מידי שנה בוחר המגזין הכלכלי 'דה מרקר' את רשימת מאה המשפיעים לשנה שחלפה בדגש על אלו שהשפיעו על עולם הכלכלה, התעשייה, המסחר והפיננסים.
השנה, ברשימת 100 האנשים המשפיעים לשנת 2016 ישנם שלוש דמויות חרדיות - שניים מהם אישים פוליטיים והאחרון הגדרה כללית של החרדי החדש-ישן.
במקום ה-21 והמכובד נמצא יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני אותו הוא חולק יחד עם חברת הכנסת סתיו שפיר מהמחנה הציוני תחת הכותרת "ברית המתכסחים".
'דה מרקר' מזכיר את ההד התקשורתי לו זוכים הויכוחים ושיתופי הפעולה בין השניים בוועדת הכספים מה שגורם לתהודה ציבורית ששני הח"כים יוצאים מורווחים ממנה. "בכנסת יש מי שהציע שגפני ושפיר יופיעו כצמד בערבי ראיונות ברחבי הארץ", מסכם צבי זרחיה בציניות.
את המקום ה-40 מאייש שר הבריאות יעקב ליצמן נציג 'אגודת ישראל' איש חסידות גור שזוכה לכותרת "מהפכן בדמות שמרן". העיתון הכלכלי מציין כי מדובר בשר פופולארי מאוד ולפי חלק מהסקרים הפופלארי ביותר בממשלה.
"ליצמן הוא שר חזק מאוד, מקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו ואינו מאיים לכאורה על איש מהשרים האחרים", נכתב. 'דה מרקר' מציין כי פופלאריות וכוח עלולים מצד שני להתגלות כחרב פיפיות שכן יש בממשלה מי שקורא את הסקרים המנבאים ליהדות התורה 12 מנדטים מה שמהווה תחילתו של איום.
העיתון מציין כי זה יכול להסביר את הקושי של ליצמן לקדם את רפורמת הסיעוד שהיא ה"בייבי" שלו עוד מהקדנציה הקודמת זאת אף שיישומה נקבע בהסכם הקואליציוני אולם למרות זאת לא נכללה רפורמה זו בחוק ההסדרים האחרון. לטענת גורם המכיר את עבודת הממשלה משום ש"אף אחד לא רוצה להעניק לליצמן הישג כל כך גדול שיירשם לעולם על שמו".
'דה מרקר' מציין כי למרות שאין לליצמן פריימריז, החשש מאובדן מעמדו בציבור החרדי והכללי הפך אותו ללחיץ ומביא דוגמא ממשבר חברות הביטוח בחודש האחרון.
"ליצמן הוא שר נגיש שאומר כל מה שהוא חושב וזה כנראה סוד הפופלאריות שלו", קובע 'דה מרקר', "הוא התעקש למנות מנכ"ל שאינו רופא והצליח, פרסם את מספר הטלפון בלשכתו וקרא לאנשים להתלונן על תורים ארוכים ובעיות, עושה ביקורי פתע בבתי חולים ואינו נרתע מלתקוף חברות מסחריות, רופאים או פוליטיקאים".
במקום ה-48 נמצאים כאמור דמותם של "החרדים הישנים חדשים". 'דה מרקר' מצטט נתונים שפורסמו לאחרונה והראו כי אחרי שנים של שיעור תעסוקה נמוך, גדל לאחרונה סך הגברים החרדים שעובדים לפרנסתם זאת לצד תהליך ההשתלבות במכללות ובמסלולי האונברסיטאות המותאמים למגזר החרדי.
"גורמים שמרניים מנסים להגביה את החומות ונאבקים בכל דבר שמריח כמו ידע כללי, תעסוקה מחוץ לקהילה או חשיפה לתקשורת כללית אך התהליכים חזקים מהם", קובע דה מרקר ומציין כי מתגבש דור חרדי צעיר שלובש צורה אחרת. "קשה לכנותו חרדי חדש כיוון שברובו הוא מתנער מהגדרה זו ובכל זאת זהו חרדי אחר".
"במשך עשרות שנים הציבו לעצמם החרדים מטרת על להיבדל ולהסתגר במטרה לשמור על גחלת הדת שכמעט כבתה אחרי השואה ובעקבות תהליכי ההשכלה והחילון של הציונות", כותב נתי טוקר. "המשימה המורכבת הזו שזכתה לגיבוי נרחב הצליחה מבחינתם למעלה מהמשוער. מעולם לא היה מספר כה גבוה של ישיבות וכוללים, עשרות אלפי בני ישיבה ששוקדים על תלמודם".
לטענתו: "כעת תחושת הביטחון שמלווה את הקהילה החרדית שעולם התורה יציב ובטוח ואין חשש שיימחק מאפשרת לאחרים לצאת אל העולם בלב בטוח לרכוש השכלה ולהשתלב בשוק העבודה".