אאא

בתחילת ינואר 2004 עבר התובע, בן 74, ניתוח להחלפת מפרק הירך בבית החולים ברזילי. בתביעה שהגיש ב-2010 כנגד המדינה (משרד הבריאות) שבבעלותה בית החולים הוא טען כי הניתוח נעשה בצורה רשלנית וגרם לו לשבר בירך ולחולשת שרירים ברגל.

לייעוץ בתחום:

עורך דין רשלנות רפואית

השופט ד"ר מנחם (מריו) קליין מבית משפט השלום בתל אביב דחה את טענת הרשלנות וקבע כי לא הוכח שהצוות ביצע את הניתוח באופן לקוי. עם זאת, נפסק כי על המדינה לפצות את התובע ב-100,000 שקל על הפרת חובת הגילוי מצד בית החולים.

התובע ערער לבית המשפט המחוזי ומיקד את השגותיו בשלוש נקודות: טכניקת הניתוח הכושלת, פגיעה באחד העצבים החשופים במהלך הניתוח והתרשלות בטיפול ובמעקב לאחריו.

ביולי השנה, בית המשפט המחוזי החליט להחזיר את התיק לבית משפט השלום כדי שיבחן שוב את טענות הצדדים בשלוש הנקודות האמורות.

בהליך המחודש התובע הפנה לחוות דעת המומחה מטעמו ולצילומי הרנטגן שלגישתו מצביעים על כך שה"כיפה" המלאכותית שהושתלה בראש מפרק הירך חודרת ב-3 מ"מ לחלק העליון של צוואר הירך. התובע טען כי טכניקת הניתוח הלקויה הזו יצרה לחץ הדרגתי על צוואר הירך עד לשבירתו והניתוח "נכשל לחלוטין".

עוד נטען כי הצוות לא נזהר ופגע באחד העצבים החשופים במהלך הניתוח מה שגרם לו לחולשת שרירים ברגל ולהיעדר תחושה.

בנוסף טען התובע כי במשך ארבעת החודשים שלאחר הניתוח לא בוצעו מעקב וטיפול ראויים. כך למשל, הצוות אפילו לא בדק אם הוא יכול להזיז את רגלו.

הנתבעת טענה כי אין קשר בין השבר בירך לבין הניתוח וטענה כי גם אם הניתוח הראשון בוצע באופן שגוי, התובע נותח פעם נוספת בבית חולים הדסה בצורה מוצלחת. עוד נטען כי הפגיעה העצבית היא לא באזור של הניתוח ואין קשר בין הדברים.

מה כתב הרופא?

השופט קליין כתב בפתח פסק הדין כי שמח על ההזדמנות הנוספת שניתנה לו "לחשב מסלול מחדש" ולבחון שנית את טענות הצדדים.

לדבריו, לאחר עיון מחודש בחוות הדעת וטענות הצדדים הוא שוכנע כי הניתוח אכן בוצע באופן רשלני. 

השופט ציין כי מומחה ההגנה לא התמודד עם הממצא הבעייתי של חדירת המפרק המלאכותי לצוואר הירך. עוד כתב השופט כי בהכרעתו הראשונה הסתמך על רישום רפואי שנעשה לאחר הניתוח לפיו התובע "נראה הולך". עם זאת, הוא בחן את המסמך שוב והשתכנע כי הכיתוב כלל לא ברור וייתכן מאוד שהרופא רשם "נרד היום מאנטיביוטיקה".

השופט הוסיף כי בית החולים לא בדק את רגלו של התובע לאחר הניתוח והדבר חורג מהפרקטיקה הרפואית המקובלת. מומחה ההגנה גם לא הצליח לספק הסבר הגיוני אחר לפגיעה העצבית, מלבד הניתוח.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

השופט סיכם כי על הנתבעת לפצות את התובע על הנזקים שנגרמו לו עקב הניתוח הכושל. בסך הכל נפסקו לטובת התובע 660,000 שקל, בנוסף ל-100,000 שקל שנפסקו בהכרעה הראשונה. הנתבעת חויבה גם בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 23.4%.

  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עורכי דין דיני רשלנות רפואית • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין ארן אמיר ממשרד גוטמן-אמיר עוסק ברשלנות רפואית

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.