"נגמרה הבושה מזמן", כותבת בימים האחרונים שוב ושוב מרב אושר, בתו של אבי הי"ד שנרצח בידי מחבל לפני 25 שנה, כשהיא היתה רק בת 16 וחצי. עשרים שנה טרם תום תקופת העונש שהושתה עליו, מנסה בימים אלה המחבל שרצח את החקלאי אבי אושר הי"ד בשדות בקעת הירדן - ושוחרר במסגרת אחת המחוות לפלשתינים - לשוב ולעבוד אצל חקלאים בבקעה.
בתו של אבי, מרב, פתחה במסע שכנוע של חקלאי האזור, כדי שאלה ימאנו בתוקף להעסקתו המחודשת של שריף חסן אבו דחילה. לאחרונה היא החליטה לא להרפות מהנושא והיא מתארת את הטראומה שעברה על משפחתה מאז שחרור המחבל, ועל הקושי העצום שגורמת להם הידיעה כי המחבל שרצח את אביהם מנהל חיים חופשיים על אותו ציר תנועה בו הם נוסעים.
"החלאה והמחבל עם הדם על הידיים, שריף חסן אבו דחילה, היא מפלצת רעה ואכזרית. הוא רוצח קר וערמומי שחושב שאולי 'עבר לנו', ושכחנו איך הוא הוביל את אבא שלי בעורמה למטע התמרים, בטענה שיש פיצוץ במים. איך הוא בחר לרצוח אותו כשאין נפש חיה באיזור. זה היה יום ששי בצהריים מאוחרים וחמים של סוף יולי 91', ובית האריזה היה ריק מעובדים".
"הוא התנפל עליו באכזריות שאין לתאר, עם מצ'טה של גדיד תמרים", היא ממשיכה ומשחזרת. "אבי נאבק על חייו. הרוצח לא הסתפק בדקירה אחת, אלא ב-14 דקירות. גם לאחר שהקרב הוכרע ואבי נפל למותו, המחבל קשר אותו והחביא את גופתו היקרה, זרק אותה בתוך טנדר בכרם ענבים סמוך. הוא ניצל לרעה את העובדה כי אבי האמין בדו קיום וראה כל אדם, כאדם ללא דופי. אבי היה ידוע ביחסו הטוב אל עובדיו ובמסירותו ודאגתו ליבול".
בתום הטבח, המחבל התחבא שנה שלמה בכפר גיפטליק, עד שהוא לא התאפק, וירה מתוך החושה שלו עם רובה ה-M-16 שגנב מאבי ז"ל, על רכב צבאי, וכך הוא נתפס. "אבו דחילה הודה בפני החוקרים, ומיד גילה את מה שעשה", אומרת מרב. "עכשיו, שנתיים לאחר שהשתחרר בעסקת "מחווה" לאבו מאזן כמעט 20 שנה לפני הזמן, לאחר שקיבל מענק מהרשות הפלסטינית על סך 40 אלף דולר ותוך שהוא ממשיך לקבל משכורת כאסיר כבוד שרצח יהודי - בשביל 500 שקל שקיבל תמורת המעשה - הוא רכש לאחרונה שופל מפואר ויוקרתי, ובלי בושה הוא עובד בבקעה".
הבת ששכלה את אביה מכריזה חד משמעית: "מבחינתנו - עד כאן. נפעל בנחישות להחזירו לחור שממנו יצא לשחוט את אבי היקר שלנו. ואני מבקשת לשים לב לשופל שנכנס לעבודה. אלו הפרטים וכדאי שכולם ידעו. אלו פני הרוע. שיעוף מפה לשכם. מדוע מחזירים רוצח סמוך למשפחה שכולה שיקיים את חייו מול עינינו. עד מתי? לאן הגענו?".
והיא מסכמת: "מדינת ישראל 'לא רואה בעיניים' וגוזרת חיי סבל - ובכך מדגישה את הרצח. זה לא יגמר בטוב", היא רומזת.
