אאא

חברות המפיצות תוכנות חינמיות ברשת, בהן גם הישראליות אמונטייז ואאוטבראוז, נמצאות במוקד מחקר אקדמי שפרסמה ענקית הפרסום והטכנולוגיה -  גוגל בתחילת החודש ובו היא טוענת כי הן אחראיות על הפצת תוכנות לא רצויות למחשב האישי.

במחקר שערכה גוגל, בשיתוף עם אוניברסיטת ניו יורק והמכון הבינלאומי למדעי המחשב, היא מצאה קשר בין רשתות הפצת תוכנות, שכורכות יחד תוכנות רבות להורדה בבת אחת למחשב האישי, לבין הפצה של תוכנות שהיא מכנה לא רצויות: תוכנות שמשתילות פרסומות נוספות על הדפדפן; תוכנות שמשנות את ההגדרות של מנוע החיפוש; ותוכנות לתחזוקת המחשב, שנוקטות באזהרות אגרסיביות בכדי לגרום למשתמשים להוציא כסף מכיסם תחת "איומים" או מנטרות את הרגלי הגלישה שלהם.

במרכז המחקר של גוגל עמדו 4 חברות שתיים אמריקאיות שהפסיקו כבר את פעילותן ושתיים ישראליות - אמונטייז ואאוטבראוז שגם היא חדלה לאחרונה לשמש כמפיצת תוכנות ומתמקדת בפרסום וידיאו ומובייל. במחקר עצמו מציינת גוגל כי התנהגות הרשתות השתנתה מאז סוף תקופת המחקר, אך לא פירטה אילו.

לפי גוגל, מפיצי התוכנות אחראים ליותר מ־60 מיליון ניסיונות התקנה של תוכנות לא רצויות ברשת, מתוכם כמה עשרות מיליונים בשנה האחרונה.

לפי המחקר, שפורסם על ידי אסף לביא ב"כלכליסט", מפיצי התוכנות פועלים באין מפריע, תוך שהם מסתמכים על מסך הדיאלוג עם המשתמש להצדקת פעילותם. אלא שלעתים חלון דיאלוג כזה מבקש בלחיצת כפתור אחת לאשר התקנה של שמונה תוכנות בבת אחת, פרקטיקה לא מקובלת בעולם התוכנה שבמסגרתה אין למשתמש סיכוי להבין ולהכיר את כל התוכנות שבחר להתקין ובטח לא להבין את כל פרטי החוזה שכתובים בשפה משפטית ולא ברורה.

זהו מחקר אקדמי שני שמפרסמת גוגל על תעשיית התוכנות החינמיות, שישראל מצויה בטבורה. בשנה שעברה מיפתה את תעשיית משתילי הפרסומות, ובצמרת רשימת הפעילות בתחום סימנה כמה חברות ישראליות בהן סופרפיש, ג'ולי וואלט, דילפליי ואייבריו. בעקבות המחקר ההוא, נאלצו החברות הישראליות לשנות את דרכן, לסגור את קו מוצרי ההשתלה ולפתח מוצרים חדשים במקומם. רובן נאלצו להצטמצם בעקבות המכות שהנחיתה עליהן גוגל.

במחקר החדש מתמקדת גוגל במנועי הפצת תוכנות שכורכים יחד להורדה אחת כמה תוכנות במקביל. פרקטיקה זו מכונה גם "באנדלינג" - מפיצי התוכנה מאפשרים לחברות לאגד (bundle) כמה תוכנות יחד עם תוכנה פופולרית בתמורה לעמלה, מה שמאפשר להן הפצה למשתמש שאולי לא היה בוחר להוריד את אותן תוכנות לו היו מוצעות לו לבדן. גוגל מצאה כי המפתחים של משפחות תוכנות אלה משלמים 0.1־1.5 דולר לכל התקנה.

שיטות הפצה "מטעות"

גוגל טוענת כי זיהתה 15 מפיצי תוכנה שפועלים מישראל, רוסיה וארה"ב, בהם גם של החברות הישראליות איירון סורס ו־וובפיק, שסגרה לפני שנה את החטיבה לטובת מיזמי פרסום במובייל. גוגל בדקה את מפיצי התוכנה בתקופה של שנה החל מינואר 2015 ועד ינואר 2016 ובחנה את ההשפעה על המשתמשים ואת שיטות ההפצה שאותן היא מגדירה כ"מטעות". "לצערנו", כותבים בגוגל, "השיטה השכיחה הזו היא הכלי הרווח של מספר חברות שהפכו את אוגדני התוכנות לשיטה עובדת. פריון לדוגמה, נחשבת לאחת הגדולות בתחום, והיא הכניסה משיטה זו 460 מיליון דולר ב־2014".

החברות במוקד המחקר מפיצות בממוצע 160 משפחות תוכנה מדי שבוע, 59% מהן מכילות לפחות אנטי וירוס שמקוטלג כלא רצוי לפי VirusTotal, אתר המגדיר אמות מידה אתיות להפצת תוכנות, או משתילי פרסומות ותוכנות הפחדה שמפצירות במשתמשים לשלם עבור תוכנה לפתרון בעיה חמורה כביכול במחשב, מה שגוגל מגדירה כמרחק חוט השערה מתוכנות כופר. לטענת גוגל, מפיצי התוכנה מייצרים 60 מיליון הורדות מדי שבוע - פי שלוש מזו של נוזקות, ושכ־5% מכלל הדפדפנים בעולם נגועים במשתילי פרסומות ותוספים שחומקים ממערכות האבטחה ומשפיעים, לפי ההערכה, על כ־50 מיליון משתמשים.

גוגל משרטטת במחקר את נתיב הכסף בתעשיית ההורדות החינמיות. מפיצי התוכנה, כך מסתבר, הם רק תחנה בדרך. הכסף שמניע אותם מגיע מהמפרסמים. אלה מפתחי תוכנות קטנות ואלמוניות לרוב שמעוניינים להפיץ את התוכנות שלהם יחד עם מותגים גדולים ומוכרים יותר. כאן נכנסים לתמונה מפיצי התוכנה הגובים מהמפרסמים מחיר מינימום לכל התקנה שמתרחשת בזכות ההפצה שלהם. את התוכנות כורכים המפיצים בתוכנות של מותגים מפורסמים כמו נגן המדיה VLC למשל, ומשלמים להם עמלה. כאשר התוכנות הפופולריות מקבלות גישה למשתמש, מפיץ התוכנה מחליט מה להתקין לצדן. המפיצים אחראים גם על השגת ההסכמה מהמשתמש, שיכולה לכלול, לטענת גוגל, החל מהתקנה שקטה ללא הסכמה מפורשת על כל תוכנה ותוכנה ועד בוקסות מפורשות ללחיצה על אי הסכמה להתקנות הנוספות.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'דיגיטל' ותישארו מעודכנים

"גוגל לא חוקרת תמימה"

בהתייחס למחקר, טוענים בכירים בענף הפרסום והתוכנה בישראל שגוגל היא לא שחקן ניטרלי, על אף שהיא מתעטפת באצטלה אקדמית. "הבעיה של גוגל אינה מפיצי התוכנות אלא התוכנות המופצות עצמן, שהן חוקיות ולגיטימיות אך נוגסות בנפח הפרסום של גוגל", אומר הבכיר ל"כלכליסט". "ככל הנראה, גוגל מנסה להקשות על המתחרות שלה, למרות שהיא עצמה השתמשה בדיוק באותן אסטרטגיות. לחברות שמוזכרות במאמר אין את הכוח להילחם אל מול האגרסיביות של גוגל ומכונת יחסי הציבור שהיא מפעילה בצורה סלקטיבית ומניפולטיבית ולכן הן מטרה הרבה יותר נוחה וקלה מאשר חברות ענק ציבוריות בתחום".

טענות נוספות נגד ענקית החיפוש שככל הנראה היא מעוניינת להיכנס לתחום ה"בנדלינג" ולכן פועלת להשחיר אותו כדי ליצור אמות מידה חדשות שיתאימו לפעילות אותה היא רוצה להוביל.

גם גוגל עצמה מודה בכמה מגבלות במחקר שערכה: הוא מנוהל מארה"ב, מה שמוריד מעט מהיכולת שלו לבדוק רשתות שפונות למחשבים שאינם בארה"ב. גוגל גם מסתמכת על אנטי וירוסים אחרים, בעלי אינטרס מסחרי חלקם, בכדי לקבוע מהי תוכנה לא רצויה.

מאמונטייז נמסר: "אמונטייז הינה חברת סטארטאפ פרטית קטנה הפועלת בתחום הפרסום באינטרנט בכלל ובתחום הפצת תוכנות בפרט כארבע שנים. היא חברה לגיטימית שחתומה על חוזים משפטיים ברורים עם כלל הלקוחות והספקים שלה ומשמשת כפלטפורמת שיווק תוכנה. המפרסמים של אמונטייז מחויבים לאמות מידה המקובלות בתעשייה אולם הם נושאים בכל האחריות למוצריהם ואמונטייז משמשת רק כפלטפורמת הפרסום שלהם. לכל משתמש ניתנת האפשרות לבחור אילו מהתוכנות המפורסמות הוא יכול להתקין במחשב ואם בכלל להתקינן, וכמובן הוא מיודע וחשוף לתנאי השימוש של כל תוכנה שמספק כל אחד מהמפרסמים של אמונטייז".