אאא

1.

כשהייתי ילד, שמעתי סיפור: בעיצומה של מלחמת יום כיפור, טנק ישראלי מצא את עצמו לבד ובנחיתות מספרית. מפקד הטנק ראה שזה הסוף, עניין של כמה דקות לפני שהוא עומד להיהרג, אז הוא החליט להקדיש את הרגע האחרון שלו לקריאת שמע עטור בתפילין. המפקד נעמד על הטנק, וכיסה את עיניו. אבל כשהסיר את ידו, ראה שכל אויביו נמלטים. מאוחר יותר, לאחר שהם לקחו בשבי את אחד ממפקדי הטנקים של האויב, הוא סיפר להם שהם ראו את החייל הישראלי, עומד על הטנק ללא שום הגנה, עם קופסאות ורצועות שחורות. הם הניחו מיד שאם הוא עומד שם בצורה הזו, כנראה שיש עליו איזשהו נשק מיוחד שהם לא יכולים להתמודד איתו, אז הם התקפלו במהירות ונמלטו מהשטח.

למען האמת, אני לא בטוח אם הסיפור הזה נכון, אבל אני חושב שהוא ממש ממחיש את הנקודה שגם כאשר עם ישראל לבד - יש לו אלוקים להתפלל אליו תמיד. אנחנו שורדים בדרכים לא הגיוניות, אנחנו פשוט בגדר נס! 

שוואקי בצילומי הקליפ (יח
שוואקי בצילומי הקליפ (יח"צ)
הגדלה
(צילום: יח
(צילום: יח"צ)
הגדלה

2.

אותו מפקד טנק בקליפ מייצג את ה'יהודי'. הוא שרד את אושוויץ ואת המלחמות על ארץ הקודש, אבל ממש כמו כל יהודי, במרוצת החיים קל לשכוח שאנחנו בעצם נס חי. הנפילות שלנו מתחילות תמיד כשאנחנו שוכחים. זו הסיבה מדוע המפקד לקח את מדי האסיר שלו מהשואה, והפך אותם לתיק לתפילין שלו. שני אלה יחד, המדים הנוראיים והתפילין, מהווים תזכורת תמידית לגודל הנס שלנו.

(יח
(יח"צ)
הגדלה

ומגיע הרגע, ועלינו להעביר את ה'נס' שלנו לדור הבא. ברבות הימים, המפקד שכבר הפך לסב, נותן לנכדו את שקית התפילין הייחודית שלו כמתנת בר מצווה. ברגע הענקת המתנה הסבא מתמלא אושר למראה נכדו חי את אותו הנס. לא על טנק במדבר, לא במחנה באושוויץ – פשוט חופשי, מה שמשמח אותו יותר ממה שהוא יכל לדמיין.

3.

עם ישראל הוא "עם לבדד ישכון", בקליפ רואים את יעקב שוואקי שר באולם ריק. אנחנו יכולים לנסות לצעוק לעולם שיש לנו זכות קיום. אך אפילו עם ההיגיון הגדול ביותר, בסופו של דבר, אף אחד לא מקשיב. אנחנו שרים פשוט לעצמנו. ולמרות הכל חשוב "לשיר" בקול רם שאנחנו נס - אפילו אם אף אחד לא מקשיב. כיוון שאנחנו כאומה לעולם לא נוזכר מספיק.

הקליפ של שוואקי (בימוי: מנדי פלין)

המחשה נוספת להעברת הנס הקיומי שלנו כעם לדור הבא, היא כאשר ניצול השואה נכנס לאולם המופעים ומנצח על ילדי המקהלה שמלווים את שוואקי.

4.

השחקן שגילם את הסבא / המפקד בקליפ הוא מוריס (משה) פרייס, ניצול אושוויץ אמיתי בן 90 שגר בלוס אנג'לס ארה"ב. הוריו נרצחו בתאי הגזים, ומעט לאחר שחרור המחנה ע"י החיילים האמריקאים מוריס היגר לארה"ב. כיוון שהגיש בקשה לאזרחות הוא חויב להתגייס לצבא האמריקני, ובמהלך שירותו נשלח בחזרה לגרמניה. בדיוק שנה לאחר שהיה על סף מוות ובתת תזונה הוא חזר בבריאות איתנה, במדים אמריקניים, וכבש את הגרמנים. 

מוריס משה פרייס (מתוך הקליפ)
מוריס משה פרייס. דור הולך ונעלם (מתוך הקליפ)
הגדלה

5.

בפעם הראשונה שפגשתי את מוריס לפני הצילומים לקליפ, ביקשתי לשמוע את סיפור חייו. לפני שהתחיל את סיפורו הוא אמר: "אני רק רוצה לומר לך, זה לא הגיוני שאני יושב כאן היום. אני פשוט נס". מבלי שידע את שמו של השיר או על מה הוא מדבר. באותו רגע נהיה לי עור ברווז. מוריס באמת מייצג את העובדה שהקיום היהודי הוא נס מוחלט. ביום יום, מוריס מעביר את סיפור חייו לדור הבא במוזיאון הסובלנות בלוס אנג'לס. כשדורו הולך ונעלם, הוא רק אחד משניים שם לספר את סיפורי השואה ממקור ראשון.

(צילום: יח
(צילום: יח"צ)
יעקב שוואקי (צילום: יח
יעקב שוואקי (צילום: יח"צ)

6.

ההיסטוריה שלנו חוזרת על עצמה שוב ושוב, והיכן שאנו מנסים להידמות לעמים אחרים אנחנו נתפסים לאותה מתכונת. אנחנו כל הזמן מחפשים אחר "קבלה" והכלה. אני בכל אופן רואה את החיים כנס קיומי בכל יום. זו הדרך היחידה לשבור את המעגל הזה ולשגשג קדימה כאומה.

מנדי פלין הוא קומיקאי, מפיק ובמאי וידאו מלוס אנג'לס ארה"ב.