנת 1997 חגגו 100 שנה לגילוי הגניזה הקהירית ויובל לגילוי המגילות הגנוזות.

הייתה תצוגה של חמישים כתבי יד מכל מיני סוגים, ובמסיבת העיתונאים שאלו: רוצים לראות משהו מיוחד? והוציאו עבור העיתונאים מכתב המלצה מקורי חתום על ידי הרמב"ם בכבודו ובעצמו. ההשתאות הייתה עצומה, מכתב מקורי של הרמב"ם! אתה מציג את המכתב כי הוא יפה? לא בהכרח, זה פשוט חלק מההיסטוריה של עם-ישראל. המוזיאון מביא הוכחה היסטורית פיזית של קיומו של האיש, מעבר לכתביו הגדולים כמו מורה נבוכים ומשנה תורה. עכשיו יש לו ממד אנושי אמיתי, שהרי כמו כל בן אדם הוא כתב מכתבים".

היכל הספר מבחוץ. התמונה באדיבות מוזיאון ישראל, ירושלים
היכל הספר מבחוץ. התמונה באדיבות מוזיאון ישראל, ירושלים
הגדלה
צילום: אלי פוזנר, מוזיאון ישראל, ירושלים
צילום: אלי פוזנר, מוזיאון ישראל, ירושלים

 

להתקרב בעזרת החפצים למציאות עצמה

ד"ר אדולפו רויטמן, מנהל היכל הספר ואוצר המגילות הגנוזות, מאמין שאפשר להתקרב לחוויה היסטורית דרך החפצים שמוצגים.

"כאשר אתה מביא את החפץ החומרי, מעבר למימד האסתטי, לתרומה המדעית, לידע, אתה בעצם מתקרב למציאות עצמה. יש לנו הוכחה היסטורית לקיומו של הרמב"ם כי יש מכתב שהוא חתום, ולכן החפץ כאילו מקרב אותך לדבר האמיתי.

דווקא בעולם וירטואלי של ימינו, כאשר אתה חי בעולמות שאתה אפילו לא יודע אם קיימים או לא, בעזרת המוזיאונים אתה נוחת במציאות ואתה מתקרב, וחלקם למעשה כמו כותבי המגילות הגנוזות, היו אנשים כמוך וכמוני שחיו בארץ ישראל לפני אלפיים שנה, והן כתובות בשפה העברית כמו השפה שלנו.

כלומר, אין חוויה יותר מרגשת מאשר לעמוד מול כתב יד לפני אלפיים שנה ושאתה יכול לקרוא כאילו נכתב היום, בעברית. ואז פתאום אתה מתחבר למציאות. ההתרגשות, זה זה הדבר האמיתי. איך אני מתחבר? בעזרת החפצים. כמובן למגילות יש מימד אינלקטואלי, דתי, חוויתי, מופשט, אבל בסוף יש פה אנשים שכתבו ואני מרגיש אותם".

ד"ר רויטמן משווה את החוויה לקבלת דולר מהרבי. ההתרגשות היא לא בגלל ערכו של הדולר, אלא בגלל שהוא הגיע מהרבי עצמו, שהוא נגע בו. אנחנו מרגישים שיש לו לדולר ערך מעבר למה שאני חש, מעין "מימד של קדושה". כך על החפצים במוזיאון, יש להם מימד היסטורי, עתיק, ויש בהם "הילה של משמעות".

התפילין הכי עתיקים בעולם, כמו רש"י או כמו רבינו תם?

כך למשל בהיכל הספר מוצגים גם התפילין הכי קדומים בעולם (כמובן ששאלתי מייד: סדר הפרשיות כרש"י או כרבינו תם? למרבה ההפתעה, מוצגים כמה תפילין וחלקם לפי רש"י וחלקם לפי רבינו תם). 

"אותם תפילין שהם הכי קדומים בעולם, הם לא חפץ ארכיאולוגי. אנחנו מניחים תפילין כל יום ואנחנו מכירים אותם בחיים שלנו. אבל יש לך פה כאלה מלפני אלפיים שנה. כך כל אחד מתחבר לפי האינטרסים שלו: יש כאלה לפי המנהגים ובכך שאותם חפצים הם חלק מחייו, יש כאלה לפי המשמעות ההיסטורית או הרוחנית, ולכן תפקידו של המוזיאון לקרב את אותם החפצים, לשמור עליהם. מעבר למחקר יש מימד של שימור. אתה מקיים את התרבות החומרית לדורות הבאים, לכן משקיעים מיליונים כדי ליצור תנאים אקלימיים, בטיחותיים, כדי לשמור האוצר הלאומי שלנו. כתבי היד הם אוצר לעם ישראל בדיוק כמו האדמה או הגז. צריל לשמור עליהם לדורות הבאים".

"פעם, הוזמנתי לכנס בפראג של חוקים ולקחו אותנו לספריה הלאומית שם במרתפים, והציגו בפנינו כתבי יד עתיקים עם איורים וציורים ממש מעולים. בסוף אמרו לנו שהכל העתק והמקוריים נמצאים בכספת לשם ביטחון. נפלו פנינו. ולמה? הרי זה בול אותו דבר. כי אם אתה יודע שיש לזה ערך קדום, שמישהו כתב ונגע בהם, אתה מתחבר דרך החפץ לבן אדם. יש משהו במגע העל-זמני שהחפץ הוא האמצעי". 

ד
ד"ר אדולפו רויטמן, אוצר המגילות הגנוזות. באדיבות מוזיאון ישראל, ירושלים.
הגדלה

 

גוגל באו לעזור

מאז שנתגלו המגילות פורסמו כמעט 40,000 פרסמומים ב70 שנה האחרונות, והם רק גדלים וגדלים. באינטרנט יש מודל של מגילת ישעיהו - ספר ישעיהו במלואו מלפני אלפיים שנה, שאפשר לקרוא באופן בהיר וקריא. רק צריך לחפש את מגילות ים המלח מיזם דיגיטלי.

גוגל בעצמם בנו פלטפורמה טכנולוגית עבור היכל הספר, כי המגילות הן כל-כך חשובות מבחינה עולמית, אז הם רצו לקחת בכך חלק. היכל הספר במוזיאון ישראל הוא הראשון בעולם שבשנת 2011 העלו לאינטרנט 5 מתוך 8 המגילות באופן שאתה קורא את המגילה יותר בקלות מאשר אם היא הייתה מול העיינים. כך גם בכתר ארם צובא שישנו מיזם שעלה לרשת הדיגיטלית.  

אז למה לבוא לראות את המקור? הרי אני יכול לחוות בעצמי באינטרנט, אני מקשה, שהרי פעם כדי לראות כתב יד ספציפי היית חייב לתור עד הספריה המיוחדת בה הוא נמצא. ד"ר רויטמן עונה בפשטות: "דווקא כי ראית באינטרנט אתה רוצה לראות את המקור. אי אפשר להשוות, החוויה שונה. כמו שרואים נוף בתמונה, או קרוב משפחה בתמונה, תמיד אנחנו נעדיף להיות שם ולראות בעצמנו מאשר דרך תמונה".

"בכתב יד אתה רואה את הסופר האמיתי, הוא טעה, הוא תיקן. פתאום אתה מתחבר אל הבן-אדם, שהרי ממנו לא נשאר כלום, אבל הטקסט נשאר".

לא לפחד מההיסטוריה

הגישה היהודית המסורתית היא שאתה חי יחד עם ההיסטוריה, ואתה מבטל את המימד הכרונולוגי. ד"ר רויטמן מביא לכך דוגמא מלימוד גמרא:

"כאשר אתה לומד, אתה רואה את המשנה, התנאים, ואחר כך באים אמוראים ודנים, ואחר כך רש"י ובעלי התוספות ורשב"ם. מבחינה היסטורית המשנה משקפת מציאות בארץ-ישראל במאה ה2 לספירה, והאמוראים במאה ה5-6 לספירה, ורש"י בצרפת במאה ה11, ותוס' במאה ה12. אבל כאשר אתה לומד גמרא, ולא משנה איפה אתה בעולם אם בירושלים או בקווינס, לא אכפת לך מתי חי כל אחד - כאילו כולנו עכשיו ביחד. מדברים עם רש"י, תוס', רבי יהודה הנשיא, ריש לקיש, כולנו ביחד לומדים את הטקסט, גם ממקומות שונים. זוהי חוויה א-היסטורית".

הסיבות שד"ר רויטמן מדגיש עבורי את דרך הלימוד, היא כי המגילות הגנוזות נכתבו לא על-ידי חז"ל אלא על ידי כת ביהדות. הוא מודע לפחד לגעת בנושאים הנפיצים האלה, אבל חשוב לו להבהיר דווקא למגזר החרדי שאין סתירה בין ההכרה בערכם של כתבי היד העתיקים לבין האמונה.

לדעתו, עם-ישראל מתאפיין בהעדר ספרים היסטוריים והוא התחנך בתפיסה א-היסטורית ולא כמו שהמדע תופס את ההיסטוריה. לימודי הישיבה לא מבטאים את המדע, ההיסטוריה והארכיאולוגיה. אבל אנחנו כן מוצאים מוסדות כמו הישיבה-יוניברסיטי בארה"ב "שבו כל אחד מבין שאתה יכול להיות שומר תורה ומצוות וגם לעסוק במדע" אומר ד"ר רויטמן.

"מה הרווחתי שאני לומד טקסט היסטורי? אני עושה צדק עם הטקסט. אם אדם מאמין באמונה שלמה שתורת ישראל היא תורת אמת, הוא לא חושש מהמדע, אלא רואה בו דרך להתחבר לאמונה. ואין דבר יותר הגון ויושר אינטלקטואלי מאשר זה".

 להביא מקום למחלוקות?

"למדנו ממורשת ישראל שיש תמיד מקום למחלוקת, והדבר המפליא הוא שאין לכך אח ורע בכל שאר האומות. כאשר אתה מסתכל על המקורות היהודיים אתה רואה סתירות רבות בתוך הטקסט, מדוע זה כך? למה להשאיר סתירות ומחלוקות ולא להשאיר את הטקסט נקי בלי מבוכה? כי החיים הם ככה, מלאי סתירות.

היכולת של התרבות היהודית לדורותיה הייתה להתמודד עם התאגרים, עם המחלוקות. למה יש איזכור של עמדת מיעוט במשנה? אם כל המטרה היא לדעת איך לקיים הלכה - תביא את "הסוף" וגמרנו. למה חשובה עמדת מיעוט? הרי היא הפסידה. אלא שחז"ל אמרו: אלה ואלה דברי אלוקים חיים, שגם בעמדת מיעוט יש עמדה של צדק. זה שיש פלוגתא וצריך הכרעה, זה עדיין לא אומר שאין להקשיב לעמדת מיעוט".

אז מי היו הקומראן שכתבו את המגילות? הם היו כת יהודית, אולי קשורה לכת שאנו מכירים מהמקורות מימי בית שני - האיסיים, ואולי לתנועה הצדוקית, אבל בטח לא לפרושים.

"כולנו, מאמינים לעומת כופרים, כיום, צאצאיה הפיזיים התנועה הרבנית, חז"ל. תנועת חז"ל הותירה את רישומה בהיסטוריה, אבל היו בעבר עוד כתות בישראל. תמיד היו מחלוקות וזרמים. היושר האינטלקטואלי מחייב אותנו להגיד שאנחנו בטוחים בעמדותינו רק שאנחנו מכירים שישנן עמדות אחרות".

כאן ד"ר רויטמן לא מסתיר את אי-הבנתו כיצד הציבור החרדי שאמנם מגיע להיכל הספר באלפיו, אך לאו דווקא כאופציה ראשונה ומחייבת: "איך קבוצה כל-כך דתית שכול כולה קהילה שחווה עמוקות את החוויה של קדושת ישראל, שהטקסטים הכי קדומים נמצאים כאן, בהיכל הספר, יש כאן גשר בין התורה והעת העתיקה וחז"ל, בתחום ההלכה, המקרא, המדרש, המיסטיקה - אין תחום בחקר היהדות שלא עובר דרך המגילות. דווקא אלה שמחוייבים למורשת ישראל היו צריכים להיות הראשונים שבאים הנה!".

הכניסה לתצוגת כתבי היד, באדיבות מוזיאון ישראל, ירושלים.
הכניסה לתצוגת כתבי היד, באדיבות מוזיאון ישראל, ירושלים.

 

לא יכול להיות שילדי ישראל לא מכירים את המקורות

ד"ר רויטמן איננו דתי אורתודוקסי, על אף הבנתו העמוקה וראייתו בכתבי היד היהודיים כאוצר החשוב ביותר. אבל גם הוא רואה ערך בביקור בהיכל הספר לכל ילדי ישראל, חילונים, דתיים וחרדים.

"בחינוך הכללי, לא יכול להיות שילדי ישראל לא מכירים את מקורות ישראל. ולא כדי להחזיר בתשובה, אלא כי זה דבר בסיסי. מטבעות לשון שלנו נלקחו מהסידור, מהמדרשים, מהתלמודים, ולילדי ישראל אין להם מושג מאיפה זה בא. הזהות הלאומית יונקות מאותם המקורות ולא חשוב עכשיו אם אתה מביא אותו לתפילה או לשמירת כשרות.

לא יכול להיות שילדי ישראל לא בקיאים ולא יכולים לפתוח סידור. למה? המטרה שכל העם ידבר באופן משותף, וצריך שיהיו מסלולים עם נקודות מגע משותפות".

אז מה החזון שלך?

 אחרי השקעה מסורה מעל 20 שנה, ד"ר רויטמן והצוות שלו מסתכלים קדימה: "אני רוצה לקרב את המקום הזה לכלל ישראל, לכל אגפיו: לא לחילונים או לחרדים דווקא. המקום שייך לכולנו. אני שליח ציבור והתורה שייכת לכולם. אני מאמין באמונה שלמה שזה אוצר רוחני מהמשובחים בתולדות האנושות, ולא רק ליהודים (רוב המבקרים הם לא יהודים).המקום צריך לקרב בין עדות שונותף גזעים שונות, ועמים ודתות. דווקא בעולם כל-כך מפולג".

לאחר הראיון טס ד"ר רויטמן להרצות על חשיבות המגילות הגנוזות. הוא הולך להעביר סמינר באונבירסיטה יהודית במקסיקו, וגם להעביר קורס בכנסייה קתולית: "אני מתחבר לכולם כי אני מחוייב לעשות זאת - כי האוצר שייך לכולם, ולכל קהל אני אסביר בשפתו שלו להמ זה חשוב".

לאחר בניית תשתיות, חללים לתצוגות, המהפך הדיגיטלי, וקירוב לכל הגילאים בהפקת סרטון מצוייר, ד"ר רויטמן חולם להקים בית ספר בינלאומי להוראת המגילות ויהדות הבית השני במוזיאון ישראל. לא רק להסתכל על חפץ, אלא להבין את המשמעות ההיסטורית, הספרותית, וזה לא נעשה ב150 מילים, אלא צריך ללמוד. היתרון הגדול הוא כמובן שהמוזיאון מחזיק בחפצים.

החשיבות הגדולה בהיכל הספר מגיעה עד  לממשלה ולכנסת. אפילו ד"ר רויטמן, מנהל היכל הספר, לא יכול לשנות דבר במבנה עצמו שכן הוא נשמר על פי חוק. הוא מביא למשל דוגמא שהיה רוצה להביא נגישות לכסאות גלגלים (הכניסה היא בכמה מדרגות), אבל הוא לא יכול לשנות דבר במבנה. 

הוא הוסיף כמובן פריטים ומוצגים לאורך כל הדרך, אם אלה כלים שנשמרו מאותה תקופה, או התפילין הקדומים בעולם. גם התנ"ך הזעיר ביותר בעולם, ננו, הכול נעשה כדי לקרב וליצור חיבור ייחודי לאוצר שהוא כל כך מאמין בו.

לסיכום? "מוזיאון ישראל נמצא בירושלים שהיא עיר של רוח ומפגש בין דתות ותרבויות. היתרון של המוזיאון הוא עצום. לא הבנה בין דתית אלא לימוד משותף. צדיק באמונתו יחיה".

בהיכל הספר שבמוזיאון ישראל, בירושלים, נמצאים כתבי היד העתיקים והחשובים ביותר בתולדות העם היהודי. בבין הזמנים הזה, אתם מוזמנים לחוויה עם ערך מוסף, חוויה חינוכית והיסטורית מהמעלה הראשונה. 

להכיר לילידנו את השורשים העמוקים שלנו בארץ, לחזות במגילת ישעיהו בעברית מלפני אלפיים שנה, בכתב יד התנ"ך החשוב בעולם - כתר ארם צובא, במודל הולילנד - מודל ענק של ירושלים בימי בית המקדש השני, ובעוד שלל אטרקציות יהודיות וחינוכיות שנמצאות במוזיאון ישראל כמו אולמות היודאיקה. לאחר תשעה באב יהיו במוזיאון הפנינג כלייזמרים, עם הופעות ללא תשלום בנוסף לגלריות, ולאורך כל חודש אוגוסט כניסה חינם לילדים.