אאא

בית הדין הארצי לעבודה קבעה לאחרונה: "רשת הגנים של אגודת ישראל מסרבת להפנים את פסקי הדין ונוהגת בעזות מצח". הדברים הקשים נאמרים בפסק דין שדחה בעיקרו את ערעורה של הרשת על פסק דינו של בית הדין האיזורי בתל אביב, בהליכים הנמשכים מזה קרוב ל-15 שנה בין הרשת לבין 16 גננות ותיקות שפיטרה במסגרת תכנית הבראה ישנה.

תחילה קבע בית הדין, כי פיטורים אלו היו בלתי חוקיים - גם משום שהיוו אפליה מחמת גיל וגם משום שלא קדמו להם שימועים. גם בג"ץ וגם בית הדין לעבודה כבר דחו את ערעורה של הרשת על פסק הדין, ולאחר מכן פסק בית הדין האזורי את הסכום שתקבל כל גננת בשל פיטוריה.

סך כל הסכום אותו חויבה הרשת לשלם עמד על קרוב לארבע מיליון שקלים, שמגלמים פיצוי של 50,000 ש"ח לכל אחת מן הגננות, זכויות פרטניים והפרשי שכר. כמו כן, חויבה הרשת לשלם הוצאות בסך 380,000 שקל.

"הרשת 'מתקשה להפנים' את החלטות בית הדין ולפעול על פיהן", כותבת השופטת לאה גליקסמן בפסק הדין. "למרבה הצער, דפוס זה חוזר גם בהתייחסות הרשת לקביעות החלוטות, והרשת ממאנת לקבלן. כך, הרשת העלתה הן בבית הדין האזורי והן בבית דין זה טענות שונות, בחלקן טענות חדשות המהוות הרחבת חזית, במטרה לשנות או לרוקן מתוכן אופרטיבי את הקביעות החלוטות בפסק הדין בערעור".

כנימוק לקביעת הפיצוי לגננות, אומרת גליקסמן: "הפגמים שנפלו בהתנהלות הרשת חמורים במיוחד. הן ההחלטה בשנת 2003 והן ההחלטה בשנת 2007 על פיטורי המשיבות, כמו גם ההחלטה על הפחתת שכרן, היו נגועות בהפליה חמורה מטעמי גיל, עת המשיבות נדרשו לשאת בנטל של תוכנית ההבראה באופן לא שוויוני ומפלה, ביחס לעובדות הרשת הצעירות מהן בגילן ובוותקן, כך שגננות צעירות מהן בגילן ובוותקן נשאו רק בקיצוץ של 10% משכרן, וגם זאת לתקופה זמנית, ושכרן עלה על שכרן של המשיבות".

והיא ממשיכה: "המשיבות פוטרו בגיל מבוגר, עת סיכוייהן למצוא עבודה חלופית היו נמוכים ביותר; בקופת הפיצויים אפילו לא היו די כספים לתשלום פיצויי פיטורים למשיבות, שכן היו בה 20% מהתחייבות הרשת לפיצויי פיטורים. התנהלות הרשת כלפי המשיבות הייתה פוגענית, עת הרשת נקטה כלפי המשיבות צעדים חד-צדדיים, ללא שימוע, תוך התעלמות מוחלטת מתרומתן רבת השנים לרשת ומנסיבותיהן האישיות, ותוך הפרה חוזרת ונשנית של החלטות בית הדין וניסיונות 'לעוקפן', באופן שאילץ את המשיבות לאורך כל התקופה לנקוט הליכים רבים רק כדי לאכוף את החלטותיו של בית הדין".

בהתייחס לטענת בעלי הרשת כי לא היה מקום לפסוק לגננות את הפיצוי משום שהמשיכו בעבודתן, עונה בית הדין: "טענה זו נגועה בעזות מצח, נוכח התנהלותה של הרשת - הפרה בוטה חוזרת ונשנית של החלטות בית הדין, תוך נקיטת צעדים חד-צדדיים שתכליתם לעקוף את החלטות בית הדין ולרוקנן מתוכן, כך שהמשיבות נאלצו לנקוט שוב ושוב הליכים משפטיים הן בבית הדין והן בהוצאה לפועל למימוש החלטות בית הדין. יתר על כן. גם לאחר שניתן פסק הדין בערעור לא הפנימה הרשת את קביעות בית הדין בדבר חומרת התנהלותה, ולא נקטה בצעדים לתיקון הפגיעה בזכותן של המשיבות לשוויון".

עם כל זאת, בית הדין הארצי הקטין את פיצויי הפיטורים שיקבלו הגננות מ-180 אחוזים ל-80, והורה לבית הדין האיזורי לחשב מחדש את הפרשי השכר בשיעור 25 אחוזים שנפסקו לטובת הגננות. הרשת גם תשלם הוצאות נוספות בסך 120,000 שקל.