אפתח את דבריי ב"גילוי נאות", לכותבת הטור יש נגיעה אישית למאמר, היות והשנה לראשונה בעלי ובניי נסעו לאומן לראש השנה, וכן, כמה מבני משפחתי הינם חסידי ברסלב שנוסעים בכל שנה (כשמתאפשר להם) לחגוג את ראש השנה באומן..
ארחיב מעט את הגילוי נאות,
בעלי מגיע מחסידות שהיא אנטיתזה מוחלטת לחסידות ברסלב ולפסטיבל אומן. איך אכתוב זאת בעדינות... הוא לא מחסידי הנוסעים ואידך זיל גמור.. אך למרות זאת הוא נענה לבקשותיו של בכורנו לחוות לפחות פעם אחת את "אומן אומן ראש השנה".
אחרי שהבעתי את הגילוי נאות בהרחבה. ארשה לעצמי לכתוב מהמקום הזה..
אינני באה לכתוב על החוויה הרוחנית של אלו שזוכים לה, וגם לא לכתוב על מה נכון ע"פ הלכה ומהיכן התפילות מתקבלות טוב יותר ויפה יותר..
וגם לא לחקור או ללעוג חלילה על החומר האנושי המגוון הזה.. מזה ידענו שובע בימים האחרונים, אינסוף מאמרים ודעות שכל אחת מהם, מנקודת מבטו היא היא הנכונה והצודקת.
אני רוצה דווקא לדבר עלינו. וכן, אני מכלילה גם את עצמי בתוך זה, עד השנה..
אני רוצה לכתוב על יפייפי הנפש שכל מה שהם יודעים על אומן זה רק דרך צד שלישי, ותחת כל עץ רענן ומדיה פנויה הם מאבחנים בידענות מופלגת את כל הנוסעים ללא יוצא מן הכלל בכל מיני כינויים ושמות. ומייחסים להם תכונות אישיות וחטאים מחטאים שונים.
ומודה, שרק כאשר אני נוגעת בדבר, אני יכולה לומר בפה מלא. כן. מן הסתם גם אני חטאתי בזה.
זה כל כך מכוער...
זה כל כך מתנשא..
זה כל כך פטרוני...
זה כל כך לא מה שחונכנו עליו..
זה כל כך מכליל...
איך יכול להיות שכאשר משהו לא מספיק אסתטי לנו בעין או לא כוס התה שלנו, אנחנו מרשים לעצמנו להיות במקום השופט היודע כל. איך קורה לאנשים חכמים ונבונים שמחשיבים עצמם לאינטליגנטים ומכילים בסובלנות כל מיני תופעות וחברות אוניברסליות, דווקא כשזה נוגע למקום קרוב מידי, פתאום הם הופכים את עורם ופוסלים ומזלזלים בשאט נפש בהכללה גסה ציבור עצום של אלפים רבים?!
כן. נכון. אי אפשר להתעלם מהצבעוניות ומחלק מהתופעות שמצטלמות כל כך טוב (או שלא...), אבל ההכללה הזו על לפחות (!!) 50% של אנשים נורמטיביים ע"פ אמות מידה של לפחות חלק מהכותבים. חוטאת למוסר.
אז דווקא בימי משפט בהם אנו זקוקים לכל קורטוב של מידת הרחמים.
אני אומרת בקול, הומור זו לא מילה גסה, אך הרהורי מחשבה שנייה בטרם נזלזל או נעלוב בהכללה גסה, בכל עניין שהוא, זו מידה נעלה ומתבקשת!
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּדִבּוּר פֶּה:
עַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּזָדון וּבִשְׁגָגָה:
וְעַל כֻּלָּם אֱלוהַּ סְלִיחות, סְלַח לָנוּ, מְחַל לָנוּ, כַּפֶּר לָנוּ:
"לבקר אחרים, ולתת להם את ההרגשה שאינם רצויים - זאת יכול כל אחד לעשות. אך לרומם את רוחם ולהעניק להם הרגשה טובה - לכך דרושים כשרון מיוחד והשקעת מאמץ" (רבי נחמן מברסלב).
גמר חתימה טובה!