אאא

עיריית ירושלים תבעה קבלן בניין ירושלמי ידוע על עסקת נדל"ן שנרקמה ביניהם, לטענתה, בשנת 1969. הקבלן, כבן 87 היום, טען כי העסקה מעולם לא התגבשה לכדי הסכם מחייב, וכך החל הליך משפטי סבוך שארך למעלה משנתיים.

מתקשה לאכוף את הסכם המכר?

עורך דין מקרקעין

הכל החל זמן קצר אחרי מלחמת ששת הימים. העירייה ביקשה לאחסן ציוד חירום של מד"א בבניין של הנתבע בירושלים, אך לאחר שהתברר כי אין לה תקציב לשלם עבורו, היא הציעה לקבלן "סחר חליפין" שבמסגרתו היא תעניק לו זכויות בנייה בפרויקט אחר.

הקבלן הסכים עקרונית אך הציב תנאי נוסף – שהעירייה תבטל הליכים פליליים שנקטה נגדו בגין בנייה לא חוקית.

הקבלן מסר לעירייה את מפתחות המחסן עוד לפני שגובש הסכם סופי והיא השתמשה בו עד שנת 2005. ב-2008 הוא מכר את המחסן לאדם פרטי.

6 שנים לאחר מכן, העירייה הגישה נגדו תביעה של כ-1.5 מיליון שקל בטענה שהמחסן עבר לבעלותה והקבלן מכר אותו תוך הפרת ההסכם מולה.

הקבלן טען כי בינו לבין העירייה מעולם לא נכרת הסכם מחייב משום שהעירייה לא העניקה לו זכויות בנייה ולא ביטלה את ההליכים נגדו כפי שהתחייבה.

הוא טען בנוסף כי לאורך כל הדרך התנגד להעביר את זכויות הבעלות במחסן לעירייה, ומכל מקום, גם אם נכרת הסכם, התביעה כבר התיישנה. עוד נטען כי מדובר בהסכם לא חוקי שאין לאכוף אותו.

העירייה טענה מנגד כי יש למנות את תקופת ההתיישנות מיום מכירת הנכס ב-2008. הנתבע השיב כי כבר ב-1970 הודיע לתובעת כי אינו מוכן להעביר את רישום הזכויות בנכס על שמה, וזה המועד שממנו צריך לספור את תקופת ההתיישנות.

עיקשות שלא מגובה בראיות

"התעקשות העירייה לתבוע אכיפת הסכם אשר נטען כי נכרת לפני כארבעים ושבע שנה, בעוד שאין לגבי כריתתו הנטענת ראיות, בעוד שאין ברשות העירייה ראיות להוכיח כי שילמה את 'התמורה' ובעוד שמדובר בהסכם שאינו חוקי, מעלה לא מעט תמיהות", כתבה השופטת בר אשר צבן בפסק דין שדחה את תביעת העירייה על כל טענותיה.

השופטת בחנה טענה טענה ומצאה כי הצדק עם הנתבע. בסוגיית ההתיישנות נקבע כי גם בהנחה שבאמת גובש הסכם מכר בסביבות 1969-1970, תקופת ההתיישנות חלפה כבר לפני כ-20 שנה.

כבר ב-1970 הייתה העירייה מודעת לסירובו של הנתבע להעביר לה את הזכויות במחסן, ובהתאם, תקופת ההתיישנות חלפה לכל המאוחר ב-1995.

מכל מקום, לפי השופטת העירייה לא הוכיחה שנכרת בינה לבין הנתבע הסכם מחייב.

"קיומו של הסכם מחייב מותנה, בראש ובראשונה, בכך שיהיה בו כדי להעיד על מפגש רצונות בין הצדדים להתקשר בהסכם מסוים ומחייב", כתבה השופטת וקבעה כי "מפגש רצונות" לא היה כאן, משום שהעירייה לא עמדה בתנאים שהציב הנתבע.

מעבר לכך, הסכם שבו רשות מתחייבת להעביר זכויות בנייה ולבטל הליכים פליליים בתמורה לזכויות במקרקעין הוא אכן לא חוקי.  

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

בסיכומו של עניין התביעה נדחתה והעירייה חויבה ב-30,000 שקל שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

  • ב"כ התובעת: עו"ד טל יקר
  • ב"כ הנתבע: עו"ד יצחק הניג

עורכי דין דיני מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין איתן צנעני עוסק בדיני מקרקעין

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.