אאא

באפריל 1966 נחתם הסכם להשכרת קרקע באזור התעשייה בוואדי ג'וז בירושלים, שהיה אז בשליטה ירדנית.

לייעוץ בתחום: 

עורך דין דיור מוגן

בהסכם נקבע שהשוכר ישלם 300 דינר לשנה והוא יוכל לבנות על הקרקע מבנים על חשבונו. עוד נקבע כי לאחר הקמת המבנים דמי השכירות יעלו ל-500 דינר. כשנה לאחר חתימת ההסכם פרצה מלחמת ששת הימים והשטח עבר לשליטה ישראלית.

השוכר, מסגר במקצועו, הקים על חלק מהשטח מסגריה ואת החלק האחר השכיר בשכירות משנה לבעל מוסך. במהלך השנים שחלפו השוכר נפטר ובנו, שעבד במסגרייה מאז 1973, ירש את העסק.

ב-2013 הגישו יורשיו של בעל הקרקע תביעת פינוי נגד הבן ונגד בעל המוסך לבית משפט השלום בירושלים.

הנתבעים התגוננו בטענה שהם דיירים מוגנים. התובעים השיבו כי חוק הגנת הדייר לא חל על הנתבעים מכיוון שהסכם השכירות המקורי התייחס לקרקע לא בנויה שלא ניתן לרכוש בה זכויות דיירות מוגנת.

התובעים הוסיפו כי מאז 2010 הנתבעים לא משלמים דמי שכירות ולכן יש עילה לפנות אותם גם אם ייקבע שהם דיירים מוגנים.

לטענת הנתבעים, הם הציעו לשלם לתובעים דמי שכירות במספר הזדמנויות אך אלה סירבו לקבל אותם ודרשו תוספת למחיר.

סעד מן הצדק

השופט מרדכי בורשטין מבית משפט השלום בירושלים הבהיר כי הסכם השכירות מ-1966 התייחס במפורש לכך שהשוכר יוכל להקים על הקרקע מבנים. לדבריו, השוכר גם מימש את זכותו כבר באותה שנה. בנסיבות אלה, ניכר כי המבנים היו החלק העיקרי בשכירות ולא הקרקע, ולכן לא חל הסייג שבחוק הגנת הדייר. כלומר, הנתבעים הם דיירים מוגנים.

השופט הוסיף כי אינדיקציה נוספת לכך טמונה בעובדה שהם מחזיקים בנכס שנים ארוכות ומשלמים דמי שכירות נמוכים, ללא מחאה כלשהי מצד התובעים. בנוסף, ב-2008 נחתם בין הצדדים הסכם פשרה בו הכירו התובעים למעשה בזכויות הנתבעים בנכס.

לעניין דמי השכירות, השופט כתב כי אמנם בדרך כלל כשבעל בית מסרב לקבלם במשך תקופה ארוכה הוא לא יכול לבוא לדייר בטענות. ואולם, בתחילת 2012 ב"כ התובעים פנה לנתבעים בדרישה לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת אך הם לא טרחו לשלם אותו אלא רק לאחר שהוגשה התביעה. בנסיבות אלה, יש עילה לפנות אותם.

עם זאת השופט קבע כי ראוי לתת לנתבעים "סעד מן הצדק" מכיוון שהתקופה בה לא שילמו שכירות קטנה יחסית אל מול השנים הארוכות בהן הם מחזיקים בעסקים שהשקיעו בהם ומהווים את מקור פרנסתם.

לכן השופט קבע כי אם הנתבעים ישלמו לתובעים 30,000 שקל (15,000 שקל כל אחד) עד לתחילת נובמבר השנה, הם לא יפונו מהקרקע.

הנתבעים חויבו בהוצאות של 1,200 שקל ובשכ"ט עו"ד של 10,000 שקל. 

  • ב"כ התובעים: עו"ד נ. גרה
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד נ. ח'ורי

עורכי דין דיני דיור מוגן • לפסק הדין לחץ כאן 

הכותב: עורך דין שאולי כהן עוסק בדיור מוגן

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.