אאא

במאי 2012 נפטר אדם שסבל מסכיזופרניה, בגיל 52. הוא הותיר צוואה בכתב יד מ-1990 בה הוריש את דירתו בגבעת שמואל לחבר קרוב. עוד נכתב בצוואה כי 30,000 שקל מחשבונו בבנק הפועלים יימסרו לחבר אחר, כסף שנמצא בבנק הבינלאומי יימסר לאגודה למלחמה בסרטן ויתר הכספים יחולקו לפי קביעת בית המשפט.

לייעוץ בתחום:

עורך דין ירושות וצוואות

מספר חודשים לאחר מותו, החבר שירש את הדירה הגיש בקשה לקיום הצוואה לבית המשפט למשפחה בפתח תקווה.

אחותו של המנוח הגישה התנגדות וביקשה לרשת את אחיה כיורשת יחידה (הוריהם נפטרו ולמנוח לא היו ילדים).

היא טענה כי הצוואה מזויפת ולא מדובר בכתב ידו של אחיה. כמו כן לדבריה, אחיה סבל ממחלת נפש קשה והיה גם מסומם ואלכוהוליסט ולכן לא כשיר לערוך את הצוואה.

היא הוסיפה כי המשיב השפיע על אחיה לערוך את הצוואה לטובתו וגם היה מעורב בעריכתה. לדבריה, בשל מצבו הנפשי אחיה פיתח בו תלות עד יום מותו והמשיב ניצל את הפחדים והחרדות מהן סבל כדי שיוריש לו את הדירה בניגוד לרצונו.

האחות הדגישה כי המנוח אושפז בבתי חולים לחולי נפש, היה "תלותי וחסר כל יכולת לעשות פעולות לטובת עצמו" והוכר כנכה 100%.

המשיב הסביר מנגד כי בינו לבין המנוח היה קשר קרוב מאז שירותם הצבאי. לדבריו, ב-1989 המנוח ביקש ממנו לגור עמו בדירה לנוכח חברותם וכי לא רצה לגור לבדו. לעומת זאת, טען המשיב, בין המנוח לבין אחותו לא שררו יחסים טובים כלל.

המשיב הכחיש כי היה מעורב באופן כלשהו בעריכת הצוואה וסיפר כי נודע לו עליה רק לאחר שנכתבה והופקדה בבית המשפט. הוא הודה כי המנוח סבל מבעיות נפשיות אך טען כי בדרך כלל בחיי היום יום הוא תפקד כרגיל.

מערכת יחסים עכורה

השופטת אילת גולן-תבורי מינתה מומחה לכתב יד שקבע כי "קרוב לוודאי" שהמנוח כתב את הצוואה ואין במסמך סימנים מיוחדים למתח או בלבול. השופטת אימצה את חוות דעתו ודחתה את טענת האחות כי הצוואה זויפה.

השופטת גם אימצה את מסקנותיו של מומחה רפואי נוסף שמונה לבחינת מסוגלותו הנפשית והקוגניטיבית של המנוח לערוך את הצוואה. המומחה קבע כי מחלת הסכיזופרניה לא שוללת אוטומטית כשירות משפטית, ויש בה "תקופות" שונות. לדבריו, המסמכים הרפואיים בסמוך למועד עריכת הצוואה לא מגלים סימנים לכך שהמנוח לא היה כשיר להבין את הצוואה שכתב.

גם טענתה של האחות להשפעה בלתי הוגנת נדחתה. השופטת ציינה כי מחומר הראיות עלה שהמנוח לא היה מבודד מהעולם או תלוי בלעדית במשיב. להתרשמותה, בין המשיב לבין המנוח היו יחסים קרובים מאוד ולעומת זאת, מערכת יחסיו עם אחותו הייתה עכורה. עוד לדבריה, לא הובאה "בדל ראיה" לכך שהמשיב היה מעורב בעריכת הצוואה.

לפיכך דחתה השופטת את ההתנגדות והורתה על קיום הצוואה. עם זאת, השופטת ציינה כי במסגרת ההליך התברר כי למנוח היה חשבון בנק נוסף ובו 800,000 שקל. לנוכח הסעיף בצוואה המותיר לבית המשפט שיקול דעת מה לעשות בסכום – קבעה השופטת כי הכסף יעבור לידי האחות. 

האחות חויבה בהוצאות ושכ"ט של 48,000 שקל.

  • שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

עורכי דין דיני צוואות • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין אורי ח. פיינטוך עוסק בירושות וצוואות

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.