אאא

באוגוסט 2014 נפתח כנגד לקוחת הבנק תיק הוצאה לפועל בסך של כ-168,000 שקל בשל 22 שיקים שחזרו.

לייעוץ בתחום:

עורך דין הוצאה לפועל

ארבעה חודשים לאחר מכן הוטל עיקול על "כלל נכסי החייבת" בבנק למשך 3 חודשים. בהמשך ניתן צו למימוש העיקול.

בתשובה לצו הבנק הודיע כי אין לו כספים להעביר לתיק שכן חשבון הלקוחה (החייבת) נמצא ביתרת חובה.

הבנק הציג תדפיסים שהראו כי אכן החשבון היה כל העת ביתרת חובה של כ-36,000 שקל. עם זאת, פירוט התנועות בחשבון הציג "פעילות ערה ביותר" וסכומים משמעותיים הופקדו בחשבון הלקוחה ונמשכו ממנו במהלך תקופת העיקול.

ביולי 2015 הזוכה ביקשה מההוצאה לפועל לחייב את הבנק בכ-68,000 שקל – סכום הכספים שהופקדו בחשבון הלקוחה-החייבת לאחר הטלת צו העיקול.

הבנק טען כי על פי הפסיקה (הלכת אלתית) כל עוד חשבון הלקוח הוא בחובה אין בידי הבנק  כספים שהנושה יכול לעקל. הוא הוסיף כי לא ניתן לבודד את פעולת הזיכוי בחשבון והיתרה הסופית היא הקובעת.

הזוכה השיבה כי הפסיקה עליה מסתמך הבנק ארכאית והוא פעל "בחוסר תום לב". לדבריה, מרגע הטלת העיקול היה על הבנק לצמצם מיד את מסגרת האשראי באופן שכל סכום שנקלט בחשבון ושלא הקטין את החוב לבנק, היה צריך להיות מעוקל.

היא הוסיפה כי הכנסת כספים לחשבון וביצוע תשלומים תוך התעלמות מצו העיקול מהווים  ביזוי הצו ופגיעה באמון הציבור במערכת המשפטית.

צל כבד

הרשם דניאל דמביץ מלשכת ההוצאה לפועל בירושלים הבהיר כי הלכת אלתית חלה כאשר העיקול מוטל על "נכס מסוים". במקרה זה, העיקול הוטל על כלל נכסי החייבת בבנק והיה מיועד "לתפוס הכל".

הרשם הבהיר כי מרגע שהוטל העיקול על כלל נכסי הלקוחה – יש "נכסים" ברי עיקול גם אם החשבון מצוי ביתרה שלילית.

הרשם הסביר כי כאשר חשבון של לקוח נמצא ביתרה שלילית יש לבנק שיקול דעת רחב באשר לפעולות אותן הלקוח יכול לבצע. כך, הוא יכול לפעול כנושה ולמנוע מהלקוח למשוך כספים עד לסגירת החוב או שהוא יכול להמשיך לראות בלקוח כבעל זכויות תוך הגדלת האשראי.

הרשם הדגיש כי באופן טבעי זכותו של הבנק כנושה קודמת לזכותו של מעקל ולכן "ספיגת כספים" שמכניס הלקוח לצורך צמצום המינוס היא התנהלות תקינה.

עם זאת, הבנק לא היה רשאי לכבד התחייבויות חדשות של הלקוחה כלפי צדדים שלישיים, כפי שנעשה במקרה זה.

לדברי הרשם, כאשר הלקוחה המשיכה את הפעילות בחשבונה לאחר שהוטל צו עיקול, כלומר הפקידה כספים ו"כיסתה" באמצעותם התחייבויות חדשות, מוטל "צל כבד ביותר" על תום לבו של הבנק.

הרשם הדגיש כי "גם אם צילום מצב רגעי בעת קבלת צו עיקול יכול להסתכם בדיווח כי אין כספים לעיקול נוכח יתרה שלילית בחשבון, הרי שאין דרך לראות התנהלות ענפה בחשבון גם אם הוא כל העת ביתרה שלילית כ"כלום", כמצב שבו החייב הוא חסר זכויות כלכליות".

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

לפיכך חייב השופט את הבנק לשלם לזוכה את כל הסכומים ששולמו מחשבונה "לצדדים רחוקים" ובסך הכל כ-37,400 שקל, בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות של 5,000 שקל.

  • ב"כ הזוכה: עו"ד ארז אלקיים
  • ב"כ הבנק: לא צוין

עורכי דין דיני הוצאה לפועל • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין קובי כשדי ממשרד כשדי-בראל עוסק בהוצאה לפועל

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.