אאא

ימים ספורים לאחר פתיחת שנת הלימודים במוסדות "החינוך העצמאי", בהם לומדים כמאה אלף תלמידים, אומר הרב אליעזר סורוצקין, מנכ"ל הרשת כי ממשלת הזדון הקודמת התבדתה וטוען כי "בפועל כיום אין התערבות בחינוך העצמאי".

בראיון מיוחד ל"יתד נאמן", מספר הרב סורוצקין על בתי הספר החדשים שנפתחו ואומר כי "השנה נפתחו שלושה בתי ספר חדשים, המשמשים דוגמה לשני נתיבי השיוט ש'החינוך העצמאי' חותר בהם כאחד: האחד, שני בתי ספר חדשים המיועדים לציבור החרדי, והשני, בית ספר המיועד לציבור הכללי של הקירוב, שאולי במיוחד אליו כוונה הקמת 'החינוך העצמאי' בידי גדולי ישראל.

"בית שמש היא הדוגמה להתפתחות במישור הפנים-חרדי, שם נפתח השנה בית ספר חדש ברמה ג'. זו סנונית המבשרת את פתיחתם של עוד בתי ספר חדשים ברמב"ש ג' וד' ובעוד שכונות חדשות. הצפי הוא לכעשרה בתי ספר חדשים בעשר השנים הקרובות, הווי אומר כעשרת אלפים תלמידים ותלמידות, כן ירבו. מובן שהקמת כל בית ספר חדש כרוכה בקשיים שונים: העמדת מערך חינוכי חדש, השגת מבנים ומשאבים, השגת אישורים ורישיונות. בית שמש היא דוגמה להיערכות האדירה שאנו נדרשים אליה לקראת עתיד החינוך בארץ. לא בכדי, בפגישה שלי עם שר החינוך, הוא אמר לי, 'חלק גדול מילדי ישראל בעתיד יהיו שלכם, זה צפי הגידול, האם אתם ערוכים לכך?'.

"בית הספר השני שנפתח השנה לציבור החרדי הוא בית הספר 'היובל', בעבור תושבי קריית יובל. עד לשנה זו למדו התלמידות בבית הספר המרכזי בבית וגן והצפיפות הייתה נוראה. אגב, אילו היינו נותנים למצב הזה להימשך, מספר התלמידות בבית הספר היה גדל בתוך שנים מספר ליותר משלושת אלפים. לאחר מאמץ ניכר הושג בידי העירייה מבנה זמני שנועד לאפשר לילדות אלה ללמוד באופן נסבל, אם כי השאיפה שלנו לבנות להן בית ספר בשכונתן, שלא יידרשו לנדוד.

סורוצקין עם ח
סורוצקין עם ח"כי 'דגל התורה'. ארכיון (באדיבות המצלם)

"בית ספר שלישי, המבטא את ההתפתחות במישור של הקירוב, הוא בית הספר בעיר נשר, שנועד לקלוט את ילדי הקירוב מנשר וממורדות הכרמל. תלמידי בתי ספר מעין אלה הם תוצאה של פעילות רישום ענפה של 'לב לאחים', והצלתם מתאפשרת באמצעות 'קרן ההסעות'. להתפתחות זו יש להוסיף את הצטרפותם של שישה בתי ספר מקהלים חסידיים כמו בעלזא, סערט-ויז'ניץ, בויאן וגור באידיש, שעד עתה היו במסגרת 'מוכר שאינו רשמי' ועתה עברו לבעלות 'החינוך העצמאי'".

באשר להצטרפות לחינוך העצמאי אומר סורוצקין כי "מעבר לנושא התקצוב יש עניינים עקרוניים, כמו אי הכרה בתארים אקדמאיים לצוות ההוראה לפי החלטת מועצת גדולי התורה. 'החינוך העצמאי' הוא הגוף החסום והמוגף ביותר מול רוחות זרות. מי שמכיר או נחשף לזה מתוך המערכת, רואה עד כמה העמיקו גדולי התורה שעמדו בראש החינוך העצמאי את היסודות. אין פינה במערכת הענפה והמורכבת הזו שלא גדרו אותה בסייגים. כל פרט ופרט – צוות הפיקוח, הניהול, צוותות ההוראה, תוכן הלימוד, המדריכים והמדריכות, הספרים הנלמדים, הכנת המבחנים והבוחנים, המזכירות הפדגוגית היעילה – הכול מנווט, מנוהל ונעשה תחת ידי המערכת של החינוך העצמאי בלבד. שילמנו ועודנו משלמים על כך עד היום, בעמדנו מול פיתויים רבים המוצעים לנו. זה מחיר העצמאות.

"המציאות מוכיחה שלחינוך העצמאי, כגוף מאוחד ומגובש, גוף גדול, המנווט שנות דור בידי גדולי הדור זצוק"ל ושליט"א - יש כוח רב יותר מלמוסדות פרטיים המנסים להתנהל בכוחות עצמם. להם קשה יותר. כך אני גם שומע מרבים מהם".

על הייעוד של רשת 'שובו', אומר הרב סורוצקין כי "כל תקופה והצורך שלה. בעבר זה היה קליטת יהדות רוסיה. היום אחד היעדים הגדולים ביותר שניצבים בפנינו הוא קליטת ילדי העולים מצרפת. עלייה מסיבית זו נושאת אופי מיוחד. מדובר במסע העברה על הדת המזכיר את תקופת המעברות במהדורה מודרנית. כמו אז גם היום מגיעה אלינו זעקת עלייה זו מיהודי צרפת החרדים לדבר ד' שגרים בארץ, ולבם יוצא אל אחיהם. הגישה של הסוכנות היהודית היא שהם שייכים לזרם החילוני והדתי-לאומי. הם לא מוכנים לשמוע בכלל על הפנייתם לחינוך תורני. הם חסמו את אפשרות הגישה גם ב'ירידי העלייה' המתקיימים בצרפת ולא אפשרו להציע לצרפתים חינוך תורני. וזו טעות באופי הקהילה הזו. חלק גדול מהם הם כאלה שחזותם מטעה, אך הם רוצים להעניק לילדיהם חינוך תורני.

"לאחר עבודה מאומצת הוכחנו זאת, וכיום יש כמה בתי ספר של החינוך העצמאי המשלבים תלמידים רבים מעולי צרפת. ההוכחה הטובה ביותר היא כשעולים שהופנו כאמור בטעות לחינוך חילוני או דתי-לאומי התלוננו שהחינוך הזה לא לרוחם ולא לכך הם התכוונו, ודרשו להירשם במוסדות תורניים. 'לב לאחים' העמיד על פי בקשת גדולי ישראל מערך רשמים שמבוסס על אברכים מעולי צרפת, כדי שירשמו ילדים לחינוך העצמאי, וברוך השם רבים מהם נקלטו בבתי הספר 'שובו' בנתניה, בחדרה, בקדימה, ברעננה, בבית שמש, בירושלים ועוד.

"בניגוד לעליית יהודי רוסיה, עלייה זו מאופיינת ברצון להשתלב עם הציבור הוותיק ולא ללמוד בבתי ספר ייחודיים. לכן שילבנו אותם בבתי הספר של הקירוב. אנו מתגברים את שעות הקודש ושעות אולפן וגישור להורים בעזרת 'הקרן לקליטת יהדות צרפת', שהוקמה בידי גדולי התורה ומאורי החסידות באמריקה. התקווה היא שכל משפחה מרוצה תביא אחריה משפחה נוספת, וכך נוכל ליצור רכבת בחזרה אל המקורות, שתציל את העלייה הזו, שגורלה לא יהיה כגורל העליות לפני עשרות שנים".

מימין: אברהם שוורץ, משמאל: אליעזר סורוצקין (באדיבות המצלם)
מימין: אברהם שוורץ, משמאל: אליעזר סורוצקין (באדיבות המצלם)

לאור המצב המבורך הזה, האם פלא הוא שהשלטון ינסה להצר את צעדינו, אולי מחשש "פן ירבה" מהגידול החרדי המבורך, וכמובן ממוסדות הקירוב, שמשיבים בנים על אבות? האם אין זה טבעי שהם ינסו לכפות עלינו את התערבותם בתכנים ובאופי הניהול?

הרב סורוצקין: "מהות שאלה זו הייתה הקו המנחה של הקדנציה הקודמת במשרד החינוך בראשות שי פירון. בפועל צריך לחלק ולהציב קו מפריד בין 'לפני' ו'אחרי'. עד שנת תשע"ב הייתה הבנה במשרד החינוך, שהחינוך העצמאי הוא מסגרת המפקחת על עצמה. היו מפקחי משרד החינוך שניהלו את התיאום, ודי היה בכך. בתקופת לפיד ומשרד החינוך של פירון, הכניסו רוח עוועים למשרד. הם באו עם יומרה להפוך את החינוך החרדי ללא עצמאי. עד אז היו שני מפקחים מטעם המשרד על החינוך העצמאי, וגם הם היו ברוח היהדות הנאמנה, אבל פירון הקים מערך של שבעים מפקחים, שחלק גדול מהם נבחרו מתוך רוח אנטי-חרדית כדי לשנות את אופי היהדות החרדית. הם היו כאלה שתפקידם 'לחנך אותנו מחדש', ולחלופין לשחרר את ילדינו ממלתעות ה'שחור'. הם פשוט ניסו ליצור מצור וטבעת חנק על החינוך העצמאי בהפעלת מרות עם סנקציות כדי לכפות עלינו את תרבותם, מתוך מטרה לעקר ולשבר את עצמאות החינוך החרדי ואת סמכותו.

"ברוך השם, הניסיונות של אותה ממשלה לא צלחו, והחינוך העצמאי עמד וניצב כחומה בצורה, אבל אם אנו מדברים על הניסיון מצדם, אכן היה זה מצב של גזרה. 'רוח המפקד' הייתה ברורה: להשתלט על החינוך החרדי מבחוץ ולנסות להעביר את ילדי ישראל חינוך מחדש על פי רוחם. את העבודה בפועל הטילו על המפקחים ועל המפקחות שנבחרו בהתאם ל'אג'נדה', מפקחים שאפשר להגדיר אותם 'החרדים החדשים'. ואגב, הם לא הסתירו את שאיפתם, הם רק אמרו – וכך אמר לי הממונה על המחוז הקודם – 'אנחנו מבינים ששינויים לא עושים בבת אחת, צריך לעשות את זה לאט, רק כך זה יעבוד'. זו הייתה התכנית".

סוג של 'יבסקציה'...

הרב סורוצקין: "הייתי מגדיר את המפקחים הכאילו-חרדים כ'סוס טרויאני'. הם היו 'שותפים לאותה עצה'. אנו סבורים שמפקחים אלו גם כיום לא ראויים לבוא במגע עם החינוך העצמאי, להבדיל ממפקחים אחרים שהם בעלי יראת שמים ומכירים את מקומם.

"חשוב להבהיר כי המתנגדים נחרצות ל'מחוז החרדי' סוברים כי התכנית של משרד החינוך להקמת המחוז החרדי לא הייתה הליך ניהולי תמים. היה אפשר להמשיך ולתת שירות לבתי הספר, כל אחד במחוז שבאזורו. המטרה הייתה 'טיפול' במגזר החרדי - הגמוניה על החינוך החרדי".

האם כעת, בעקבות הבחירות האחרונות והקמת הממשלה הנוכחית, סר מעלינו 'מר המוות' הזה?

 הרב סורוצקין: "כאשר בסייעתא דשמיא התחלפה הממשלה, הרוחות הרעות של הממשלה הקודמת החלו להתפזר ולהתפוגג, אבל התפיסה במשרד החינוך עדיין הייתה קיימת. נדרש להם זמן להבין שהתפיסה הקודמת היא ניסיון נואל, שרק יביא לעימות חזיתי. בינתיים, מנהל ה'מחוז' התחלף, ואתו גם הגישה. נוצרה רגיעה ברוח הקרב שניהלו נגדנו. כיום יש הבנה שזכותו של החינוך העצמאי, כרשת הגדולה ביותר, לנהל את עצמו עם מפקחים משלו בלא כל התערבות מהותית חיצונית, כשם שלהבדיל רשת 'אורט' החילונית יכולה לנהל את עצמה ולפקח על עצמה בלא התערבות".

סורוצקין אצל מרן הגראי
סורוצקין אצל מרן הגראי"ל שטיינמן

הפיקוח נתון בידי החינוך העצמאי או בידי משרד החינוך?

הרב סורוצקין: "חד-משמעית, בכל הנוגע לתכנים ולערכים – הפיקוח אך ורק של החינוך העצמאי! למשרד החינוך יש פיקוח על נהלים טכניים בלבד כפי שהיה מאז ומתמיד, בעוד פירון ומפקחיו, בגיבוי 'מנהל המחוז' לשעבר, ביקשו להתערב גם בנושאים פדגוגיים.

"באותה תקופה הוצאנו לראשונה 'חוזר מנכ"ל' המשמש הנחיה מחייבת לכל עובדי המערכת. החוזר הועבר לידי כל עובדי ההוראה והניהול, ובו הובהרו הדברים והופרדו התחומים: המפקחים של החינוך העצמאי, ורק הם, תפקידם לבקר את התכנים ואת הכנת המערכת הלימודית, צוותי ההוראה וליווי הצוות. ואילו למפקחים של משרד החינוך יש הזכות לבקר ולפקח רק על הצדדים הניהוליים, לא כולל ספרי לימוד, הדרכות והשתלמויות. בחוזר צוין כי גם ביקורת זו תיעשה אך ורק מול ההנהלה ולא מול עובדי ההוראה. וכן כל קשר עם ה'מחוז' צריך להיעשות אך ורק דרך החינוך העצמאי ובשום אופן לא בקשר ישיר עם המוסדות. הוראות אלה עיקרו לחלוטין את תפיסת פירון וצוות עושי דברו, והבהירו את עצמאות החינוך העצמאי בהתאם לנוהלי העבודה ששררו בין משרד החינוך לחינוך העצמאי מאז ומתמיד".

אם כן, מפקח של משרד החינוך יכול להיכנס לכיתה ולהתערב בנעשה בשיעור?

הרב סורוצקין: "חד-משמעית, אין רשות למפקח של משרד החינוך להתערב בתכנים. אין להם מה לעשות בכיתות. ושוב נדגיש כי כל הביקורת של משרד החינוך היא רק מול החינוך העצמאי ולא מול מורה באשר הוא. העמדה הזו הובנה והוכרה בידי מנהל המחוז החדש. הוא סיפר לי שבמהלך החפיפה עם מנהל המחוז הישן היה לו ויכוח עמו בנושא זה, ולפיו החינוך העצמאי יכול ורשאי לפקח על עצמו בלא התערבות, ואכן זו היא רוח המפקד כיום.

"הגישה כיום במשרד היא שהם לא מעוניינים להתערב בחינוך העצמאי. מגיע מפקח או מפקחת, אין להם שיג ושיח עם המורות, רק עם המנהלות, והתחום שלהם איננו פדגוגי אלא נושאים מנהליים, כפי שהיה במשך שישים שנה. אין ספק שהדבר מצריך שמירה וערנות, כי יש מפקחות או מפקחים שקשה להם להבין שבני הציבור החרדי אינם 'נתינים' בממלכת הצאר, אלא זכאים לעצמאות וליכולת ניהול עצמי. מול אלה אנו אכן ניצבים בערנות ובנחישות".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

וספרי הלימוד – של מי?

הרב סורוצקין:"מה זאת אומרת 'של מי'? אך ורק של החינוך העצמאי! כל מי שקשור למערכת יודע שכל הכנסת ספר חדש דורשת בדיקה מדוקדקת של 'המזכירות הפדגוגית' שלנו. הספר נבחן בשבע עיניים ורק אז הוא מאושר. אותו דבר בנוגע להשתלמויות ולהדרכות".

והיועצים והיועצות?

הרב סורוצקין: "תחום זה, בשל הרגישות שלו, היה נחשב עד עתה כ'מקצועי', כי הוא נתפס כמשהו פרא-רפואי. נוצרה תפיסה כאילו הוא אוטונומי, של הנהלת שפ"י, אך גם הוא מועבר - בהוראת מרן ראש הישיבה שליט"א - להיות כפוף למערכת הפנימית של החינוך העצמאי על כל המשתמע מכך".

איך נעלמה דעתו של "בעל המאה"?...

הרב סורוצקין: "כוחנו בציות המוחלט לגדולי התורה. מול זה, גם 'בעל המאה' מבין שהוא לא בעל הדעה. אני אומר להם: אנחנו גדולים, וגדול עומד על גבינו. הם שומעים את זה ממני בנחישות ובנחרצות. אחרי שהוצאנו הנחיות ברורות לבתי הספר לבל ישתפו פעולה עם ניסיונות ההתערבות בשום צורה ואופן, ניסו להידבר אתי. הם אמרו לי: 'בוא נהיה אמיצים. אתה מנכ"ל, ואנחנו מנהלים. נבוא לקראתכם בשמונים אחוז, תבואו אתם לקראתנו בעשרים אחוז. כך נוכל להתנהל'. אני זוכר שאמרתי להם - וזה סוד הקיום היחיד שלנו: 'עם כל הכבוד, אני מנכ"ל, אולי מנכ"ל טוב אבל מנכ"ל מוגבל... יש מנהלים מעליי. אני לא זז מילימטר בלי גדולי התורה!' את זה הם הבינו, או נכון יותר - עם זה הם השלימו.

"וחוץ מזה, כוחנו באחדותנו. המציאות מוכיחה שלחינוך העצמאי, כגוף גדול ורב זרועות, מאוחד ומגובש, יש כוח גדול מאוד – דבר שקשה מאוד להשיג כאשר מתנהלים כיחידים. אני שומע ממנהלי מוסדות מוכש"ר שצריכים להתמודד כיחידים, שאצלם זה לא פשוט בכלל וההתמודדות קשה. הרוח כיום במשרד החינוך היא שהחינוך העצמאי מתנהל בכוחות עצמו. את זה אמרה לי מנכ"לית המשרד כמה פעמים: 'אנחנו לא רוצים להתערב בענייניכם, אתם רשת גדולה ומקובל עלינו שתנהלו את עצמכם'. הם גם החזירו את המפקחת המתאמת מול החינוך העצמאי, שעשתה זאת בצורה שלא עוררה ביקורת שנים רבות, עד קום הממשלה הרעה בשנת תשע"ב".