אאא

 

בפרשת נח שקראנו בשבת שעברה כתוב: 'ותשחת הארץ לפני האלקים ותמלא הארץ חמס'. רש"י מבאר: ותשחת - לשון ערוה ועבודה זרה, כמו פן תשחיתון, כי השחית כל בשר". כל הארץ היתה מלאה ערוה.

ובפסוק הבא: 'וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ', ומבאר רש"י: "אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן". חומרת השחתת הערוה הייתה כל כך חמורה שאפי' חיות בהמות ועופות הושפעו והיו נזקקים לשאינם מינם.

ואם לא די בכך, הנה התדרדר המצב עד כדי כך שאפילו האדמה עצמה השחיתה, וכמו שאמר הקב"ה לנח: 'והנני משחיתם את הארץ' ומבאר רש"י בפירוש שני: "עם הארץ, שאף ג' טפחים של עומק המחרישה נימוחו ונטשטשו". במבול היה צריך להוריד מכל פני שטח כדור הארץ ג' טפחים. ובאמת מבארים חז"ל, שלא רק בני האדם והבהמות וחיות ועופות השחיתו, אלא גם הצמחים השחיתו, וכמו שמובא שהיה אדם זורע חיטה והייתה האדמה מצמיחה שעורה, כך שכביכול גם האדמה זינתה.

והנה הקב"ה פונה לנח ואומר לו: 'קץ כל בשר בא לפניי כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ'. ומבאר רש"י: "כל מקום שאתה מוצא זנות, אנדרלמוסיא באה לעולם והורגת טובים ורעים". וממה שמביאים חז"ל שגזר דינם לא נחתם אלא על הגזל - כמו שכתוב "כי מלאה הארץ חמס" - משמע שנענשו על שני חטאים גדולים, האחד על שחיתות ערוה (וע"ז) והשני על הגזל.

הסבר לגורם ההתדרדרות של דור המבול

ויש להבין, איך קרה שהעולם הגיע לכזו מדרגת שחיתות שהשפיעה אפילו על חיות בהמות ועופות, והרי ידוע שֶׁלַּחַיּוֹת אין כח בחירה ואיך הגיעו לכזאת שפל מדרגה?

בספרים מובא ביאור נפלא על כך, ומבארם רבי אליהו לאפיאן זצ"ל ב"לב אליהו" על פי סיפור שהוא מספר, שהוא ביקר פעם בעיירה אחת קטנה בפולין ובה שכן בית חולים ישן ומפורסם בן מאה שנה בנוי כולו מעץ, ובמהלך מאת שנות קיומו היו - בשעת הצורך - כל תושבי הארץ מתאשפזים בו, ובו הועסקו טובי הרופאים והמנתחים לכל המחלות. והנה, כעבור מאה שנה המקום התחיל להתיישן, והחלה בו תופעה מוזרה, שהחולים שיצאו ממנו לאחר שהבריאו ממחלתם, דבקה בהם מחלה אחרת. תופעה מדאיגה זאת אילצה את ההנהלה ואת הרופאים לחקור ולברר כיצד הגיע בית החולים למצב כזה, ולא הגיעו לידי מסקנא ברורה לתופעה המוזרה. בצר להם, שלחו לטובי הרופאים שבעיר הגדולה וורשה בקשה לבוא לבחון את המקום ולהביע את דעתם. נענו מיטב הפרופסורים הגדולים מוורשה לבקשה והגיעו לראות את בית החולים ולהתרשם מבפנים. העניין עורר את סקרנותם של רבים והתפרסם בכל האזור, ומהר מאוד היתה תעלומת בית החולים לשיחת היום עד שתפסה כותרות ראשיות בכל העיתונים ומהדורות החדשות של המדינה והעולם. והנה, אחרי כשבועיים נערכה מסיבת עיתונאים גדולה ופרסמה הנהלת בית החולים את מסקנת החוקרים המיוחדים ואת ההחלטה של מה יעלה בגורלו של בית החולים הותיק. ההחלטה היתה, שאין כל בררה ואין מנוס מלהשמיד את בית החולים טוטאלית. והסיבה, כך אמרו, הרי ידוע שהעולם כולו מלא חיידקים, ומהם יש הגורמים למחלות שונות, וכיון שבית החולים הזה היה בנוי מעץ, נספגו בו חיידקים של מחלות, וברבות השנים התרבו אותם חיידקים במקום מושבם בעצי המבנה עד כדי כך שמילאו את העצים "עד אפס מקום", וכשהיו מגיעים חולים שונים עם חיידקים חדשים, היו נכנסים החיידקים החדשים לעצי הקירות ו"דוחפים" מתוכם - מדוחק ומחוסר מקום - חיידקים קודמים שדבקו כבר בעצי המבנה מחולים קודמים, כך שלמרות שהבריאו אותם חולים מהמחלה שלהם חזרו ונדבקו בחיידקים חדשים וכך החלה מפעמת בהם מחלה חדשה.

לכן אמרו שהפתרון היחיד הוא לשרוף כליל את הבניין וגם להוציא את השאריות שלו מחוץ לעיר שמא נשאר בו איזה חיידק שיזיק.

ועלינו להתבונן ולהבין, שכשם שיש חיידקים של רפואה שמרפאים בהם מחלות ולעומתם יש חיידקי מחלות שמזיקים בני אדם, כך ישנם חיידקים רוחניים בעולם שמשתנים לפי מעשי האדם. אם אדם עושה מצוה, חיידקים אלו הופכים לחיידקי רפואה של קדושה שנדבקים באדם ומרוממים אותו, ומאידך אם אדם עושה עברה, נדבקים בו חיידקים רוחניים שליליים שמזיקים ומטמאים את האדם ומורידים אותו לשאול תחתיות.

וזה, מסביר הגר"א לאפיאן זצ"ל, מה שקרה בדור המבול. הנה יש לשים לב, שבשום מקום לא מצאנו שהקב"ה כביכול מגיע למצב שבגלל שאנשים עושים עברות צריכים להכחידם במבול.

לכן, אומר ה"לב אליהו" זהו מה שכתוב: "מצוה גוררת מצוה ועברה גוררת עברה", משום שכשאדם עושה מצוה, הוא בורא סביבו חיידקים שמטהרים ומקדשים את האדם וממילא הוא מתמלא ברוח של קדושה הממריצה אותו בעשיית עוד מצוות, ואילו אם אדם עושה ח"ו עברה, הוא נדבק בחיידקים של טומאה שסוחבים אותו לעשיית עוד עברות.

ולכן, בני דור המבול, שכל כך הרבו בו בעברות ובחטאים של זנות ועריות, יצרו סביבם מערכת של חיידקים רוחניים שליליים וטמאים של עברות שכל כך התרבו והתעבו עד שמילאו את אויר העולם בטומאה כזאת שדבקה אפילו בחיות בהמות ועופות שאין להם כח בחירה, ולא עוד אלא אפילו על האדמה בעצמה.

לכך, לא היתה אפשרות להתפטר מהטומאה שהיתה בעולם אלא על ידי טיהור מוחלט של כל העולם כולו, ולעשות מבול שיכלה את כל החי אשר על פני האדמה ואף את האדמה בעצמה בעומק של ג' טפחים.

שבחו של נח

ולפי זה ניתן להבין מדוע התורה כל כך משבחת את נוח שהוא "איש צדיק, תמים, את האלקים התהלך נח", מכיון שהוא הצליח לשמור על דרך ישרה למרות שבדורו כל העולם כולו ניזוק ואפילו חיות בהמות ועופות נטולי כח הבחירה ואף האדמה בעצמה.

ולא עוד, אלא אפילו שהיתה טענה על נח מדוע הוא לא התפלל להשיב את בני דורו לאבינו שבשמים, מכל מקום המעלה שלו של שמירתו בדרך קדושה וטהורה בכזה דור לא פחתה. מה עוד, שאפשר להבין שמה שגרם לנח להמנע מלהשפיע על בני דורו היה משום שהוא היה עלול להדבק מהם אפילו נגד רצונו בגלל עוצמת הטומאה שבקעה מכל פינה.

וזה כל העניין של התבה, שכן הקב"ה לא היה צריך לעשות מבול ותבה בשביל למחוק את אותו הדור כי דרכים רבים אינספור יש לפניו יתברך, ואם כן למה היה צריך לעשות מבול ותבה (שבנייתה נמשכה מאה עשרים שנה) דוקא? מה עוד שלפי כל ההסתברויות לא היה בכח התבה באופן טבעי להציל מפני מי המבול! אלא ודאי שהכל היה סמלי גרידא, ושהתבה היתה כביכול "קופסת הוואקום" שהגנה על ההשפעה השלילית שמילאה את האויר של אותו הדור.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

השפעת השליליות שבכל מקום

ידוע שצדיקים לפעמים נוסעים ממקום למקום ונכנסים לאכסניות, לבתי מלון ולבתי הארחה, ומייד בהכנסם לחדר המיועד להם מבקשים לעבור לחדר אחר. והטעם לכך הוא, משום שהברומטר הרוחני שלהם כל כך עדין ורגיש שיכלו לחוש ברף אוירת הטומאה ששרתה בכל מקום, והיו מסוגלים להרגיש באוירה חמורה כזו או אחרת שנעשתה בחדר מסוים באופן שאם יכנסו לשם ידבק בהם חיידק כזה שעלול להשפיע עליהם חלילה.

ואמנם נכון הדבר שתכונה זו היתה רק אצל צדיקים גמורים וקדושי עליון, אבל האמת היא שגם כל אחד ואחד מאתנו מסוגל לזה, והראיה שכשמסתובבים במקומות מסויימים, בין אם זה ברחבי העולם או אפילו (לצערנו) ברחבי הארץ - עלולים להרגיש הרגשה רעה ולא טובה על כך שמדרגות מסויימות אליהן הוא הגיע בעמל ויגיעה (כגון שמירת העיניים, שמירת דיבור נקי וטהור, הקפדה על מאכלים נקיים מכל רבב וכדו') נחלשו והתרופפו בידיו.

בחירת סביבה טובה ונקיה

ולכן חשוב לדעת בעניין של הסביבה בה שרוי האדם, שכן אם הוא נמצא בחברת אנשים שעושים מצוות זה ודאי ישפיע עליו וימצא עצמו משתוקק להתעלות על ידי עשיית מצוות. ומאידך, אם הוא שרוי בחברה של מרוחקים ולא מקפידים על מצוות, הוא עלול לגלות קרירות בלהט שלו לעשיית מצוות [וזה, אפילו אם ח"ו לא יסחף אחרי מעשיהם הרעים חלילה].

נמצינו למדים כמה עלינו להזהר שלא להמצא בחברה שעלולה לקלקל את מעשינו, ומאידך לדבוק ולהתחבר לעושי מצוות וליראי ה' אמיתיים כדי שגם ידבקו בנו התכונות הטובות והנעלות שלהם.