77 אלף שקל לעובד שפוטר מבנק דיסקונט: תוצאות השימוע היו ידועות מראש

עובד מחשוב טען שפוטר מתפקידו למרות שהובטחה לו קביעות. בית הדין לעבודה התרשם שהתובע פוטר דווקא משיקולים מקצועיים, אך מצא טעם לפגם בהתנהלות סביב הפיטורים (משפט)

עו"ד אברהם אמיר | כיכר השבת |
הבנק הפר את התחייבותו להעניק לו קביעות. אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

העובד החל לעבוד לפני 15 שנים במחלקת אבטחת המידע של בנק דיסקונט דרך חברת השמה ולאחר שנה הפך לעובד הבנק לתקופה שהוגבלה לשבע שנים.

עם תום חוזה העבודה הבנק האריך את העסקתו לתקופה של שנתיים שהוגדרה כתקופת ניסיון לקראת קביעות, וזמן מה לאחר מכן ועדת הקביעות האריכה את תקופת הניסיון למשך שנה נוספת.

לייעוץ בתחום:

עורך דין עבודה

בשנת 2010, סמוך לתום תקופת הניסיון השנייה, זומן העובד לשימוע, שאחריו התבשר על ההחלטה לסיים את תפקידו בשל אי שביעות רצון מעבודתו.

שנתיים לאחר שפוטר, הגיש העובד תביעה של יותר מ-2 מיליון שקל נגד הבנק בטענה שהפר את התחייבותו להעניק לו קביעות וסיים את עבודתו על בסיס שיקולים זרים. הפיצוי נדרש על הפסדי השתכרות, הפרשי שכר ופיצויי פיטורים.

התובע טען כי פוטר בשל מערכת יחסים עכורה עם שניים ממנהליו, שלטענתו השמיצו אותו בפני ועדת הקביעות והרסו את המוניטין שבנה במשך שנים רבות.

הבנק הכחיש את טענות התובע, וטען כי פוטר משיקולים מקצועיים בלבד. הבנק הציג מסמכים המעידים על כך שהוגשו נגד התובע תלונות בקשר לתפקוד בעבודה והתובע עצמו הודה שהוא נדרש להשתפר. בנוסף, הבנק טען כי התובע קיבל את כל הכספים המגיעים לו, וכי ערך לו שימוע כדין.

ידע שהוא בניסיון

השופט אורן שגב קיבל את גרסת הבנק, שנתמכה בראיות ועדויות עקביות, וקבע כי התובע לא פוטר משיקולים זרים אלא עקב בעיות בתפקודו.

"לא שוכנעתי כי המדובר היה ב"עובד מצטיין" אשר מנהליו בחרו להתנכל לו כי אם בעובד אשר תפקד בחלק מהתחומים לשביעות רצון הממונים עליו ובחלק מהתחומים תפקודו לא היה משביע רצון, באופן שהוביל בסופו של יום להחלטה לסיים את עבודתו", כתב השופט בפסק הדין.

עוד לדברי השופט, הבנק הוכיח שמעולם לא הבטיח לתובע קביעות ושהוסכם עמו מראש שעל מנת לזכות בה הוא יצטרך לעמוד בתקופת ניסיון. אלא שהתובע לא עמד בציפיות כאמור.

עם זאת, השופט מצא שהבנק הגיע להחלטה לפטר את התובע נלקחה על ידי ועדת הקביעות לפני שהעובד זומן לשימוע. השופט תמה מה היה היחס בין החלטת ועדת הקביעות לבין החלטת ועדת השימוע לפטרו בסופו של דבר, אך לא הגיע למסקנה חד-משמעית מאחר שהבנק לא הביא את הפרוטוקולים של הוועדות על מנת להפריך את החשש שההחלטה על פיטורי התובע נלקחה מראש והייתה סגורה וחתומה עוד טרם השימוע. יותר מזה, אף העובד לא קיבל לידיו את ההחלטה.

משכך השופט קבע כי "נפל פגם בהליך הפיטורים באופן שאינו מאפשר לקבוע כי מדובר בהליך תקין ושקוף, אשר בטרם קיומו הועמד לרשות העובד מלוא החומר הדרוש לשם הדיפת הטענות שהועלו כנגדו. במצב דברים זה, לא ניתן לקבוע האם החלטת ועדת השימוע הייתה מנותקת מהחלטת ועדת הקביעות, כטענת הנתבע או שמא, ההחלטה על סיום העסקתו התקבלה כבר בוועדת הקביעות, כטענת התובע", סיכם השופט את פסיקתו.

בהתאם לכך, השופט קיבל את התביעה באופן חלקי, והורה לבנק לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 69,214 שקל, בתוספת 7,554 שקל עבור ימי מנוחה והוצאות בסך 7,000 שקל.

  • ב"כ התובעים: עו"ד אורי דניאל ועידן עזרא
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד דוד משה

עורכי דין דיני עבודה • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין אברהם אמיר עוסק בדיני עבודה

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר