אאא

המקרה העצוב התרחש בבית משותף בחיפה. בכל דירה גרות משפחות מורחבות. התובע הגיש באמצעות עוה"ד יריב רז, תביעה לפיצויים בבימ"ש השלום בחיפה נגד בעליו של הכלב, בעקבות שני אירועים בהם ננשך כלבו, ג'ק – כלב מעורב קטן – על ידי כלבם של השכנים – פיטבול מסוכן העונה לשם צ'אן.    

לייעוץ בתחום:

עורך דין דיני נזיקין

האירוע הראשון התרחש ב-2011 כאשר צ'אן נשך את ג'ק ופצע אותו קלות, אולם הדיון התמקד באירוע השני והחמור יותר, שהתרחש ב-2014, והסתיים בקטיעת רגלו של ג'ק המסכן.

אשתו של התובע, שהייתה נסערת בבית המשפט, סיפרה כי יצאה לטיול היומי עם ג'ק, וכשעברה ליד דירתו של הנתבע שמעה את צ'אן נובח ומגרד בדלת, וחשה סכנה. בשלב זה פתחה אשתו של הנתבע את הדלת כדי לדבר עם בתה שהייתה בחדר המדרגות, ואז הגיע השנייה הקטלנית – צ'אן התפרץ לחדר המדרגות, זינק לעבר ג'ק והחל לנשוך אותו בפראות ופשוט קרע ממנו את בשרו.

מנגד, הנתבע טען שאינו הבעלים של הכלב, אלא אביו, כך שאין למעשה עילת תביעה נגדו.

בנוסף, הוא טען שלא היה בארץ במועד האירוע. לגופו של עניין, לגרסת ההגנה, אשתו של הנתבע סיפרה סיפור אחר. היא טענה כי ג'ק למעשה רץ לתוך ביתם, תוך שהוא מפיל את בתה. בעקבות הרעש שנוצר הגיע צ'אן והכלבים החלו להתקוטט בתוך הבית.

לדבריה, ג'ק הוא שנשך את צ'אן, וכן את אותה ואת חמה (אביו של הנתבע המתגורר איתם).

הכתובת הייתה על הקיר

השופט אורי גולדקורן קבע כי הנתבע הוא הבעלים של צ'אן, בהיותו בעל הדירה בה הוא מתגורר. "בהתאם לחוק הפיקוח, בעליו של כלב הינו גם מי שמחזיק בו דרך קבע", הבהיר השופט.

באופן כללי, השופט הסביר שבכל הקשור לנזקי גוף הנגרמים על ידי כלבים, בתי המשפט קבעו כי בעלי הכלבים נושאים ב"אחריות חמורה" ו"כמעט מוחלטת".

במקרה הנדון, השופט קיבל את גרסת התביעה וקבע כי ג'ק הותקף בחדר המדרגות. בהקשר זה השופט ציין כי גרסת אשתו של התובע נתמכה בעדותו של אחיו של התובע, שיצא מהדירה בעקבות המהומה, בעוד שהנתבע לא הביא לעדות את בתו שנכחה במקום, דבר שפועל לחובתו.

יתרה מכך, השופט הסביר שגם אם היה משתכנע שג'ק נכנס לביתו של הנתבע, בכל מקרה הוא היה פוסק לטובת התובע, שכן לא הוכח כי הייתה התגרות או תקיפה כלשהי מצדו של ג'ק, לפני התגרה שהחלה בין הכלבים. השופט השתכנע שאשתו ואביו של הנתבע ננשכו רק בשלב מאוחר יותר, כשניסו להפריד בין הכלבים.  

השופט אף קבע כי העובדה שהנתבע שהה בחו"ל לא מסירה ממנו את האחריות למעשי כלבו, שכן ניתן לראות בבני משפחתו המתגוררים באותה דירה כשלוחיו – כלומר הוא נושא ב"אחריות שילוחית".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

"היה מצופה מהנתבע לדעת שכלבו הינו מסוכן ומועד לגרום נזק", סיכם השופט. בעניין זה השופט הבהיר כי כלבו של הנתבע מוגדר כ"כלב מסוכן", ועל כן החוק מחייב שלא לשחרר אותו ללא מחסום וללא רצועה, כפי שאשתו של הנתבע עשתה כשהחזיקה את דלת הבית פתוחה במשך זמן מה, כאשר שוחחה עם בתה.

לפיכך, השופט חייב את הנתבע בפיצויים בסך כ-9,000 שקל, עבור הוצאות רפואיות ועוגמת נפש, וכן שכ"ט עו"ד בסך 2,000 שקל.

עורכי דין דיני נזקי גוף • לפסק הדין לחץ כאן

הכותבים: מערכת פסק דין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.