אאא
א. כמדי שנה טרם בואו של היורה הראשון הריחני והחינני, המיוחל, מגיעים לערב ראש השנה, אז ניתכים כמו בצרור יריות כבד מכל כיוון אפשרי, בפרק זמן קצר ונורא עצבני עולים ונשמעים ׳יצירות׳ על  רבי נחמן מברסלב ז״ל, משנתו, פועלו, הגיגיו שאמר בקול ובעיקר משפטי מחץ שמימיים מתפיסת עולמו הרחבה והמרתקת.
 
כמו היבול החקלאי הלא משהו, הנאסף לטנא לאחר היורה הראשון (חוק ראשון בחקלאות) כך רוב רובם של הביצועים הנ״ל: לרוב זה נשמע מתלהם, מתלהב, המנוני ופטריוטי משהו - ובעיקר ככרטיס ביקור לאמן המייחצן עצמו לבריות לעונת החתונות והשמחות שירבו בחגים, ולאחריהם שיבואו עלינו לטובה ולברכה. אינשאללה.
 
עם ישראל צריכים פרנסה וזה מעולה, אין תלונות. כל אחד ותפקידו הוא והעיקר שיעשה נאמנה.
 
ב. רק שיש משהו מתחת לפני השטח בכל הנושא הזה. זה לא רק עניין מסחרי גרידא, זה בהחלט גם, אך לא רק. עמוק עמוק מי ימצאנו. ונתחיל במוזיקה המזרחית שעושה הון עסקי מזה, שכן די טבעי שרבי נחמן ז״ל על הגותו העממית-סלחנית, יש להדגיש, יתקבל בשבט המזרח של עם ישראל בזרועות פתוחות, יען כי רובה ככולה של הפזורה היהודית-מזרחית בגולה במקום מושבותיהם אי שם במאות האחרונות היו אנשים פשוטים במובן הטוב והמושלם של המושג. ׳מסעודה משדרות׳ ודאי היית מקבלת ׳שיירים׳ מכובדים מרבינו, על התנהגות בתמימות ופשיטות.
 
בא נאמר בעדינות וביושרה: עדיין לא נמצא המיקרוסקופ-הבינוקולרי המיוחל בהרי האטלס ואף ברדיוס הרחוק יותר, עמו חיפשו בזמנו היהודים המקומיים את הצופצ׳יק של הפנס דרכו יוכלו לראות את גודל חור המטבע שניתן או לא ניתן בקופת בית הכנסת המקומי...
 
בשונה מרבות מן הגלויות האחרות, לא הסגנון לא השפה ולא התרבות, וכמו בכל חברה ׳היתוכית׳ המנסה לכפוף ידים זה לזה, תמיד יהיה יותר חזק ופחות חזק, עלו התמורות בחלונה. על אף שבארץ הרבה פעמים החיקוי, לצערנו, עולה על המקור ולא תמיד לחיוב, כי מי שנולדת, הוא מי שתמות - נקודה.
 
לסיכום ביניים, רוצה לומר: המוסיקה המזרחית המושמעת בימים אלו על רבי נחמן ז״ל והמסביב לא מפתיע, תרבות הפנאי היחיד שכן מתנהלת במחננו זה איך שהוא המוזיקה, והיא בהחלט כלי הבעה (לפעמים) לתמורות פנימיות, תהליכים ורחשי לב כאלה ואחרים, והיא בהחלט כמו מנגנת ובקול רם, שיש אוריינטציה בלתי נפרדת, הולכת ומתחזקת, בסולם שבין רבי נחמן ז״ל ליהדות המזרח.
 
ג. מה שמאוד מאוד מפתיע, גם בגלל שזה היפוך הפרדיגמה המקובלת, זו היהדות החרדית ובעיקר החסידית בארצות הברית ״אשר אין בית אשר אין בו מת״ - בפראפרזה גסה כמובן.
 
יבול הביכורים של ׳שירי ההמנון׳ המגיע מהתפוח הגדול לכבוד ערב הנסיעה ההמונית לאומן, גם היא לא משהו משהו מבחינה אמנותית כרעותה, אך היא הנישה הפחות מעניינת בנושא, למרות שהוא בהחלט הכלי העממי הכמעט יחיד המביעה את רחשי העם מעל לראשיהם של קברניטי הציבוריות הרשמית הכאילו מהופקת, מול מגמות רוח וכוחות עולים שנושכים בבשרה. 
 
הפנס, איפה, מופנה הפעם לתפיסה הפנימית-רוחנית של רבי נחמן מברסלב ז״ל שבגינה - ובעיקר בגללה - הוא נרדף ונרמס בזמנו. למשל העובדה שרדפו את חסידיו ומסרו אותם לשלטונות כי... לא עבדו למחייתם! - אבסורד אחד מיני רבות, למביטים מהטריבונות של נרטיב החרדיות, שנים קדימה.
 
אחד ההיבטים היותר מרתקים בדמותו של רבי נחמן ז״ל, זו התכונה בה לא השלים עם רבות מן הנורמות החברתיות שהיו מקובלת בימיו, כמו למשל - וניקח רק פרומיל מארסנל כבד מאוד שעמם בא בטענות מול רבים וטובים - שיש מישהו חיצוני שיאמר לך מה חסרונך.
 
או אז הוא קרא לחסידיו לחפש את עצמם, את הנקודה שלהם. "לכו לשדות למסע פרטי של הישרדות וחיפוש" אמר להם, ומנגד באו אליו לוידוי על עוונות, מה שגרם לאינפלציה במסתלבטים. ממש לא כולם אהבו את זה, או: כולם כמעט לא אהבו את זה. עד היום, יש שחושבים שהמושג ׳התבודדות׳ הוא משהו מטורלל כזה, לאנשים תימהוניים ולא אפויים במאה אחוז.
 
ד. ונחזור למוסיקה. היום, כך נשמע מקטעי השירה של נכדיהם, של אלו שרדפוהו אז באירופה במאה ה-18/17 על תפיסתו השונה, המקורית והחדשנית (אף שאמר שלא ׳חידש׳ דרך אלא ׳רענן׳...) את היהדות - סליחה, ב...יהדות - יחי ההבדל!
 
שם מודים במלוא הפה ובשירה אידישאית אותנטית, בקצב פעמים מגוייר ופעמים בתהליכים..., שאם נפלת אז תקום, ולא צריך להמשיך להתגולל בקיא ובעצב, שגם מעט זה טוב ובוודאי עדיף מכלום, שאני היחיד שמכיר את עצמי יותר מכל אחד אחר בעולם, אז על מי ועל מה אני עושה פוזות?
 
ובכלל מה זה העולם?! כולה גשר צר וקצת מר, שאותו צריך רק לעבור, בקטנה אחי.
 
ה. אז כששרי ההיסטוריה והטריוויה ישאלו אתכם פעם "האם סוועראן או שפולי אלו חסידויות שעמדו בחוד החנית מול ברסלב ובית מדרשה בזמנו, או שמא זה בכלל סוג של וואן שמונה מקומות בצבע חאקי המיובא מצ׳כיה"... - תדעו מה להשיב.
 
כל שנותר זה לחייך מול חוקרי החסידות הציניקנים למיניהם, שדיברו בזמנו על ה׳טויטע חסידים׳ כדבר שהולך ונעלם כי אין להם רבי חי, ובעצם למפרע מתברר, שזה היה אחד הכובעים היותר מחודדים שהם טרפו אי פעם.
 
רבי נחמן ז״ל היה גאון ופורץ דרך לא רק בחיי הרוח כשלעצמם, אלא איש חזון שהבין בצורה הכי בהירה בנפש האדם - שאם להשאיר חותם, אז בלי יורש כמו שנהגו אז כולם, וכך זה יעבוד הכי רחוק. 
 
שוב הוא מתגלה כקורא התיגר הגדול על השיטות המסורתיות ומאידך כנותן האמון הגדול בחסידיו, ובאדם כאדם, והעיקר לא לזוז מהשולחן, מ׳השולחן ערוך׳, קו הנסיגה האחרון והיסוד המרכזי של היהודי.
 
ואת המנגינה שלו אי אפשר לעצור...!   שנה טובה לכל היהודים.