אאא

"אין צורך להעלות מיסים. הדבר הנכון הוא, להגדיל את ההכנסות באמצעות הרחבת בסיס המס - ולא על ידי הגדלת שיעור המס. את ההכנסות נייצר על ידי רפורמות מבניות וסדרי עדיפויות נכונים בתקציב". יש ברור מזה? את הדברים הללו, בטח לא ניחשתם, הצהיר בקולו שר האוצר משה כחלון כשהוא מתייצב מול המצלמה של העיתון 'כלכליסט' בניסיון לקושש עוד כמה קולות, ערב הבחירות האחרונות.

מאז, עברה בסך הכל שנה וחצי. כעת, כשהוא מכהן בתפקיד הרם אליו נשא עיניים ולא הסתיר זאת לרגע - שר האוצר - ובידו לקבוע כמה כסף תיקח המדינה מהכיס הפרטי של האזרח הקטן, מבצע כחלון סיבוב פרסה "מרשים" בן 180 מעלות, כשהוא מפרסם את הצעת התקציב הבאה שמונחת להצבעת הממשלה בקרוב, הכוללת כמה וכמה מיסים. אף שהם מכונים בפי חלק מהפרשנים 'מיסים עקיפים', אלו הם מיסים לכל דבר וענין.

כמובן, שכפוליטיקאי היודע את שצפוי לו עכשיו בדעת הקהל הנבגד, מנסה כחלון להלביש את המיסים הללו בתחפושות. מיד נסיר אותן, וייחשפו פרצופיהן של הגזירות - חלק מהן - שיעיקו בקרוב על כל אחד ואחת מאיתנו.

אז יש את ה"היטל" על בעלי שלוש דירות. במבט שטחי זה יכול להיראות צעד נבון, שעשוי לאלץ בעלי נכסי נדל"ן למכור את חלקו לטובת הצפת השוק בדירות נוספות. אלא שהתבוננות נוספת תגלה את הקורבנות המיידים הצפויים ממהלך זה: השוכרים. אלו צפויים לגלות בחוזה השכירות החדש תוספת של מאות שקלים שישיתו עליהם המשכירים, במטרה לכסות את הקנס החדש אותו הם משלמים למדינה. כך שבפועל, זהו מס שכתובתו האמיתית תהיה השוכר, שבדרך כלל אינו נמנה עם בעלי ההכנסות הגבוהות בתלוש החודשי.

נעבור ל"קביעת התקרה" להטבות המס על הפקדת מעביד לפיצויי פיטורים. למעשה, זוהי גזירה אכזרית ביותר, כי המעביד הממוצע שיופחתו ממנו הטבות המס הקבועות כיום על הפקדותיו לפיצויי הפיטורים של העובד, יעשה את הדבר ה"מתבקש" הבא: יפסיק את ההפקדה החודשית עבור עובדיו, ואלו יגלו את זה ביום הכאוב בו יפוטרו מעבודתם.

ולנושא החם בכותרות בימים האחרונים: הרפורמה ברפואה הפרטית עליה החליט שר הבריאות יעקב ליצמן. חלקים גדולים מרפורמה זו נקבעו בחוק ההסדרים הבא שמוטמע בתוך תקציב המדינה החדש של כחלון. שר הבריאות אינו חשוד על ניתוק מהאזרחים, כולם מכירים את העובדה שליצמן מטפל בכל פנייה המגיעה לשולחנו ומטפל בה כיאות, וכעת נעשה לו סוג מסוים של עוול. אלא שבסערה התורנית, שבעוצמתה עוד לא נתקל בקדנציה הנוכחית, יש כתובת נוספת, נסתרת. אחד, כחלון.

הוא שאישר את הסיכול הממוקד לשירותי הרפואה הפרטית; הוא שאישר כי המימון לרפורמה המדוברת לא יבוא מכסף חדש, אלא דרך מתווה מורכב שבסופו הפציינט הישראלי ייאלץ להוציא סכום גדול בהרבה משהוציא עד כה. הסיבה שליצמן סופג את עיקר האש, היא דווקא בשל הציפיות הגבוהות ממנו כמי שנענה בדרך כלל למצוקות הציבור, שלא ייכנע שוב לגחמות של כחלון. כנראה די לו, למצביע החרדי, בכניעה הקודמת בנושא קצבאות הילדים שהחליט שר האוצר להופכן למין יצור כלאים מדדה.

ועוד לא דיברנו על הקיצוץ הרוחבי של 2 אחוז בכל משרדי הממשלה, כולל אלו החברתיים (רווחה, שיכון, חינוך), כשבמשרד הבריאות לבד מדובר ב-167 מיליון ש"ח, ועל הבור הגירעוני העצום שכחלון החליט ליצור בתקציב הכולל, 23 מיליארד ש"ח, שמסכן את החוסן הכלכלי של מדינת ישראל.

את כל הרע הזה, ועוד שכמותו, יחושו הפעם האזרחים על בשרם יותר משנה, כתמיד: זהו תקציב דו שנתי, כך שסביר להניח שעד סוף שנת 2018 יבינו כולם מה ערכה של הבטחת בחירות מפי מועמד חברתי...