אאא

זוג בילה במתחם אירועים באחד מלילות 2010, אליו הגיעו עוד שלושה גברים ובחורה, בת זוגתו לשעבר של הגבר שכנראה בילה עם בת זוגו החדשה.

לייעוץ בתחום:

עורך דין פלילי

הארבעה יצאו והבחורה הייתה נסערת. מאוחר יותר נפגשו השישה  בצומת באזור. בשלב מסוים אחד הבחורים יצא מהרכב עם סכין. היתר יצאו גם הם, ובמקום החלו חילופי מהלומות. בסופן, הבחור עם הסכין דקר את הגבר שבילה עם החברה וזה נפטר מפצעיו באמבולנס.

לימים הדוקר הורשע ברצח בכוונה תחילה. הבחורה הנסערת הואשמה בעבירת אי מניעת פשע אך זוכתה. 

השניים הנוספים הורשעו בעבירות אחרות: האחד בגרימת מוות ברשלנות, סיוע לאחר מעשה ושיבוש הליכי משפט. השני בתקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה של ממש.

בימ"ש השלום גזר על השניים ששה חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסרים על תנאי, וכן קנס ופיצוי למשפחת המנוח.

ביהמ"ש הטיל על השניים עונש קל לאחר שהגיע למסקנה כי במהלך הנסיעה הרוצח לא סיפר על כוונותיו, למעט האמירה "אני אראה לו מה זה", והחל משלב היציאה מהרכב הדברים "קרו מהר מאד". כמו כן, נקבע כי שני הנאשמים ראו את הסכין לראשונה רק לאחר שיצא מהרכב. 

לאחרונה נדון ערעורם של השניים בביהמ"ש המחוזי.

המערער הראשון טען, בין היתר, כי הבחין בסכין רק אחרי כשחברו כבר עמד מול המנוח ולא יכול היה לצפות את הדקירות. הוא טען כי לא ידע את מטרת הנסיעה וחשב שהוא רק מסיע את חברו בחזרה אל ביתו.

המערער השני טען, בין היתר, כי לא ניסה לתקוף את המנוח אלא דחף אותו בתגובה לדחיפות שלו, כאקט של הגנה עצמית.

חובה מוגזמת

הנשיא יוסף אלוןהשופט יואל עדן והשופטת גילת שלו קיבלו את הערעור חלקית, וביטלו חלק גדול מן ההרשעות.

ביחס למערער הראשון, השופטים זיכו אותו מעבירת גרם מוות ברשלנות ומעבירת שיבוש מהלכי משפט (בגין זריקת הסכין בזמן שהסיע אותו, דבר שלדעתם לא היה שליטתו), והותירו רק את ההרשעה בעבירת סיוע לאחר מעשה (על כך שסייע לדוקר להימלט).

ביחס למערער השני, השופטים ביטלו את ההרשעה בתקיפה חמורה ובמקומה הרשיעו אותו בתקיפה סתם.

בהתאם, השופטים גזרו על השניים רק מאסרים על תנאי וביטלו את יתר העונשים.

השופט עדן, שכתב את פסק הדין, התעמק בפרטי המקרה והגיע למסקנה שהעובדות, כפי שתוארו על ידי בימ"ש השלום, לא מבססות הרשעה בגרימת מוות ברשלנות. השופט הקדיש דיון נרחב לעבירות השונות והיסוד הנפשי הנדרש לצורך הרשעה.

"אינני מוצא כי יש להטיל, במסגרת עבירת גרם מוות ברשלנות, את החובה על אדם להעמיד עצמו בסיכון של ממש, לצאת מיד את הרכב, ולנטרל את האוחז בסכין. הטלת חובה כאמור אינה בגדר דרישה סבירה למעשה אשר יהווה יציאת ידי חובת הזהירות, ככל שזו קיימת כלל. נזכיר, כי המערער 1 לא יצר את המצב, ולא פעל באופן שהקים עליו חובת זהירות", כתב השופט.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

גם לגבי המערער השני נכתבו דברים דומים. השופט השתכנע שהוא לא היה מודע בשום שלב לכוונתו של הדוקר לעשות את מה שעשה, ולא ראה את הסכין באף שלב. משכך, אין ראייה שהייתה "חבירה" לתקיפה ולגרימת התוצאה הטראגית.

  • ב"כ המערער 1: עו"ד א. שלו
  • ב"כ המערער 2: עו"ד ל. רוט-חזן
  • ב"כ המשיבה: פרקליטות מחוז דרום

עורכי דין דיני פלילי • לספק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין עזר מבורך עוסק במשפט פלילי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.