מקרים של פגיעה מ"אש כוחותינו" כואבים במיוחד. חיילים רבים נהרגו במהלך השנים בשל מקרים של טעות בזיהוי. משרד ההגנה הבריטי חשף לאחרונה חיישנים לבישים שנועדו לעקוב אחר מיקומם של לוחמים בשטח ולמנוע מקרים של אש דו-צדדית. המעבדה הטכנולוגית למדעי ההגנה הציגה את ה־DCCS, שיאפשרו למפקדי הכוחות לעקוב אחרי תנועת החיילים בלי להזדקק למכשיר GPS גדול ומגושם, ואף יספקו נתוני מיקום טובים.
היתרון של המערכת החדשה על פני ה-GPS, שהוא זקוק לשמיים נקיים כדי לקלוט בהצלחה את אותות הלוויין. התוצאה: לוחמים באזורים בנויים ובתוך מבנים נמצאים בסיכון ובעמדת נחיתות. בנוסף, ניתן לשבש אותות GPS, כך שגם אם התנאים בחוץ אופטימליים, אין ערובה לאיתור מדויק. המערכת החדשה מתיימרת לתת מענה לא רק לנושא איתור הכוחות אלא גם לזיהוי איומים, לשיפור ברמת הדיוק של היירי ולמתן מידע מפורט ומקיף למפקדי הכוחות.
DCCS היא מערכת מודולרית בקוד פתוח, המבוססת על ליבת GPS, מערכת ניווט פנימית, חיישני חום ואינפרא אדום, חיישנים מגנטיים, חיישנים אקוסטיים ורכיבים נוספים.
על פי הדיווח ב-ynet המערכת החדשה משתמשת במערכת ניווט פנימית, שפועלת כמו בסמארטפונים, עם חיישני תאוצה ועם מצפן, שיכולים לאתר את מיקומו של הלוחם ואת מהירותו על גבי נקודת הציון האחרונה שהתקבלה. באמצעות שילוב של חיישנים נוספים ובעזרת מצלמה המשולבת בקסדת הלוחם, היא מאתרת גם סימנים חזותיים כמו דלתות וחלונות, וכך מסוגלת לאתר חייל בדיוק רב יותר ואפילו בשלושה ממדים.
באמצעות שילוב של כל רכיבי המערכת יכולים מפקדי הכוחות לא רק לדעת היכן הלוחם נמצא, אלא גם לאן הנשק שלו מכוון. כך, למעשה, היא מסוגלת להבחין במצב שבו הנשק מכוון לעבר כוחות ידידותיים ולמנוע תקרית שעלולה להסתיים בירי דו־צדדי.
"בחנו רכיבים מ־252 טכנולוגיות שונות לפני שבחרנו את הנכונים ביותר עבורנו, והפכנו אותם למערכת משולבת אחת", אומר מארק קולמן, ראש צוות הפיתוח. לדבריו, המערכת תוכל לשמש גם תחומים "אזרחיים" רבים כמו רכבים אוטונומיים, יחידות חילוץ והצלה בתוך מבנים, או חילוץ כורים מתחת לאדמה.