אאא

סג'דה נורוזי, איראנית בת 27, נופפה בדגל איראני קטן מצד לצד, שוב ושוב, בכל הזדמנות שהייתה לה, באולם מרקנזיניו בריו דה ז'ניירו כדי לעודד את נבחרת איראן בכדורעף במשחק הראשון שלה באולימפיאדה. זו הפעם הראשונה של סג'דה באצטדיון ספורט, משום שבאיראן אסור לנשים להיות נוכחות באירועי ספורט שכאלו.

סג'דה מתעקשת שהיא מייצגת את כל האיראניות האחרות, הנלחמות על כך שיום אחד גם הן יוכלו להריע לנבחרת שלהן מהיציעים ולא דרך הטלוויזיה. "אנחנו רוצות ללכת לאצטדיון כי הממשלה שלנו אינה מרשה לנו לעשות את זה. אני רוצה להריע לנבחרת שלי", אמרה נורוזי, לצד בעלה סעיד. הם נמצאים בברזיל כבר ארבעה חודשים וגרים בקופקבאנה. נורוזי אומרת שהאפשרות שניתנה לה לנכוח באולם היא הזדמנות גדולה וחשובה מאוד להפגין מרחוק את תמיכתה בנשים האיראניות שכל מה שהן רוצות הוא להשתתף באולימפיאדת ריו: "כל אישה רוצה לראות את המשחקים".

נורוזי לא לבד. צעירה איראנית בת 32, הפועלת במסגרת ארגון שנקרא "אצטדיונים פתוחים" למען מתן גישה לנשים לאצטדיונים באיראן, סיפרה לסוכנות הידיעות AP שמפרסמת את הידיעה: "הלוואי הלוואי שהייתי יכולה לצפות במשחק באצטדיון. כבר הרבה זמן לא צפיתי במשחק חי". ממרחק חצי עולם צפתה הצעירה הזו, שסירבה להזדהות בשמה, במשחק בעודה אוכלת ארוחת בוקר מוקדמת מאוד עם אמה ושתי אחיותיה. בלילה שלפני כן הן ישנו רק ארבע שעות. תוך כדי שתיית תה ואכילת גבינה עם לחם אפוי טרי, חמאה וריבה הן צפו במסך. המשחק בריו ביום ראשון השבוע החל מעט אחרי שש בבוקר לפי שעון טהרן.

האיסור על נשים לצפות במשחקי כדורגל בתוך האצטדיון באיראן קיים כבר שנים רבות, ולפני ארבע שנים הוא הורחב גם למשחקי כדורעף. גם מזכירת המדינה האמריקנית לשעבר קונדוליסה רייס נדרשה לנושא, ואמרה כי כי מדינות החברות בגופים בינלאומיים צריכות לכבד את זכויות האישה וש"האיסור הזה מגוחך".

גם באיראן עצמה נמשך מאבק הנשים למען הכניסה לאצטדיונים, באופן שקט יחסי. בחודש שעבר נערך בטהרן טורניר "הליגה העולמית" במתחם הספורט אזדי, וכמה נשים איראניות ניסו ללא הצלחה לרכוש כרטיסים. הפדרציה הבינלאומית לכדורעף שמושבה בשווייץ פרסמה אז הודעה שלפיה הפדרציה האיראנית טענה כי כל הכרטיסים למשחקי היום הראשון אזלו בתוך חמש דקות וכי 466 מ-5,000 הכרטיסים שהוצאו למכירה היו לאזור שהוקצה לנשים. בשידור חי נראו שם נשים ביציעים, אבל נראה כי מדובר באזור שקיבולתו קטנה יותר מ-466 בני אדם, ולא ברור אם הנשים שנכחו שם היו אזרחיות פשוטות או כאלו שהוזמנו מראש.

"בפרסית אנחנו אומרים – 'הנפש שלי עפה' כשאני ראה את האצטדיון בתמונה", אומרות כמה נשים שנשארו בבית, במדינה החשוכה.