אאא

אפשרות ביצוע רכישות באמצעות אתרים מקוונים מעלה שאלות הלכתיות רבות אשר עוסקות בין השאר בתוקפה הקנייני של הרכישה. בניגוד לרכישה בחנות בה הקונה משלם למוכר ולוקח את החפץ הנקנה תוך ביצוע מעשה קניין של משיכה או הגבהה. רכישה באמצעות אתר מקוון נעשית במצב בו המוכר פעמים אינו מחזיק את המוצר הנמכר ברשותו, וכן לאחר התשלום באמצעות כרטיס האשראי הקונה אינו מבצע מעשה קניין פיסי בחפץ הנקנה. לאור זאת יש לדון באלו מצבים קיים תוקף קנייני לרכישה באתר קניות מקוון.

המשנה במסכת קידושין (כו ע"א) אומרת שקניית קרקע יכולה להתבצע גם באמצעות קניין כסף אך רכישת מטלטלין אינה יכולה להתבצע באמצעות קניין כסף. במסכת בבא מציעא (מז ע"ב) מביאה את מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש ביחס לקניין כסף וקניין משיכה "אמר רבי יוחנן דבר תורה מעות קונות ומפני מה אמרו משיכה קונה גזירה שמא יאמר לו נשרפו חיטיך בעליה... וריש לקיש אמר משיכה מפורשת מן התורה"  להלכה נפסק בשולחן ערוך (חו"מ סי' קצח סעי' א) "דבר תורה מעות קונות; אבל חכמים תקנו שלא יקנו המטלטלים אלא בהגבהה או במשיכה דבר שאין דרכו להגביה.."

לאור הנאמר לכאורה היה ניתן להסיק כי רכישה באמצעות אתר מקוון אינה מקבלת תוקף קנייני, וזאת משום שלא התבצע קניין משיכה או הגבהה בחפץ הנקנה, אלא שלמרות אי ביצוע מעשה קניין בחפץ הנקנה לכאורה ניתן לטעון כי במצבים מסוימים, גם רכישה באתר מקוון יכולה לקבל תוקף קנייני משום שקניה מקוונת היא מעשה מקובל ומנהג נפוץ.

הגמרא במסכת בבא מציעא (עד ע"א) אומרת: "האי סיטומתא קניא, למאי הלכתא, רב חביבא אמר למיקניא ממש, רבנן אמרי לקיבולי עליה מי שפרע, והלכתא לקיבולי עליה מי שפרע, ובאתרא דנהיגו למקני ממש, קנו"

הראשונים נחלקו בביאור קניין הסיטומתא ומדוע הוא יצר תוקף קנייני. רש"י מבאר כי סיטומתא הוא מנהג הקמעונאים לרשום את שמם על גבי חביות היין עת אשר הם היו מעוניינים לרכוש חביות היין מאת הסיטונאי, רישום שם הקימונאי על גבי החבית שימש כסימן לביצוע הרכישה של החבית וכמעשה חלופי לקניין משיכה או הגבהה. לאחר הרישום על החבית היה אף מקובל כי להשאיר את חבית היין מאוחסנת אצל הסיטונאי. רש"י מבאר כי קניין "הכתיבה על גבי החבית" יוצר תוקף קנייני כדיני קניין משיכה היוצרת תוקף קנייני במטלטלין.

בדומה לביאור רש"י מפרש הרא"ש בשם הר"ח כי קניין הסיטומתא הוא מנהג הסוחרים לסיים את המשא ומתן ביניהם באמצעות לחיצת יד המורה כי הצדדים הגיעו להבנות והסכמות משותפות וכי העסקה בין הצדדים תקפה. הרא"ש (שו"ת כלל יב סי' ג) מבאר כי לחיצת יד הסוחרים אינה יוצרת תוקף קנייני מכוח דיני המשיכה, אלא לחיצת היד יוצרת תוקף קנייני מכוח דיני קניין סודר(חליפין)  החל גם אם הקונה לא ביצע כלל מעשה משיכה בחפץ הנקנה.

הריטב"א מקשה על שיטת רש"י הסובר כי קניין סיטומתא יוצר תוקף קנייני מכוח דיני קניין משיכה שלכאורה הבנה זו מוקשית, משום שבפועל הקונה אשררשם את שמו על חבית היין, לא משך את חבית היין הנקנית, וממילא מקשה הריטב"א מדוע קניין סיטומתא מקבל תוקף קנייני מכוח דיני המשיכה. לאור שאלתו סובר הריטב"א כי קניין סיטומתא מתבצע באמצעות מטבע שאין בה צורה וממילא בעת שהקונה מעביר את המטבע ליד המוכר חל הקניין שתוקפו נובע מכוח קניין חליפין, מטבע ללא צורה תמורת החפץ הנקנה.

השולחן ערוך (חו"מ סי' רא סעי' א-ב) פוסק להלכה את דברי הגמרא כי קניין סיטומתא יוצר תוקף קנייני מלא וגמור אשר מעביר את הבעלות על החפץ הנקנה מיד המוכר אל ידו של הקונה. כדוגמא לאופן ביצוע קניין סיטומתא, מביא השולחן ערוך את ביאורם של רש"י הרא"ש והריטב"א שנחלקו בביאור אופן ביצוע הקניין "...ואם מנהג המדינה הוא שיקנה הרושם קנין גמור, נקנה המקח ואין אחד מהם יכול לחזור בו, וחייב זה ליתן הדמים. והוא שרשם בפני המוכר, או שאמר ליה המוכר רשום מקחך...וכן כל דבר שנהגו התגרים לקנות בו, כגון על ידי ב שנותן  הלוקח פרוטה למוכר, או על ידי שתוקע לו כפו..."  מדברי השו"ע עולה כי קניין סיטומתא הוא מעשה קניין המבוסס על מנהג שבו ברור כי כוונת הצדדים להעביר את הבעלות על המקח, מיד המוכר לרשות הקונה.

האחרונים נחלקו האם קניין סיטומתא מועיל מדאורייתא או רק מדרבנן, הנפקות לעניין חלות הקניין יכולה להיות במקרה בו נצרך קניין מדאורייתא כגון בקניית ארבעת המינים בהם מצווה התורה "קחו לכם" וממילא יש צורך כי ארבעת המינים יהיו שייכים לנוטל אותם מכוח קניין המועיל מדאורייתא. נתיבות המשפט (חו"מ סי' רא סע"ק א) סובר כי לקניין סיטומתא יש תוקף קנייני מדרבן, אך החתם סופר (שו"ת יו"ד סי שיד) סובר שלקניין סיטומתא יש תוקף קנייני מדאורייתא.

האחרונים  מבארים כמה טעמים  מדוע קניין סיטומתא יכול לקבל תוקף קנייני מדאורייתא. הקובץ שיעורים (בבא בתרא אות רעו) מבאר כי הפועל את חלות הקניין זו הדעת והרצון של הצדדים לקיים את הקניין והעברת הבעלות, ממילא בכל אופן שבו נהוג או מקובל בין הבריות להחליט על תוקף קנייני בדעת מלאה ובאופן ברור, הוא יוצר תוקף קנייני המועיל אף מדאורייתא, וזאת למרות שמעשה הקניין בפועל הוא רק מנהג מקובל. (עיין עוד בשער יושר שער ג פרק ג)

תנאי נוסף הנדרש במעשה הקניין הוא פיסוק דמים. הקונה והמוכר צריכים להסכים לגובה התשלום על המקח. אי הסכמה על דמי תשלום המקח, מעידה כי הצדדים טרם הסכימו באופן מלא וגמור לבצע את העברת הבעלות והקניין, וזאת משום שמחיר המקח הוא מרכיב מהותי בקניין מסחרי (קניין שאינו נובע ממתנה) שבו בדרך כלל קיימת תועלת לשני הצדדים, המוכר מתפרנס מהמכירה והקונה זוכה בחפץ שהוא זקוק לו או חפץ בו. דין זה נפסק להלכה בשו"ע (חו"מ סי' ר סעי' ז) " אין הרשות קונה, ולא הכלי, ולא משיכה, ולא הגבהה, אא"כ פסק תחלה המדה בכך וכך, אבל כל זמן שלא פסק, אין לו שום צד שיקנה בו, דכל זמן שלא פסק לא סמכה דעת שניהם, שמא לא יסכימו על הסכום..".

לאור הדברים עולה כי כיום ניתן לטעון שקניה באתר מקוון תקבל תוקף קנייני ואולי אף מדאורייתא מכוח קניין סיטומתא, משום שרכישות מסוג זה נעשות מקובלות וכן קיים פיסוק דמים שהרי גם הקונה וגם המוכר מסכימים על מחיר המקח בטרם מתבצעת הרכישה. אלא שגם מסקנה זו למרות שהיא מבוססת על מהותו ומאפייניו של קניין הסיטומתא עדיין איננה יכולה להיות מסקנה חד משמעית משום שבמקרים רבים בעת ביצוע הרכישה המקוונת החפץ הנקנה כלל אינו נמצא ברשות המוכר וממילא יש לדון האם קניין סיתומטא יוצר חלות קניינית במקרה של קניין על דבר שאינו בא לעולם.

באופן עקרוני מעשה קניין והעברת בעלות מיד המוכר לרשות הקונה, מתייחסת לחפץ מוגדר ומסוים אשר הקונה והמוכר מכירים אותו, בקניה מקוונת (ופעמים אף בקניה שאינה מקוונת כגון ביצוע רכישה של מוצר שטרם יוצר בחנות מוצרי חשמל או ריהוט וכדו')  פעמים רבות החפץ הנקנה כלל אינו נמצא ברשות המוכר וממילא מתעוררת בעיה שאין למעשה הקניין על מה לחול שהרי אין הקניין חל על דבר שאינו נמצא בעולם.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

הגמרא בבא מציעא (טז ע"ב) עוסקת בשאלה מתי מעשה קניין על דבר שלא בא לעולם יכול לקבל תוקף קנייני ולחול. "האומר לחברו שדה שאני לוקח, לכשאקחנה קנויה לך מעכשיו - קנה. אמר רבא: מסתברא מלתא דרב בשדה סתם; אבל בשדה זו, מי יימר דמזבין לה ניהליה". וכתב בשיטה-מקובצת בשם הריצב"א: "דאף על גב דהוי דבר שלא בא לעולם, מכל מקום מפני שיכול למצוא מוכרים הרבה שימכרו לו את שדותיו, כדבר שבאו לעולם דמי."

נחלקו הראשונים והאחרונים האם מועיל קנין סיטומתא לקנות אף בדבר שלא בא לעולם (פתחי תשובה חושן משפט סימן ר"א ס"ק ב). לדעת המרדכי (שבת תעב-תעג) סיטומתא אינו אלא כקנין רגיל המועיל בדבר שבא לעולם בלבד. ואילו הרא"ש בתשובה (כלל יג סימן כא) כתב שהולכים בזה אחר המנהג ואם המנהג לקנות דבר שלא בא לעולם הרי שמועיל מטעם סיטומתא. קצות החושן (סי רא ס"ק א) ונתיבות המשפט (רא סק"א) הביאו תשובת מהרש"ל (סי' לו) שכתב שקניין סיטומתא יכול ליצור תוקף קנייני גם בדבר שלא בא לעולם, באם המנהג המקובל הוא לבצע קניין ולהסכים על העסקה והעברת הבעלות.

לאור הנאמר ניתן להסיק כי קניה מקוונת יכולה להיות ברת תקף קנייני מכוח דין סיטומתא אך במקרה בו החפץ הנקנה אינו ברשותו של המוכר, או שהחפץ כלל לא קיים עדיין בעולם, קיימת מחלוקת האם קניין סיטומתא יכול ליצור תוקף קנייני.

הדברים נכתבו בתמצות וכמראה מקום ואין בהם הוראת הלכה למעשה כלל.

לרפואת מרדכי רפאל בן חנה

לתגובות stern1416@gmail.com